אני לא חובבת גדולה של סופרים מהזן הנורדי. זוהי הכללה גסה, כמובן, כי מה הקשר בין סופר שבדי לסופר פיני, ומה הקשר בין סופר דני לסופר דני. אבל תרבות היא תרבות ואדם הוא תבנית נוף מולדתו ותמצית אנושית שגלגולה יצר אב טיפוס מסוים. יש אלפי שנות תרבות, אומנות, כלכלה וסוציולוגיה, שמעצבים את אופיו של הפרט. כולנו תולים תוויות על צווארם של עמים שלמים, וסובלים בעצמנו מתוויות אחרות.

באופן כללי לא הייתי שותפה

#
כשביקרתי קרובי משפחה בפאריז, נדהמתי מחוק תנועה שם לפיו, למי שמבקש להשתלב מימין לדרך הראשית, יש זכות קדימה. היות וחונכתי בדיוק להיפך, לא הצלחתי להימנע מהרגשה שהחוק הזה לא סביר ואלה שחיים איתו לא מבינים מהחיים שלהם.
למרות שנדמה לנו שתפיסת הצדק והחוקים אליהם אנחנו רגילים הם אוניברסלים, ודומים בכל העולם, סביר שכאשר ניתקל בחוקים שמקובלים במדינות אחרות – ואני לא מדברת על מדינות שחוקי השריעה מקובלים בה

"כולנו היינו רוצים שהמשפחות שלנו יצטיירו כהרמוניות ומתפקדות
יותר ממה שהן במציאות." זאת התובנה המרכזית בספר!
ילדים הם עבודה במשרה מלאה. בהתחלה הם תינוקות ואנחנו מצפים בקוצר רוח לרגע שיפתחו עצמאות,
פוחדים שיקרה להם משהו, ואז הם הולכים לגן ואנחנו מתייסרים כשאנו לא לידם לשמור עליהם.
כשהם עולים לכיתה א' אנחנו חוששים שלא ימצאו חברים, ומרגישים שהשגרה עמוסה בשיעורי בית וחוגים.
בתיכון יש יותר חב

משפחה נורדית שמרנית,
אבא, אמא ובת.
האבא כומר בכובד של קהילה קטנה , איש ישר דרך , חכם, נעים הליכות ושקול והגיוני.
האמא, עורכת דין מצליחה, אשת חוק מסורה.
הם זוג אוהב ומוכר בקבילה.
סטלה ביתם היחידה, לעומתם , הינה חצופה, פורצת גבולות מרדנית ספורטאית הנרגטית ויחד עם זאת נערה פרועה, לוקחת סמים שותה אלכוהול
וכל דבר שאינו הולך עם הזרם.
ההורים אובדי עצות, ביתם היחידה, עושה להם את המוות, היא רבה עם כל העו

מעין בלש שבדי. למה רק מעין? בניגוד לספרי המתח/בלש השבדים, שם יש לנו שוטר/בלש שאמור לפתור תעלומה כלשהי- כאן יש לנו משפחה - אב כומר קהילה, אם עורכת דין ובת אחת בת 19 המואשמת ברצח והספר כולו עוסק ביחסים המשפחתיים ובשאלה האם הבת אכן רצחה? הסיפור מובא ב-3 פרקים - קולו של האב - הכומר, קולה של הבת - הרוצחת? קולה של האם. כתוב בצורה מעניינת ומאוד קריאה. האם כומר שנשבע לאמת בבית משפט יכול להרשות לעצמו לשקר