לירלה קלפ נודע במפתיע שהוא אבא: זימון למשטרה(?) לבדיקת רקמות הבהיר לו שיש ילדה בת 7 שאמנם לא קוראת לו "אבא" אבל היא בודאות בתו. תזכורת חיה מאיזו מסיבה שבה השתכרו הוא שהיה בכתה יב' והיא מכתה י' והתוצאה - הפתעה המתגלה אחרי שבע שנים ומשהו.

יש כל מיני אימהות: אמהות חרדות, אמהות מסרסות, אמהות שאינן נותנות עצמאות לילדים שלהן, אמהות חכמות, אמהות טפשות...ואמא של שרלוטה איסבל השולחת אותה לבד בגיל 7 אל

גיל ההתבגרות, אומרים לי, נמשך היום עד גיל שלושים לפחות. זה מביא לחשיבה שאולי התבגרות היא לא שלב אמיתי אלא פער - פער בין בגרות הזמן של בגרות ביולוגית לזמן שבו החיים מכריחים אותך לקחת אחריות, והאחריות הזאת היא זו שמביאה אותך על כורחך להיות בוגר ורציני. עד אז אדם נהנה וסובל בו זמנית מהפער המאפשר לו לעשות כראות עיניו בלי מבט על שעון או על צרכים של מישהו אחר, ובו זמנית לכעוס ולהתמרמר ולהתמרד נגד מבוגרי

ירלה בחור סטודנט בין 26 לחייו,יום אחד מקבל מכתב מבחורה שהכיר בעבר ,שייש לו ילדה בת שבע.
בשם שרולטה,לאחר בדיקת רכמות מתברר שאכן שהיא בתו!
שרלוטה מגיעה אליו לשבוע ימים,בחור מגודל סטודנט ,מנחתים עליו ילדה,
בת שבע חכמה מקסימה עם המון דרישות ושאלות וסקרנות.
ספר מקסים כתוב עם המון הומור,איך ירלה הפך בין רגע לאב?
היה ממש חוויה לקרוא את הספר,מומלץ.

שאלה אותי חברה איך את מוצאת ספרים? איך את יודעת מה לקחת? אז ככה אני מכינה לעצמי רשימות משיטוטים בחנויות הספרים ובאינטרנט והכי אני אוהבת לבלות שעה בשבוע בשאיפה בחיטוט בספריה זה חלק מהכייף חלק חשוב - זאת המדיטציה שלי כי אז אני מגלה בעצמי ספרים שלא קראתי עליהם בשום מקום ואיש לא אמר לי עליהם כלום ואז פתאום ספר עלום שהתחושה לגביו מעלה בלבי חיוך ואז הוא גם ספר טוב לא סתם ספר טוב אלא ספר ממש ממש טוב ספר

את הספר הזה סיימתי תוך יומיים.התקציר בכריכה האחורית לא נשמע מגרה במיוחד,מה יכול להיות מעניין בסטודנט שמגלה שהוא אבא? הרי יש כל כך הרבה סרטים הוליוודים קיטשיים בנושא זה,שבהתחלה התלבטתי אם לקחת את הספר.בסוף החלטתי שכן (גם ככה זה מהספרייה).התחלתי לקרוא,ופשוט נהנתי מכל רגע.התיאור של המפגש בין הסטודנט לילדה שלו,קשיי ההסתגלות והמצבים החדשים שהוא צריך לעמוד בפניהם,פשוט קנו אותי.נכון,זה כבר נעשה.ונכון,זה

התחלתי לקרוא את הספר הזה מזמן, ולא צלחתי את ההתחלה.
השמות היו קשים לי. האווירה.. לא משהו.
הגעתי רק עד הקטע שבו ה"פוץ" הזה "משוחח" עם השכנה סדר גודל של 20 עמודים.
הנחתי אותו בצד ושכחתי.
אחרי המון זמן, (שנה? חצי שנה?) הבחנתי בו פתאום בערמת הספרים שממתינה לי ליד המיטה
ולא זכרתי שכבר התחלתי אותו.
קראתי שוב את התקציר בגבו והבנתי שקניתי אותו "לא סתם".
משהו בתקציר - אודות ילדה שנכנסת לחייו של ה