יש ספרים שהסיפור שלהם בנוי מפעלולי כתיבה שמעניקים לסיפור מבנה לא שגרתי, ומתוך זה כוחו של הספר. או סיפורים כאלה שמזגזגים בין עבר להווה, עד שהסיפור מתלכד לאחד וסוגר את כל הקצוות. ויש את הספרים האלה שכוחם הוא במילים שלהם. ובמילים בלבד. ללא שום להטוטי כתיבה. וכוחן של המילים, הן אלו שעושות את הסיפור לכל כך עוצמתי , לכזה שלא רק מתיישב בלב, אלא גם שורט אותו עם כל תנודה.

כמו הספר הזה למשל.


משפחת

את ספרה הראשון התפללתי לדרקונים דרך עץ של <mark>אדוה ברנד</mark> סופרת ומנהלת משאבי אנוש היא כלל לא התכוונה לכתוב . הכל התחיל שבעלה רשם אותה לסדנת כתיבה כמתנה לגיל 40 שלה ומכאן אני כקוראת זכיתי לקרוא את אחד הספרים הכנים והמרגשים שקראתי לאחרונה , ספר מרגש שנגע מאוד לליבי בכתיבה נהדרת קולחת שגרמה לי לקרוא בשקיקה עד כדי שנפעמתי שזהו ספר ביכורים שלה ...
בספרה הנכתב כיומן חשוף היא פורטת מנימי נפשה ונבכי ליבה בכתיב