ספר נחמד. מאוד? לא הייתי אומרת. אולי יותר לכיוון ה"נחמד מינוס". הוא מתואר כספר מצחיק אבל הוא די רחוק מהתיאור הזה. הדמויות מאוד ילדותיות, חד ממדיות והאמת היא שהן עוררו בי עצבות.
יש בספר יותר מדי התעסקות במעמדות: עשירים שגרים בעיירות ציוריות אל מול מהגרים עניים, המון עיסוק בגזע: שחורים, לבנים, פקיסטנים. מדי פעם יש איזו התייחסות פוליטית לטראמפ. האמת? זה לא ספר מהסוג הזה, זה מאולץ, זה לא קשור בהכרח

על הכריכה כתוב "הספר המצחיק הזה הוא פי מיליון מ"נחמד מאוד', הוא לגמרי נהדר". זה או שאני לא מבינה הומור, או שמי שכתב את המשפט הזה לא קרא את הספר. אין שום דבר אפילו קרוב למילה מצחיק באוסף הדפים הזה שמתיימר להיות ספר.
מהרגע שפתחתי את דפיו, לא יכולתי שלא להרגיש שאני לכודה בלופ מייגע, בלתי נגמר, של אירועים הזויים ודמויות רדודות.

בראש ובראשונה, הדמויות בספר הזה בלתי נסבלות. מהדמות הראשית השקועה בעצ