בקורת על הספר מזל קטן
מאת קלאודיה פיניירו

ספר מעניין ומרתק, שקראתי אותו בנשימה עצורה. הרעיון של הספר נמצא בשמו שנקרא "מזל קטן" רעיון המדבר על כוחו המוחלט של הגורל שאותו מנסה הסופרת להעביר בספר . איך כל מהלך חייה השלווים של גיבורת הספר מרי לוהן, נקטעים ונהרסים בתוך שנייה גורלית אחת!! זה קורה ממש באותו רגע בו היא עוברת מחסום רכבת ונתקעת עם רכבה על המסילה ללא כל אפשרות לחלץ מתוכו את הילד הקטן (חבר של בנה) מאסון הרכבת הדוהרת במהירות עצומה ומוחצת אותו למוות.
"מהו הרגע שנקבע הבלתי נמנע? שואלת הסופרת האם החיים הם שלשלת של ארועים שבאים כהמשך של זה, איזה מהארועים הללו אלמלא קרה היה עשוי למנוע את הזוועה ההיא? כלומר נסיבות הקשורות לגורל ולא לאחריות" באסון כזה תמיד עולות השאלות כמו "מה היה קורה אילו לא..." או "למה זה קרה לי ולא לנהג אחר ? " או "למה דווקא היום ולא ביום אחר?" שאלות שאין לחיים תשובות עלייהם.
הסופרת מנסה להוכיח לנו הקוראים שבחיים המזל הוא שקובע את מי נפגוש בחיינו, היכן נעבוד מה נלמד והיכן נחייה. הכל תלוי במזל הקטן שהוא בא לטוב או לרע ! עובדה שבעקבות האסון הנוראי כאשר היא שבורה ומדוכאת היא עוזבת את החיים מאחוריה ובורחת אל הבלתי נודע ודווקא אז ברגע שהיא תלושה כאשר היא לגמרי אבודה ממש במזל מישהו מחליף מקום במטוס ויושב לידה, זהו כמובן רוברט שיאסוף אותה לביתו בבוסטון ומכאן נמשכת ידידות ואהבה של עשרים שנה.
ושוב אנו נתקלים בהתערבותו של המזל הקטן הפעם במשחקו הטוב ושוב חוזרות ועולות השאלות הבלתי פתורות כמו:
"מה היה קורה אילו לא ..."
חיה הלר

הו, היי. אז... איך אתם? איך פה?
וואו, הקירות התרחבו. וגם התכווצו. האוויר טיפה שונה, אבל הריח מוכר. זה בסדר. אני אמצא את הכורסא שלי עוד מעט -
הופ. מרגישה בבית.
אז מה אתכם?

התגעגעתי.
סליחה. סליחה שלא נכחתי פה מספיק. התגעגעתי, בחיי. אני אחזור ואקרא ביקורות ואדבר ואשתתף. יש אופק באופק, יו נואו?

פשוט, מסתבר, להיות מבוגרת זה קצת עסק מסובך שכזה. כשנמצאים בפנים מבינים בהדרגה. וזה בסדר, אין פה הפתעה גדולה, יש רק חליפה חדשה שאני צריכה ללבוש, שכשאני מתקרבת אליה היא נראית מאיימת יותר משנראתה עד כה.

אם אשרוד או לא אשרוד, אנחנו יכולים להמר על זה. יאללה, יהיו צחוקים.

בכל אופן, ספרים. ספרים עלולים להילכד בין המכבש לבטון בזמנים של רצינות מוגזמת, וזו ממש בושה שלא תיאמן. פוי.
ואז קוראים איזו סדרה שמתחילה טוב ומידרדרת באופן מטומטם להפליא, ונתקעים מולה כמו בתוך ביצה טובענית, עמוד-עמוד-עמוד אבל לא יוצאים, הו לא, יש גאווה להשאיר בשטח!
נו.
אז בינתיים אני עושה גיחות לספרים נוספים, כי ככה, ומה שקורה הוא נס כזה. העולם נפתח והיקום מחייך, קוראת-קוראת בשצף קצף, ונזכרת כמה זה כיף! וכמה אין תחליף לחורי ההצצה הקטנטנים האלו, שמרחיבים את התודעה ואת הגלקסיה. לא ישכנעו אותי אחרת. אין אין אין.

אז איימ היר טו סטיייייי

בעולם של מילים.

תודה על ההקשבה לחפירה שלי. אני אנצל פה את החלל באופן חסר בושה, אבל מה חדש! קבלו המלצונת על עולם שלא הייתי מגיעה אליו אחרת.

המתין יפה בערימה שרכשתי בחודש הספר ועליה היו כמובן מליון דברים נוספים.

אז עכשיו כשחיפשתי ספר קליל יותר התחלתי ומאוד נסחפתי...
הסיפורים של קרת מאוד מעניינים יש לו שיטה לכתוב ולעשות טוויסט לעלילה ולסיים את העלילה במקום שלא חשבנו עליו.

אני מאוד ממליצה עליו במיוחד לאנשים שאוהבים סיפורים ואתנחתא בין לבין זה ספר בשבילכם. תהנו.