אני אדם שאוהב לחשוב. תנו לי חידה ואני אתלהב. אני אשב עליה הרבה זמן (אם היא קשה) עד שאני אמצא את הפתרון (וגם אם לא, אני לא אתייאש מהר מידי). אני אוהבת שמאתגרים אותי (אולי זאת אחת מהסיבות שאני אוהבת מתמטיקה שגורמת לי לראות מעבר) ושמפעילים אותי ושנותנים לי להתרכז בבעיה. למען האמת, אני אומנם לא גאון בזה, אבל אני די טובה. (ואני גם אדם נורא צנוע וטוב לב וידידותי לאדם ולחברהו ורע ואח!!!) ובגלל זה, ספרי מתח מדליקים אצלי משהו. המוח שלי מחפש אחר פיתרון. וגם אם אני נורא מתאמצת לא לעשות את זה כי אני רוצה להיות מופתעת, בסוף המוח שלי עדיין פועל. לא ממש בסקירה של הנתונים, יותר בהאשמה של כל מיני דמויות אקראיות בספר שהן רוצחות מטורפות פסיכופיתיות (יכולתי להיות שוטרת בסי אס איי) , אבל בכל זאת. וכשספר מתח מצליח להפתיע אותי בסופו, אני מרוצה, בעיקר כי זה לא קורה הרבה, וגם כי זה כיף להיות מופתעים. מעטים ספרי המתח שלא הצלחתי לנחש את הפיתרון שלהם, ובמקרה הזה, הפיתרון גם לא היה כל כך קשה לגילוי. ידעתי אותו אולי לא מאמצע הספר אבל בשלב יחסית מוקדם. ולכן השאלה מי עשה בסוף הספר מתחלפת לשאלה למה או לאיך. כאשר לא מצליחים להפתיע אותי גם בשאלות האלה, אני קצת מתאכזבת.
ג'ון וורדון כותב בחן ובקלילות. הספר שלו קריא וגם מעבר לכך- הוא מאוד מהנה ובנוסף גם מרתק. התעלומה השיגרתית מתחכמת איתנו ומפתיעה אותנו (או לפחות אותי) מכמה כיוונים במהלך הספר. היא מתפתלת לבעיות חדשות שלא חשבת עליהם ופתרונות שלא העלת (למרות שהצלחתי לפתור כמה רמזים חוץ מהסוף במהלך הספר. ספויילר למשל זה שהמספר השני הוכנס למעטפה אחרי שהוא ידע עליו. זה היה די פשוט. סוף ספויילר)
הספר מצליח למשוך אותך אליו, וזאת עובדה שסיימתי אותו תוך יומיים. הא לא בולט ומתייחד מספרי מתח שונים שכבר הספקתי לקרוא אבל הוא מועבר בצורה מעט שונה. פחות סטיראוטיפים. קצת יותר עומק מלבד העלילה. לא שטוח מידי. דברים שעולים פה ושם. אבל הסוף!! הסוף כל כך איכזב אותי.
הוא עושה מה שספר מתח טוב צריך לעשות והוא באמת ספר מתח טוב ולכן הוא מקבל ממני ארבעה כוכבים, אבבבבללללללללללל אוףף! כמה שאני שונאת לדעת סופים של ספרים לפני שאני קוראת אותם. חיסרון של ספרי מתח.
טוב, בכל זאת מומלץ. אולי אתם לא חכמים כמוני ולא תצליחו לנחש את הסוף. הרי כולם יודעים שאני גאון עולם, אני לא צריכה לספר לכם.

פעם היתה לנו אורחת בבית. היו כמה אורחים, אבל הסיפור עוסק בה. ישבנו לשולחן, מימיני ביתי א', ממולה האורחת, ולידה ביתי ב'. ואז קרתה הפדיחה. אימת כל מארחת. א' פנתה לאורחת שמולה ובשיא המתיקות אמרה לה: "את יודעת, ב' אמרה שאת שמנה. זה נכון?". ככה זה, במשפחה של נשים רזות. אישה שמנה היא סוג של אטרקציה, שמזיזה את כל מגננות הטאקט ממקומן.

היותי רזה זיכה אותי במשך שנים בתחקורים חוזרים ונשנים מצד חברות ומכרות על "איך אני עושה את זה?". כל התשובות הכנות שלי ("אוכלת פחות ממך") נתקלו בבוז תהומי. גיליתי שנשים המתמודדות עם בעיות משקל עודף רוצות למעשה לשמוע על מין חילוף חומרים קסום שמאפשר לאנשים קסומים מסויימים לאכול ככל שהם רוצים (או ככל שאחרים היו רוצים לאכול) ולא להעלות במשקל. אלא שקסמים כאלה נמצאים אולי באגדות , ורוב האנשים הרזים הם רזים בגלל אחת הסיבות הבאות, או שתיהן יחד: א. הם אוכלים פחות, ב. הם מוציאים יותר אנרגיה, דרך פעילות גופנית.

ברבות השנים, והודות לרכישת הרכב שהוריד דרסטית את כמות ההליכות שלי, נוספו למשקל שלי כמה וכמה קילוגרמים נוספים. אין לטעות, אני עדיין רזה, עמוק בתוך כל טבלאות המשקל התקינות. אלא שהקילוגרמים, וליתר דיוק שלושה ספציפיים מהם, מפריעים לי. אני מרגישה כובד נוסף, עומס בבטן, קושי בהליכה, ובאופן כללי לא נעים. לכן גם לקחתי ממדף הספריה את הספר הזה. ספר על הרזיה.

כנראה שכמוני בעבר, גם המחברת סובלת מאותן אמירות לא מציאותיות בדבר גנטיקה טובה או חילוף חומרים נהדר. על כן בפתיחת הספר חשוב לה לספר סיפור ארוך ומפותל על איך חזרה שמנה מאוד לאחר שהות בארה"ב, ועל הדרך שבה ירדה חזרה במשקל הזה, באמצעות כמה כללים פשוטים של אדם שהיא קוראת לו "ד"ר נס". אלא שכאן הקטץ' הראשון של הספר, והוא כן קשור לחילוף חומרים. קצב חילוף החומרים בגוף הוא דבר שמשתנה עם הגיל, ועל כן דברים שעזרו לה בגיל 19, לא יעזרו בהכרח לאישה בת 39 המנסה לשחזר את ההצלחה.

יואו, אני סוף סוף כותב ביקורת על הספר המדהים הזה !
האמת היא שזה היה הספר הראשון הרציני שלי, אותו הקריא לי אבי בחציו ואת השאר גמרתי לבד. אני הייתי יושב שעות על שעות במיטתי, רק אני, יד הנפץ והמנורה, צד ביזונים, מכריע ארצה דובי גריזלי, רודף מוסטאנגים, פוגש באינדיאנים אדומי העור וחווה הרפתקאות בתור הדמות המדהימה שקרל מאי יצר כאן.
זה ספר שאם לא מעניין סימן שלא מתאים, ואם כן, אז הכי טוב שיש. ולחשוב שהסופר לא ביקר מעולם בערבות אמריקה !
הספר הזה יקר לי לאין ערוך וערכו לא יסולא בפז ! בקיצור - הקדישו מעט מאמצים למצוא את הספר הזה, תקראו אותו, ואח"כ תתלוננו שלא הצלחתם לישון בלילה מרוב מתח ;) !