אכילס כמשל לגיבור ואדם

כשחיפשתי יופי נשגב, עלתה בעיני רוחי דמותה של ונוס, של בוטיצ'לי העירומה העולה מתוך הצדף, כשדמיינתי את היפוכו של היופי, הכיעור במלוא התגלמותו, ראיתי בעיני רוחי את מדוזה של קאראווג'ו, זאת שנחשים משתלשלים מראשה ומעיניה הפוזלות נשקפת חרדה מבעיתה.

כזהו אכילס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, חצי אל חצי אדם, לוחם לא מנוצח, לכאורה בלתי פגיע, אך יש לו נקודת תורפה אחת, המצויה בקצה ע

---

"אלות הגורל מבטיחות תהילה, אבל עד כמה?" (עמוד 162)


אכילס.
עקב אכילס.

אם תחשבו על זה, אכילס נזכר עד ימינו אנו בעיקר בזכות נקודת התורפה שלו ולא בזכות החוזקות שלו (אם כי אלו שני צדדים לאותה המטבע).

לפי המסורת, אימו של אכילס, נימפת הים תטיס, הטבילה אותו בנהר השאול סטיקס , (או משחה אותו באמברוסיה והעבירה אותו באש לפי סיפורים אחרים) וזאת על מנת לגונן עליו ולהעניק לו חסינות אלוהית.
מא

רומן היסטורי זה ולמעשה כל רומן היסטורי חייבים להכיר את התקופה המדוברת, אני שייך לדור שקראו והתענייינו במיתולוגיה יוונית ובקלאסיקות אחרות. אחרץ יהיה קשה להבין ולהכנס לעלילה, קשה יהיה להנות מהספר. עלילה הכוללת אלים ומלכים, עלילה הנוגעת בחלק מסיפורי המיתולוגיה ומעשירה את החלק השני. טוב עשתה <mark>מדלין מילר</mark> בכתיבת ברומן הזה הוא יפתח לדורות בצעירים צהר לתקופה במדוברת ולמיתולגיה יוונית.

ספר מתעתע, שלכאורה מספר את קורות חייהם של אכילס ובן זוגו פטרוקלוס, אבל בעצם מעביר ביקורת סמויה על המלחמה שבין יוון וטרויה.
אכילס הוא בנם של מלך ונימפת ים. ככזה הוא זוכה בכוחות מיוחדים, שהופכים אותו ללוחם הטוב ביותר בין בני האדם. פטרוקלוס הוא נסיך שהוגלה מארצו של אביו, בעודו ילד, אחרי שהרג בשוגג ילד אחר שהתעמת אתו. השניים נפגשים בארצו של אכילס ולא נפרדים עד המוות.
מלחמת טרויה התחילה בגלל כעסו ש

עוד חלוקה אפשרית של ספרי העולם היא לפי התאמתם לרוח הזמן: ספרים שאיחרו את זמנם, ספרים שהגיעו בדיוק בזמנם וספרים שהקדימו את זמנם. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתהווה קבוצה חדשה שפעם היא הייתה אנקדוטיאלית ועכשיו היא כבר עומדת בזכות עצמה: ספרים שהקדימו את זמנם אבל כשזמנם הגיע צפו מחדש. כזה הוא הספר המצוין "שירו של אכילס". הוא יצא ב-2011 וכבר אז זכה להצלחה בזכות עצמו, אבל בשנה-שנתיים האחרונות הוא זוכה לפו

אני חושבת שיש לי סופרת אהובה חדשה.
הצורה בה מדלן <mark>מילר</mark> מעבירה סיפורים על המיתולוגיה היוונית היא כל כך כיפית לקריאה , במיוחד בתור מישהי שמאוד אוהבת את המתיולוגיה היוונית .
כמובן שגם את ספרה הראשון קראתי - שירו של אכילס,אותו סיימתי בדמעות . הספר קירקה הוא קליל יותר, אבל בהחלט שווה קריאה גם כן .

הספר מאוד מרשים, מאוד נהניתי מהפרטים הקטנים שבאים לידי ביטוי בהמשך, ואת סגירת המעגל של הדמויות בגרסה הזו של הסופרת, אך אהיה כנה ואגיד שאני גוררת את הספר איתי מאז תקופת מהסגר הראשון של הקורונה, ורק עכשיו הצלחתי לסיים אותו; בין אם כי היה לחץ ולא היה זמן לקרוא ולהנות כמו שצריך מהספר, ובין אם העשירו אותי בגורל הדמויות של המיתולוגיה שגרם לי אפילו להתאכזב ולא לרצות להמשיך אותו עם הסוף המר.
אך השחיטות ש

במילה אחת -וואו.כבר תקופה שאני מחפשת ספרים על המיתולוגיה היוונית ולא מצאתי משהו שבאמת מעניין אותי.אז חברה הציעה לי את הספר הזה.הספר מפרט ומסביר בצורה כל כך קלילה ויפה על דמויות חשובות מהמיתולוגיה היוונית שפשוט כיף לקרוא.הוא אמנם לנוער, אבל ממש לא מרגיש ככה .
ספר מותח,מרגש ועצוב. נהנתי כל כך שסיימתי לקרוא תוך כמה ימים בודדים
ממליצה בחום !

ספר שהוא שיר.
כולנו מכירים את המושג " עקב אכילס", והיותו גיבור.
יופיו של הסיפור הוא בפשטותו.
הספר מלווה את אכילס מנערותו ועד מותו.
הסיפור מובא בעיניים של פטרוקלוס , חברו ומאהבו של אכילס.
הספר " הנער הפרסי" של מרי רנו ,מביא את סיפורו של אלכסנדר מוקדון מבעד לעיניו של משרת פרסי.
הסיפור שם , גברי , מעריץ , ומתאר תהליך למידה של התרבות היוונית כפי שמשתקפות בעיניים פרסיות.
הספר הזה מביא רומן,