ניסיתי באמת ניסיתי לסיים את הספר אבל ללא הצלחה. הגעתי עד עמוד 70 ופשוט החלטתי לפרוש. לדעתי הספר לא מובן בכלל, הזוי לחלוטין, פשוט לא הבנתי מה הסופר רוצה ממני. מי שהצליח או מצליח לסיים את הספר מברוק עליו:)

טוב הספר היה מבחינתי הזוי מתחילתו ועד סופו! 2 הספרים הקודמים של יאן פיליפ היו מעולים מבחינתי אבל בספר לחישת הצללים הוא נפל חזק. הוא ניסה לכתוב ז'נאר מתח שממש לא מתאים לו לדעתי והכתיבה כל כך גרועה ואין שום מתח ואין שום הפתעה בקיצור נפילה חזקה. פול איבד את בנו ג'סטין והוא עבר לאי לאמה למקום בודד ושקט. הוא פגש את אליזבת אואן בבית קפה והם התחילו לדבר ואז היא התעלפה והוא הביא אותה לבי"ח. למחרת היא מתקשרת אליו והיא ובעלה נפגשים עם פול ומבקשים ממנו את עזרתו במציאת בנם מייקל בן ה-30 שנעלם בהונג קונג. (שזה כבר הזוי מבחינתי למה לא ללכת למשטרה מה פתאום מבקשים מבן אדם זר עזרה??) פול מבקש עזרה מחברו דיוויד השוטר שיעזור לו למצוא את מייקל אואן שחושב בגלל שזה רצח של תייר זר אז הממשלה הסינית מטייחת את הרצח. דיווד ופול חוקרים את מותו של מייקל בפרטיות בעצמאיות. העניין הוא שדיוויד השוטר כאילו חוקר בעצמו את הרצח מפחד שהבוס שלו עוקב אחריו כאילו הוא חוקר איזה מקרה רצח מטורף ומאוד חשוב... לא יודעת הספר פשוט גרוע מבחינתי.

סצנה לקוחה ממש מסרט הוליוודי: טאמילה מגיעה לבית המשפט לאחר שנכשלה בראיון במחלקת ההגירה וכעת היא בבית המשפט בכדי שיאשרו ויבטלו את ההחלטה של מחלקת ההגירה. כמובן שהיא עמדה בבית המשפט חזקה ואיתנה ונתנה נאום סוער וסוחף עד כמה שאמריקה היא החלום ועד כמה מגיע לה להיות מאושרת וכו' וכו'...כמובן שהיא קיבלה את הויזה! כמובן שהספר נגמר בסוף טוב הכל טוב והכל הסתדר כפי שכולם רצו. לדעתי הספר די נמרח היה ניתן לקצרו בכמה עשרות עמודים. בקיצור היה ניתן לוותר על ספר ההמשך הזה....

ספר ביוגרפי חזק חזק!! ספר פשוט חזק ועמוק ומטלטל אותך נפשית ומזעזע את עולמך. סיפור על החלמתו של יורם כנגד כל הסיכויים לאחר שנפצע במלחמה בזכות כוח רצון אדיר, משמעת ואמונה ואהבת חיים. התיאורים כל כך אמיתיים (מתאר את מראות המלחמה ואת הרגעים האיומים והמצמררים שהובילו לפציעה שלו), על הסבל הפיזי והמנטלי, על התאוששות, על הדרך להתקדם ולעבור את כל המכשולים, היאוש, לשקם את עצמך מכל הבחינות, להתחיל חיים חדשים, שינוי במחשבה ובצורת חיים,. מי שלא השתתף במלחמה (כמוני:)) אינו יכול לדעת ולהבין את מה שלצערנו החיילים עוברים. לא נבין איך הם מתמודדים עם החיים לאחר המלחמה והתוצאות אשר נגרמו ממנה. הספר מביא לנו טעימה בינונית לדעתי מכל מה שעובר על חייל שנפצע ולהכנס לנשמה שלו ולראש שלו ולמחשבות שלו עם כל הסיוטים והטראומה וטיפה להבין את זה. אהבתי בספר שגם נותן לנו להבין את הצד של אישתו של יורם נגה ואיך היא עוברת את כל התהליך הזה עם יורם ובנפרד. אני מצדיעה לכל החיילים שלנו אשר נלחמים ושומרים עלינו! ספר מדהים!

אני כל כך אוהבת ספרים שמבוססים על סיפור אמיתי וזה ללא ספק אחד הסיפורים הטובים ביותר שקראתי!! קבוצת ראגבי מאורוגוואי מתכוונת לטוס לצי'לה והמטוס שלהם מתרסק בהרי האנדים המושלגים והם נאלצים לשרוד ולחיות. נאנדו אשר איבד את אמו ואת אחותות הקטנה (כותב הספר) מתאר לנו את התלאות, הקשיים, המשברים, השמחה, העצב, הכעס, האמונה התקווה, ההשדרות הקשה והכח רצון והמסר שנאנדו מוסר לנו לאורך כל המסע שאהבה היא המפתח לחיים! זה מראה לנו שאתה נמצא במצב שאתה חייב לשרוד אתה עושה הכל מהכל בכדי לשרוד ולנסות להישאר בחיים ופשוט אין גבולות. הסיפור מאוד ריגש אותי והזלתי לא פעם דמעה במשך קריאתו.אני לא בטוחה שאני אם הייתי במצבם של חלק מהניצולים הייתי יכולה לעשות מה שהם עשו. אני אישית מאוד אהבתי את מה שנאנדו אומר בסוף לאחר שכבר הם הגיעו הביתה- שבעצם המסע השרדות הוא לא מה שמכתיב את החיים שלו אלא דרך אבן שהוא עבר, חוויה שממנה הוא לומד להעריך את החיים ואוהב לחיות את החיים כל יום ביומו! ספר חזק בטירוף עוצמתי שללא ספק עושה לך משהו בלב.

תמיד מסקרן אותי לפני שאני קוראת ספר זה איך התמונה על הכריכה מתקשרת לסיפור. הכריכה עצמה לא כל כך מיוחדת או מושכת אך היא מתארת בדיוק את מה שהולך בספר ובדיוק את מהות הספר. העלילה היא בשנת 1960 בג'קסון מיסיסיפי בתקופה בה הגזענות שלטה, שבה השחורים היו עבדים. עד עתה מראים את היחסים בין האדם הלבן לבין השחור, בין בעלי הבית לבין המשרתים\ עוזרים שלהם. האדם הלבן חושב שהשחור הוא זבל, מביא מחלות ונמצא במעמד מתחתיו ואיננו שווה לו. כל השחורים כמה שזה עצוב לא מנסים לחשוב על עתיד טוב יותר ועל התפתחות מקצועית כי הם חושבים ויודעים שמה שהם יעשו בעתיד זה להיות עוזרת של בית לבן. הפחד של השחורים כל כך חזק שכל צעד שלהם נובע מהפחד, כל מחשבה נשלטת ע"י הפחד מה יכול לקרות להם. עצוב שהגזענות עדיין ממשיכה בימינו שאנשים רואים צבע לפני הכל, שכולם שוכחים שכולנו בני אדם ואין שוני ביננו. ישנן 3 דמויות מרכזיות בסיפור: אייבילין- איבדה את בנה כשהיה בן 24 וכעת היא עובדת אצל משפחה לבנה (ליפולט) בתור עוזרת ובעצם מגדלת את ביתה של הגברת שלה. מיס סקיטר, אליזבת וולטר והילי הן חברותיה דל גב' ליפולט (אליזבת). מיס ליפולט בונה שירותים שיהיו רק לעוזרת בכדי שהיא לא תעשה את צרכיה בשירותים של הלבנים בבית. אייבלין נרתמת לבקשתה של מיס סקיטר לראיין אותה על עבודתה אצל לבנים. למרות הפחד וההשפלה שאייבלין חווה היא עמוק בליבה רוצה לספר את הסיפור שלה, רוצה שיישמעו אותה ולכן היא מסכימה להתראיין ומנסה לרתום עוד נשים לראיון. מיני - עוזרת וטבחית שחורה שלא מצליחה לסתום את הפה ולכן המעסיקים הלבנים מפטרים אותה שוב ושוב. בנוסף – היא אשה מוכה, המתקשה לעזוב את בעלה. היא מתחילה לעבוד אצל סיליה פוט שאינה מספרת לבעלה שהיא לוקחת עוזרת (מיני הכריחה אותה שתוך זמן מסויים היא תצטרך לספר לבעלה עליה). סיליה פוט איננה יודעת לבשל ולכן מיני מעבירה לה בכל יום שיעור בישול. סיליה פוט איננה יוצאת מהבית כמעט אף פעם ומיני מנסה להבין מדוע. באיזו שהיא צורה נרקם קשר מאוד מיוחד לדעתי בין מיס פוט לבין מיני שלא במכוון. מיס פוט מרגישה מאוד נוח עם מיני ומסתמכת עליה מאוד, מדברת איתה ומקשיבה לה וצריכה אותה. מיס סקיטר- צעירה לבנה. כשחזרה לבית הוריה מהלימודים בקולג' גילתה שעוזרת הבית האהובה (קונסטנטין ) שגידלה אותה נעלמה באורח פתע. היא איננה רוצה להתחתן ורוצה לכתוב. היא מציעה רעיון לאייבלין (שלוקח זמן עד שהיא מסכימה) לכתוב ספר על איך זה לעבוד אצל האדם הלבן ורוצה לראיין אותה ועוד עוזרות אחרות. לאחר נסיונות מרובים של שכנוע עוזרות אחרות להתראיין, בזכות אייבלין ומיני עוד נשים נתרמות לספר ומיס סקיטר מראיינת אותן ולומדת על העבודה שלהן ועל החיים שלהן. בסופו של הדבר הספר יוצא וגורם לבעיות רבות לעוזרות שהתראיינו לספר. לאחר שהספר יוצא מתחילים לראות את עומק היחסים בין העוזרות לבין בעלות הבית, רואים את הקשר האמיתי ביניהם ולא מה שהם מראים כלפי חוץ, אנו רואים איך אנשים פוחדים להגיד ולעשות מה שהם רוצים, איך אנשים הולכים אחרי הזרם ולא אחרי הלב שלהם. לסיכום הספר הוא מעולה, נשאר חרוט בראש ומלמד אותנו על תקופה ותופעות שעדיין קיימות גם בזמננו.