דיטה הייתה בת תשע כשמשפחתה גורשה לגטו טרזין, וכל התבגרותה הייתה בצל המלחמה, ותחת הגזירות המגבילות יותר ויותר. פיטוריו של אביה, עבודות הכפייה, רעב מכרסם ופחד. כשגורשו, לבסוף, לאושוויץ, הם שוכנו במחנה המשפחות שהוקם, לכאורה, ללא כל הגיון פרודוקטיבי שהנחה את פעולות הנאצים.
במחנה היה ביתן "בית ספר" ובו ניסו לשמור על שגרת חינוך והעסקה לילדים, ושם קיבלה על עצמה דיטה את תפקיד הספרנית, והיא בת 14 בלבד.
ה