#
סיפור סיני עתיק ומקסים, על ילדה חסרת כל (וכשאני אומרת חסרת כל – אני מתכוונת אפילו לשם ולגיל) שנמכרה כפעוטה לעבדות (על ידי הוריה, אלא על ידי מי? לא מתעכבים פה על הברור מאליו) והיא שפחתו של שומר הדרקונים הקיסרי. השומר הנ"ל הוא שתיין ועצלן, אכזרי וטיפש. הוא מחזיק את שני הדרקונים הקיסריים האחרונים כלואים בבור, מאכיל אותם כשהוא זוכר, או שולח את השפחה הקטנה להאכיל אותם, כשהוא עסוק בדברים החשובים – שת

איזה ספר.
מקסים, ממכר, קצבי...ומאכזב.
בסופו של דבר, מאוד מאכזב.

הסיפור מתחיל בצורה נחמדה, מסופר על השפחה שמשרתת את שומר הדרקונים האכזר, שמעלליו מתוארים לאורך החלק הראשון של הסיפור, מנקודת המבט של השפחה.
כשהשפחה הצעירה נכנסת למכלאת הדרקונים, קשר מיוחד מתחיל להירקם בינה לבין אחד הדרקונים. מאז הסיפור נהיה טוב יותר ויותר.
הבריחה הנועזת, הקרבות האמיצים, המסע המפרך, והקשר שבין הילדה לדרקון מתהדק

ספר קסום.
בהתחלה היה זה רק חמוד. ולא יותר מזה.
בהמשך, הילדה מגלה את שמה, מגלה את ייעודה, מגלה את חבריה האמיתיים, חווה כעס, כאב, שמחה, עצב.
מגלה את העולם, מגלה את החיים, מרכזת את כוחה, והופכת לחזקה.

מאוד נהנתי לקרוא את הספר, ולמדתי ממנו.
במהלך הספר הדרקון אומר הרבה משפטי חוכמה;
משפטים עמוקים, בעלי משמעות גדולה.
כשקראתי אותם, עצרתי לרגע, העמקתי בהם, חשבתי על משמעותם, חיפשתי את משמעותם, ולמ

קארמה- "מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה באופן ישיר על המציאות ומכך משתמעת אחריותו האישית של כל אחד על חייו." (ויקיפדיה)

אז ככה- תמיד הייתי ילד של קארמה.
מאז שאני זוכר את עצמי, אני חושב לעצמי בראש על כל מיני דברים שעשיתי לאחרונה, וכל מיני דברים שקרו לי לאחרונה, מקשר ביניהם, אומר

הביקורת הזו היא לא ביקורת. ראו הוזהרתם.

קראתי את הספר הזה אני משאר שהייתי בערך בין תשע/עשר ונהניתי ממנו מאוד.
הוא היה קל, קליל, בעל אוירה נהדרת והרפתקנית, והיה בין הספרים הראשונים שבאמת סחפו אותי לעולם אחר, יותר מאשר לספר לי סיפור.
הדמות הראשית חביבה ביותר, הדרקון מסקרן מאוד, הדמויות המשניות מוסיפות המון, והעלילה נחמדה.

עכשיו לא הייתי מצליח לסיים אותו. הוא פשוט, בנאלי, לא מקורי בעליל, וסך

ילדה סינית שלא יודעת אפילו את שמה עובדת אצל שומר דרקונים. הוא מעביד אותה קשה. היא נקשרת לדרקון והם יוצאים למסע לעבר האוקינוס.
זו עלילת הספר, כמובן שבדרך יש להם סכנות רבות וזה מה שהופך אותו למותח.
אני חייבת להגיד שמעולם לא קראתי ספר שהגיבורה שלו היא סינית, זה חדש בישבילי.
הספר פשוט משך אותי עליו, קראתי אותו כל היום.
העלילה של הספר מתפתחת יפה, אין בו רגעי שיעמום הוא זורם. התרגום מצוין והכתיבה

דרקון ידידותי? כן יש דבר כזה.
דרקון מדבר? אין דבר כזה, קול פנימי שמתקשר עם מי שנועד להיות שומרו, נשמע כבר קצת יותר מתאים.
ילדה הגדלה באזור נידח עם מי שאמור להיות שומר דרקונים, דואגת ומטפלת בדרקונים, זוכה ליחס משפיל.
מה קורה שפתאום היא מתחילה לשמוע קולות שלא שמעה לפני כן ומסתבר שזהו הדרקון המדבר אליה? מסע מרתק ומופלא על כנפי הדמיון, או שמא כנפי הדרקון? תהנו.