---
"אלות הגורל מבטיחות תהילה, אבל עד כמה?" (עמוד 162)
אכילס.
עקב אכילס.
אם תחשבו על זה, אכילס נזכר עד ימינו אנו בעיקר בזכות נקודת התורפה שלו ולא בזכות החוזקות שלו (אם כי אלו שני צדדים לאותה המטבע).
לפי המסורת, אימו של אכילס, נימפת הים תטיס, הטבילה אותו בנהר השאול סטיקס , (או משחה אותו באמברוסיה והעבירה אותו באש לפי סיפורים אחרים) וזאת על מנת לגונן עליו ולהעניק לו חסינות אלוהית.
מאחר ואחזה בעקבו, עקבו נשאר חשוף והפך לנקודת התורפה שהביאה בסופו של דבר למותו כבן אנוש.
אצל הומרוס, המוקדם יותר, אין לאכילס חסינות שכזו וברוח זו, המוקדמת יותר, בחרה מדלין מילר לספר את סיפורו.
בסיפור זה, מתערבבים החלקים האלוהיים עם האנושיים, הגבולות מטשטשים, וכשניתנת לאכילס הבררה לתהילת עולם לאחר מותו בצעירותו, לעומת אלמוניות וחיים ארוכים ושלווים, אכילס עושה את הבחירה שהכתיבה את גורלו.
"היא משכה את האלוהי שבו, מרחה אותו כשמנת על כל פיסה מעורו, ועזרה לבנה להפיק את המיטב מתהילתו שנקנתה במחיר כה כבד" (עמוד 183)
גם בגרסה זו, אכילס ניגף בשל נקודות התורפה האנושיות שלו ובסופו של דבר הנבואה מתגשמת.
הסיפור של אכילס בגרסה של מילר, מסופר דרך עיניו של פטרוקלוס (גם לאחר מותו של פטרוקלוס, כרוח האמונה בתקופה המתוארת, בה נפש האדם עוברת, או לא, לעולם התחתון) המלווה את אכילס לכל אורך חייו כבן לוויה, כחבר, כאהוב וכמאהב. בהתאם, אנו נחשפים לאכילס דרך עיניו האוהבות ברגעיו היומיומיים כמו ברגעיו הגדולים שעיצבו את תהילתו (ומפלתו).
המתח הזה בין אנושי לאלוהי, למרות הגבולות המטשטשים בין שני הצדדים, עומד בבסיס הגרסה הזו של מדלין מילר לסיפור. דרך אותו סיפור קלאסי, המהווה חלק מהתשתית לתרבות המערבית לדורותיה, מילר מראה לנו כי בעצם דבר לא השתנה וכי אז כמו היום, הגאווה, הכבוד והיהירות מחד והאהבה מאידך, מכתיבים סדרי עולם. גם אם הטכנולוגיה השתנתה וכלי הנשק השתכללו וגם אם כבר לא מקריבים היום קורבנות אדם (האומנם?... לפחות לא פיזית...), השיקולים היום דומים מאד. וגם ההשלכות.
על הכריכה אנו רואים עץ תאנה ופריו ודמות ירוקת עיניים מציצה בין ענפיו. לפי אחת הגרסאות בתלמוד, פרי עץ הדעת הוא תאנה ולא תפוח כמקובל. ומהו פרי עץ החיים? האם תהילת עולם היא היא האלמוות?
ואולי הרחקתי לכת בפרשנותי, אולי זה פשוט ציטוט ויזואלי מהספר ...
אתם מוזמנים לקרא ולהביע את דעתכם.
אם אתם מחובבי המיתולוגיה, זה ספר חובה.
ואם בחולשות אנוש עסקנן, אני מכה על חטא ומוסיפה באיחור מאד לא אופנתי את תודותי לרץ שבזכות הביקורת המצויינת והמקיפה שלו נחשפתי לספר הזה.
תודתי וסליחתי מלופפות יחדיו.
---
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![הקומדיה האנושית [מהדורת 2014]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers25/251972.jpg)
