רגל של בובהיעקב העליון13אתמול - 48 שנים לששת הימים - זמן טוב להוריד מהמדף, לקרוא בו שוב ולהמליץ על "רגל של בובה". סיפור ההתמודדות האמיתי - נכתב באופן של יומן אישי - התמודדות היומיומית הסיזיפית, כואבת ומטלטלת של <mark>יעקב</mark>, פצוע קשה מששת הימים. בסיפור מתאר <mark>יעקב</mark> את היותו מילואימניק לוחם ברמת הגולן, את הפציעה הקשה את המאבק היומיומי בבית החולים ועד השיקום והנכות שנשארה. - הסיפור שלו, של רעייתו ובתו הפעוטה. אני מבקש לציין - <mark>יעקב</mark>
רגל של בובהיעקב העליון6נתקלתי בספר במקרה בערמת פסולת שמישהו משכני השליך... אספתי אותו מתוך סקרנות, דפדפתי ונשביתי... תרומתו הגדולה של הספר בתיאורים האותנטיים החזקים ומטלטלים משדה הקרב ומתקופת האשפוז והשיקום. כי הרי מי שלא היה שם, אין לו מושג מה זה להיות לוחם בקרב מה זה להיות פצוע מתייסר בכאביו מובל לבית החולים... אהבתי וחשתי הזדהות עם התיאורים של יחסם המתנשא של הרופאים. כאחת שגם היתה מאושפזת לא פעם, אני חושבת שה
רגל של בובהיעקב העליון13הוא כבר לא איתנו - לא מבחינתי - לאחר שהואשם בהטרדה מינית. לאחר שאשתו במצוקתה התאבדה. ספר ותיק מאוד. ששת הימים 1967 "בהיותי בן 29 ומשהו, עיתונאי, נשוי שמונה שנים, אב לילדה בת שנתיים וחצי, חדשים וחצי בדירה חדשה שהחלטנו כי היא תהיה הבית - באה המלחמה. אל המלחמה נלוו פגזים. שניים - ממוענים אליי. אחד נפלט מקנה תותח ורסיסיו הרותחים מצאו משכנם בראשי. השני יצא מלועה של מרגמה, להשלים את המלאכה בחלקו התחתון
