מסיבות מובנות (אך מעצבנות) ההוצאה לאור בחרה להציג את הספר הזה כמותחן היסטורי רומנטי. למעשה, חלום סקיפיו הוא רומן על רעיונות פילוסופיים העומדים בפני מבחן המציאות. הפלטפורמה היא רומן היסטורי, אבל הספר נעדר את האלמנט האסקפיסטי שקיים ברומנים כאלה וההתרחשות בשלוש תקופות בהיסטוריה הרחוקות מאוד אחת מהשניה באה לשרת את המטרה - לתאר צמתים שבהם מתבקשת הכרעה של דילמה מוסרית.
כל העלילות מתרחשות באותו איזור,

"מרוב עצים לא רואים את היער" או אולי "תפסת מרובה לא תפסת"? אפשר גם "הזמן קצר והמלאכה מרובה", בקיצור, תבחרו את הקלישאה המתאימה לכם לתיאור הספר עב הכרס הזה, הכולל כ-600 עמודים ארוכים, מפורטים וטרחניים.
<mark>פירס</mark> ממקם את סיפור המתח ההיסטורי שלו באנגליה של המאה ה-17, בתקופת הרסטורציה, וכולל אינספור פרטים חשובים יותר ופחות עד שבאיזשהוא שלב איבדתי את הצפון (עוד קלישאה...) והחלטתי שלא איכפת לי יותר. למרות שא

ככל הנראה, הרומן האינטלקטואלי הטוב ביותר שנכתב מאז מותו של תומאס מאן.

לא ברור, איך מחבר של בלשי אמנות מצויים הצליח לכתוב יצירת מופת שכזו.

בכל מקרה, גיבורה האמיתית של הספר - היא ציוויליזציה אירופאית ברגעי המשבר שלה. היום, כשציוויליזציה אירופית שוב במשבר וברברים חדשים שוב פולשים לתוכה לכלותה, הספר נקרא כטקסט התרעה אקטואלי ונבואי.

הטעם שנשאר בתום הקריאה - הוא קשה מאוד, יכול להעכיר את מצב ה