אני היא סטודנטית ניו-יורקית בת עשרים ואחת שמתפרנסת, ובכן, בתור נאני. כלומר אומנת. אני חייבת להודות שהבחירה בשם מוזרה ומבלבלת. פגישה מקרית יוצרת שידוך בין נאני ובין גראייר בן הארבע. הדרך שבה נאני התקבלה לעבודה וחוסר השקיפות כלפי האומנת הקודמת שנאני החליפה, היו אמורים לרמוז לה איך יגיע סיום ההעסקה שלה עצמה, אבל היא בחרה לעצום עיניים ולהרוויח כסף כל עוד אפשר. הוריו של גרייר, המכונים בעוד בחירה שמית מ

"נאני, לגרייר יש היום ראיון ב'סנט דייויד'. ואחרי זה אני חייבת לרוץ לפגישה אצל מעצב הפרחים".
"נאני, אני אגיע עם המכונית בסביבות שלוש כדי לקחת את גרייר לצייר הפורטרטים".
פתקים שמשאירה גברת איקס (שמה בספר) לנאן.
טוב ויפה, אלא מה? גרייר הוא ילד בן ארבע.
נאן ('נאני'- אומנת, מילולית) צריכה את העבודה כדי להתפרנס כסטודנטית תפרנית השואפת להגיש את התזה שלה ולסיים את לימודיה. היא סבלנית, טובה למדי עם ילד