<mark>אלון ארד</mark> בנוסף להיותו משורר, סופר ועורך הוא מורה לאזרחות ולספרות בתיכון למעלה מעשור.
לאחר שבועיים בהם לא קראתי שום ספר התחלתי היום לקרוא את המורה וסיימתי לקורא אותו לאחר כמה שעות. הספר הוא קצר 141 עמודים ויש בו אפקט מותח שגורם לקריאה לזרום ולקורא להתקדם בספר עד הסוף המרתק.
מהקריאה בספר אני מבין שהמצב בתיכונים בארץ לא טוב בכלל. יש הרבה פרוטקציות והמורים ממש מסכנים. השכר נמוך העבודה קשה ומאתגרת וז

סאטירה נוקבת על מצבה של המערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית בעשור השלישי של שנות האלפיים. בקיצור, מורה ומחנך מנסה לסיים את יום העבודה ולצאת מבית הספר ולהגיע לאשתו, אבל שורה של אירועים בלתי מתוכננים, לגמרי שגרתיים ומאוד קיצוניים מותירה אותו עמוק בבית הספר, חבול, חולה, תשוש ומדוכא.
מה כבר יכול לקרות בבית הספר (פרטים על העלילה, למי שלא רוצה להיחשף לספוילרים)?
מורה אחר נתקע בשירותים ללא נייר טואלט; מור

אני לא יודעת למה התאכזבתי מאוד מהספר. ציפיתי לסיפור ולדמויות אבל כל מה ששמעתי זה רק תלונות על מערכת החינוך שהיא מושחטת. לא הייתי ממליצה על זה לקריאה לאף אחד.