אנשים מאשימים הרבה דברים בבעיות עודף המשקל.
אבל
ob<x>jection!!!!!! (תודה מורפיקס)
אלה ספרים! ספרים מדכאים, אכזריים, שוברי לבבות, שגורמים לכם לרצות לאכול המון שוקולד.
ואני, סיימתי לבד חבילה שלמה של שוקולד לבן בצהריים האלו ממש בגלל הספר, וזה לא קורה בדרך כלל!!!!!
אז בגלל זה, ישר אחרי בית ספר, הלכתי לקנות שוקולד.
רוצים לגלות למה? תקראו בהמשך.

אז את הספר קיבלתי מאפי. אבל בגדול, אני הכרתי את תיכון לילה 2 להרבה קוראים.
יום אחד נכנסתי לקניון אחרי בית ספר בגלל שהייתי צריכה לקנות לחם. לא יכולתי לעצור בעצמי מלעצור בסטימצקי.
ושם הוא היה.
ואני הסתכלתי עליו.
אני: _
ספר: ״אני חתיך״
אני: _
ספר: ״אולי תיקחי אותי, תקראי אותי, ותתכרבלי איתי בלילות?״
אני: @______@ מתעלפת
אבל לא היה לי כסף. וזה היה מאוד נורא.
אז במקום התקשרתי לרואן.
אני: רואןןןןןןןןןןןן!!
רואן: אנג'!!!!!!!!!!!!
אני: רואןןןןןןןןןן, הייתי בסטימצקי ליד הבית שלי ונחשי איזה ספר ראיתי!
רואן: איזההההההה?
אני: כיתת לילה 2 - הממ, תיכון לילה?
רואן: מ-מה? לא הבנתי.
ואז לקח הרבה הרבה זמן להסביר לה איזה ספר זה.
אבל שהיא הבינה...
רואן: אעאעאעאעאעאעאע!!! וקנית אותו??
אני: לא =.=
על המחסור בכסך שהיה לי בכיתי יחסית הרבה. אבל למה אני אומרת שהכרתי את הספר לרוב הקוראים?
את הספר הכרתי להיימיטץ' - עמיתוש מהאתר. אבל אני אמשיך לקרוא לה היימיטץ' כי זה מגניב.
סיפרתי עליה בביקורת על אשמת הכוכבים (ספר מושלם). אז היא קנתה את תיכון לילה 2, כתבה ביקורת, כנראה גרמה לקוראת שכתבה את הביקורת אחריה גם לכתוב ביקורת.
והכל?
בזכותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
:D

ועכשיו
<B>ספויילרים</B>
אז בספר הקודם כולם מאושרים.
הכל בסדר לכאורה. וקרטר ואלי ביחד. וקרטר כזה חמדמד וסילבן חוטף מכות וכאלה דברים.
ויאייייייייייייי.
ועכשיו?
הסיבה שקניתי שוקולד לבן.
קרטר ואלי נפרדו!!
ואני שואלת: <B>למה?!?!</B>
למה להיות <B>מרושעת?!</B> גברת סופרת, אני אחטיף לך מכות, נשבעת!!
איך העזת?!
יכלת לעשות כל כך הרבה דברים עם העלילה, אבל למה, למה, <B>למה קרטר?!</B> למה?!
הפרדת בין אחד הזוגות שבעדיפות הכי גדולה שלי בעולם הספרים, לעזאזל! הם היו כל כך מושלמים ביחד! ועכשיו בא לי <B>לרצוח במכות</B> את הדמות הראשית!!
ואת, אלי, למה?! הוא היה כל כך חמוד! והוא אהב אותך, והוא מושלם וחתיך ומושלם!!
לעזאזל!!
ואני אעשה סימני קריאה עד שאני אתעלף! כלומר, שוב!

מתעלפת

אז עכשיו, אחרי שהתעשתתי והפסקתי עם הסימני קריאה, אני אפרט.
הסופרת, באכזריות ניכרת, פשוט מחליטה להפריד בין הזוג האהוב עלי, ובגלל זה גם אתם אמורים לבכות.
והפרידה הזאת הייתה נוראה ומאוד מבלבלת. אבל השאלה היא איך אפשר?!
וגם למה?!
אבל הכתיבה הייתה כל כך טובה שרציתי לקחת חבית של גלידה ולבכות מול הספר.
אבל לא היה לי כסף לחבית גלידה.
אז קניתי שוקולד לבן.
ואכלתי יותר מידי.
וקיבלתי קלקול קיבה.
אני תובעת את הסופרת הזאת.
תובעת!!!!!!!!!!!!!!

ועוד משהו שמחרפן - איך לעזאזל אלי יכולה להתאהב במישהו שאנס אותה? אוקיי, הוא ניסה לכפר על זה כבר מאז הקיץ, אבל איך היא מסוגלת לשכוח? פשוט לא היגיון!
קראתי על מקרי אונס. שמתי לב לבנות שלא יכולות לשכוח את זה גם אחרי שנים. הרבה מאוד שנים.
זה הרס להן את החיים.
ואיך אלי מסוגלת לרצות ככה בן אדם <I>שאמור להשאיר צלקות לכל החיים?</I> ורק אחרי קיץ קצר!
זה פשוט עקום ולא בסדר.

בנוסף לסיפור אלי-סילבן-קרטר, הסיפור מתחיל להתפשט למקומות הזויים ולא מובנים. ופשוט אי אפשר להבין את המניע של נתיאל. שלא לדבר על לפגוש את הבחור.
לסיפור רק נוספים עוד ועוד חוטים לא פתורים ואני מרגישה אבודה כשאני קוראת את הספר. למרות שהוא יודע לשאוב אותי טוב טוב.
אבל שוב נחיתה בספר שני של טרילוגייה.
כמה מתאים.

הספר הזה מראה על אי אמון בבנים, אי אמון בדמות ראשית, אי אמון בסופרת כלשהי שמספרת על משולשי אהבה, ואי אמון באנושות.
ויותר מכל?
אי אמון בשוקולד לבן שחצי נמס.
אבל הוא היה עדיין טעים. אז אני מרוצה. בערך.

כשקוראים את התקציר של הספר מאחור, ואת כל התשבחות עליו ..
אפשר לחשוב שנפלנו פה על יצירת מופת יחידה מסוגה.
הסיפור מתחיל, אני כולי מלאת ציפיה לצאת מהספר הזה עם משהו מעבר..
הוא מתחיל נחמד, מעט משעמם. אך הציפיה שיהיה משהו בהמשך מניעה אותי קדימה.
הסיפור הפנימי מתחיל. מעניין. חשש- מה קרה למשפחה שלו ?
ואז, הנפילה הגדולה. הגיבור משעמם. העלילה משעממת. הוא מצטער קצת על המשפחה שלו.
מבין מה קרה. הסופר כותב את המוות שלהם בכזה חוסר רגישות, בברוטאליות אכזרית.
ואז. בלאקאאוט. אם קראתי את ההמשך. הוא נשכח. חוסר עיניין מופגן .
שעמום.
איכס. פשוט ספר איכס.

אין ספק שנורה רוברטס היא הסופרת האהובה עלי ביותר .
הספרים שלה תמיד מעלים לי חיוך רחב על הפנים ולא פעם גן צחוק מתגלגל :)

כמובן שלא צפיתי לפחות מהספר החדש שלה .
את הספר הזה גיליתי במקרה כאשר הלכתי עם אחותי ובת דודה שלי חזרה מהאייקון , הייתי עמוסה בספרים ולא היה לי כוח לסחוב עוד ספר אחד ..
אבל בכל מקרה עשינו גיחה לצומת ספרים
מה הייתה גדולה שמחתנו שמצאנו ספר חדש של נורה !!

תבינו , כמעט ולא מביאים ספרים של נורה בחנויות הספרים , מסיבה לא ברורה לדעתי -כי היא כותבת נהדר !!!
יש מדף קטנטן שכל הזמן מצטמק לו ...

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה לקח לי זמן לקרוא את הספר מאז האייקון עם נורה היא הסופרת האהובה עלי , טוב הייתי שקועה מאוד בספרים של חמישים גוונים .
ורק אתמול נתתי לעצמי לשקוע בספר אחר :)

ועכשיו לספר המדובר !
הסיפור שלנו מתחיל לפני 12 שנה כאשר אליזבת היא בחורה בת 16 והיא מחליטה למרוד בחיים המושלמים שאמא שלה מכתיבה.
נמאס לה לעשות הכל ע"פ רשימת מטלות , היא רוצה קצת חופש ועצמאות ומקום לעשיית טעויות משל עצמה .

לאחר שאמא שלה יוצאת לנסיעה עסקית אליזבת מחליטה לצאת למועדון יחד עם חברה שהיא הכירה באותו היום .
כאשר הן מגיעיות למעדון חמושות בתעודות זהות מזויפות שאליזבת הכינה , הן מתחברות עם בעל המקום - מפה לשם הן משתכרות ומוצאות את עצמן בבית של בעל המועדון .

בעל המועדון הוא למעשה בן למשפחה של מאפיה רוסית , וליז מוצאת את עצמה עדה לרצח של חברתה ובעל המועדון , היא מצליחה להימלט ומוצאת את עצמה תחת תוכנית הגנה לעדים.