לא לעתים קרובות נתקלים בספר שמקיף את הנושא עליו הוא כותב לפני ולפנים. ושמעמיד את הדברים עליהם הוא כותב בצורה כה הגיונית, שגם לקורא שאינו מצוי בנושא הם "מסדרים את הראש" וגורמים לו לחשוב ולנקוט עמדה. וכשמדובר באינדיאנים בצפון דקוטה, עמדה היא הדבר האחרון שחשבתי שיהיה לי. אבל <mark>ארדריץ'</mark> הצליחה לכתוב סיפור שמחבר המון נקודות לתמונה שלמה, בלי למעוד ובלי לבלבל אותי, וזאת עשתה תוך תאור של חיים של אינדיאנים לא

יש קוראים שמתחילים סקירות על הספרים בתיאור הדרך שבה הספר הגיע אליהם, או שהם הגיעו לספר. לא תמיד זה רלוונטי, אבל הרבה פעמים התחלה כזאת נותנת לסקירה כולה חן אישי, ומכניסה אותה למסגרת הראויה. הפעם גם אני אתחיל ככה, לצורך גילוי נאות. את הספר הזה קיבלתי בדואר, כחלק ממועדון הקוראים של הוצאת מודן. התלבטתי אם להצטרף, כי הניסיון שלי בעסקאות "קחי ספר, תני סקירה", הוא די גרוע. זה לא שקיבלתי ספרים גרועים. על

ספר מופת רב שכבתי.
לכאורה, ספר על אונס בשמורה אינדיאנית בארה"ב.
הנאנסת היא אמו של ג'ו גיבור הסיפור, אשת השופט האינדיאני בשמורה.
לתועבה זו מצטרף בהמשך רצח, ותהליך הגילוי של המבצע או המבצעים.
כמו באפוס יווני, יש המשך של קורותיהם של הגיבורים.
הכתיבה והרקע אינם שגרתיים.
מדובר בשמורה אינדיאנית שלא בקשה להיות כזאת ונדחקה למצבה על ידי האדם הלבן. חלק באמצעים "חוקיים" כמו החתמת האינדיאנים שלא ידעו קר

ספר מעניין וכתוב טוב. מעבר להיבט הספרותי ולסיפור עצמו, יש בו היבט אנתרופולוגי מעניין של הכרות עם נושא שמורות האינדיאנים בארה"ב ואופי החיים בהם. הסיפור (עליו לא אחזור - עשו זאת קודמיי...)משלב את את העלילה בתוך הקונטקסט של חיי השמורה, היחסים הבינאישיים, יחסי המשפחה, יחסי הגומלין עם הלבנים שמחוץ לשמורה, המנהגים הישנים שעדיין שומרים עליהם. בהחלט מומלץ הן כסיפור בעל עלילה מעניינת והן כצוהר לתחום רחוק א