Uיוסי משה•לפני שנהכל ספריו של צוויג נפלאים, אחד אחד! הספר הטוב ביותר שלו הוא "קוצר רוחו של הלב". הספר הנוכחי עם הביקורת היפה, מיד אחריו.על הביקורת של מירית על הנערה מהדואר מאת סטפן (שטפן) צווייג
Uיוסי משה•לפני שנהמתאים לתקופה מסויימת או לגיל מסויים. אהבתי את הסה!על הביקורת של רוני pery על נרקיס וגולדמונד מאת הרמן הסה
Uיוסי משה•לפני שנתייםהיטבת לתאר את גדול הסופריםעל הביקורת של בנצי גורן על מרד המציאות מאת סטפן (שטפן) צווייג
Uיוסי משה•לפני 4 שניםי ד בקובץ הוא חלק מהיצירה הגדולה של שלום עליכם ותרגומיו מצליחים להעביר את החוויה לקוראי העברית, אם כי מי שלא הורגל ללשון ישנה אולי יעדיף תרגום מודרני. כאן בהחלט יש יתרון ליוצאי בתי מדרש.על הביקורת של פרפר צהוב על ימים טובים [כרך עשירי | מהדורת דביר - 1951] מאת שלום עליכם
עמיחי•לפני שנהסיפור מוזר שלא הבנתי את פשרו. האם זהו ניסוי מחשבתי?על הביקורת של יוסי משה על הכפיל מאת פיודור דוסטויבסקי
קרן•לפני שנתייםספר נהדר ומחרידמזכיר את הסיוטים של גוגול ובהחלט מושפע ממנו.על הביקורת של יוסי משה על הכפיל מאת פיודור דוסטויבסקי
זאבי קציר•לפני 5 שניםסקירה יפה, תודה לך..על הביקורת של יוסי משה על מגלן [מהדורת 2020] מאת סטפן (שטפן) צווייג
החיים כמשלפנחס שדהספר גדול מהחיים. ספר שלוקח אותך לתוככי נפשו של הכותב ובאותו זמן אתה מוצא גם את התחושות שאתה חש ובכך אתה מתחבר לארועים ןלמקומות שהיה בהם הכותב. זה בדיוק מסוג הספרים שמכילים בתוכם לא רק סיפורים ודמויות שונות אלא תובנות עמוקות הנוגעות לעצם הקיום של האדם בעולם. פנחס שדה אהב חלומות ומבחינתו החיים והחלום חד הם והחיים עצמם והחלומות משל הם ולכן אפשר למצוא לאורך כל הספר אינספור סיפורי חלומות שחלם שדה. מהספר ניכר עוד ששדה הזדהה עמוקות עם חייו של ישו ובכלל התפעם מספרי "הברית החדשה" ומביא אינספור ציטוטים שקשורים במצבים מסוימים בהם היה. ספר מומלץ לכל אוהבי הספרים הרוחניים כדוגמת ספרי הרמן הסה ופאולו קואלו ועוד.
סיפור על אהבה וחושךעמוס עוזספר פשוט נפלא עם כל כך הרבה דמויות היסטוריות שפתאום מתעוררות לתחיה בתיאורים כל כך מוחשיים. אתה מוצא את עצמך נכנס לתוך החוויה של הספר עצמו כפי שעוז היה רוצה שתחווה. לי באופן אישי עורר הספר זכרונות ילדות מאוד עמוקים על התקופה בה הייתי גר עם הורי בשכונת מקור ברוך בירושלים ועל כן שמות הרחובות״עמוס״, ״צפניה״ ושכונת ״כרם אברהם״ הידועה יותר בשם ״שכונת גאולה״ עוברים לפניך כמו סרט רץ. התיאורים הכל כך מפורטים וחיים של רחובות ירושלים ובכלל זה רחובות יפו והמלך ג׳ורג׳ דרך עמק רפאים וכו׳ מעוררים נוסטלגיה עמוקה למי שעוד היה כאן טרם הקמתה של ״הרכבת הקלה״. הרבה לפני. ספר מומלץ מאוד במיוחד לירושלמים שבינינו ולחובבי היסטוריה של אנשים ומקומות.
בערבה, לנוכח היםמקסים גורקימקסים גורקי היה סופר רוסי וסוציאליסט שביטא זאת רבות בכתיבתו, שכן להבדיל מסופרי רוסיה הגדולים שגיבוריהם היו תמיד בני המעמד הגבוה, גורקי כתב דווקא על בני המעמד הנמוך, על הפועלים, הסוחרים ועלובי החיים שלא שפר עליהם מזלם. באוסף סיפורים אלה שכתב בצעירותו הוא מטיב לתאר את הטבע האינסופי על מרחביה של רוסיה, הערבות והים. גורקי מספר דרך עיני המאזין לאגדות וסיפורים שמסופרים סביב המדורה בחשכת הלילה. על לב אנושי שממשיך לבעור אי שם בערבה האינסופית, על האיש שאביו היה נשר ולא מצא את מקומו, ועל ההוא שהבטיח ליצאנית שיתחתן איתה ובסוף שקע בשתייה. סיפורים שמבטאים את רחשי הלב ותאוות האדם באשר הוא. אווירת הסיפור הזכירה לי את "והיום איננו כלה" של אייטמטוב צ'ינגיס. במאמר מוסגר: מקסים גורקי התפעם משירתו של משוררנו חיים נחמן ביאליק שהתוודע אליו דרך תרגומי ז'בוטינסקי לרוסית ובעקבות כך פעל גוררקי, שהיה מקורב לשלטון, לסדר לביאליק אשרת יציאה מברית המועצות. יכול להיות שהעם היהודי חב לו את שרידותו הפיזית והרוחנית של ביאליק.
הכפילפיודור דוסטויבסקיזהו סיפור פסיכי של אחד מגדולי הספרות הרוסית, ספר שני שכתב לאחר "חיים עלובים". הביקורות בזמנו לא עשו נחת לסופר המהולל והוא אף השמיט חלקים מהמקור בהמלצת מבקר ספרים. דמיינו לכם שבאמצע מהלכם התקין של חייכם מופיע מישהו בדמותכם, הכפיל שלכם, שאף נכנס לחייכם ובכל פינה שאתם פונים הוא מופיע לנגד עינכם. הוא נראה כמותכם אך בגרסה הגרועה שלכם. זהו סיפורו הפסיכי של דוסטוייבסקי על אדם חביב שלב הקורא יוצא אליו ושפתאום חייו התהפכו לגמרי. איך הוא מתמודד עם כל זה? מיהו אותו כפיל? והאם הוא בכלל מציאותי? לפעמים מצאתי את עצמי תוך כדי קריאה צוחק ומרחם על גיבורנו בו זמנית. את כל השאלות האלה או חלקם או פרשנות הקורא, הכל ייתגלה (או לא) על ידי הקורא. מי כמו דוסטוייבסקי החד והשנון כתער לתאר את מהלך חייו של אדם בסערותיו והרגשותיו. נכון, דווקא בזה עלה עליו טולסטוי, אבל בכל הדרמתי המתפוצץ בבת אחת דוסטוייבסקי הגדיל לעשות. ספר מומלץ למאריכי הרוח.
הכפילפיודור דוסטויבסקיזהו סיפור פסיכי של אחד מגדולי הספרות הרוסית, ספר שני שכתב לאחר "חיים עלובים". הביקורות בזמנו לא עשו נחת לסופר המהולל והוא אף השמיט חלקים מהמקור בהמלצת מבקר ספרים. דמיינו לכם שבאמצע מהלכם התקין של חייכם מופיע מישהו בדמותכם, הכפיל שלכם, שאף נכנס לחייכם ובכל פינה שאתם פונים הוא מופיע לנגד עינכם. הוא נראה כמותכם אך בגרסה הגרועה שלכם. זהו סיפורו הפסיכי של דוסטוייבסקי על אדם חביב שלב הקורא יוצא אליו ושפתאום חייו התהפכו לגמרי. איך הוא מתמודד עם כל זה? מיהו אותו כפיל? והאם הוא בכלל מציאותי? לפעמים מצאתי את עצמי תוך כדי קריאה צוחק ומרחם על גיבורנו בו זמנית. את כל השאלות האלה או חלקם או פרשנות הקורא, הכל ייתגלה (או לא) על ידי הקורא. מי כמו דוסטוייבסקי החד והשנון כתער לתאר את מהלך חייו של אדם בסערותיו והרגשותיו. נכון, דווקא בזה עלה עליו טולסטוי, אבל בכל הדרמתי המתפוצץ בבת אחת דוסטוייבסקי הגדיל לעשות. ספר מומלץ למאריכי הרוח.
הכפילפיודור דוסטויבסקיזהו סיפור פסיכי של אחד מגדולי הספרות הרוסית, ספר שני שכתב לאחר "חיים עלובים". הביקורות בזמנו לא עשו נחת לסופר המהולל והוא אף השמיט חלקים מהמקור בהמלצת מבקר ספרים. דמיינו לכם שבאמצע מהלכם התקין של חייכם מופיע מישהו בדמותכם, הכפיל שלכם, שאף נכנס לחייכם ובכל פינה שאתם פונים הוא מופיע לנגד עינכם. הוא נראה כמותכם אך בגרסה הגרועה שלכם. זהו סיפורו הפסיכי של דוסטוייבסקי על אדם חביב שלב הקורא יוצא אליו ושפתאום חייו התהפכו לגמרי. איך הוא מתמודד עם כל זה? מיהו אותו כפיל? והאם הוא בכלל מציאותי? לפעמים מצאתי את עצמי תוך כדי קריאה צוחק ומרחם על גיבורנו בו זמנית. את כל השאלות האלה או חלקם או פרשנות הקורא, הכל ייתגלה (או לא) על ידי הקורא. מי כמו דוסטוייבסקי החד והשנון כתער לתאר את מהלך חייו של אדם בסערותיו והרגשותיו. נכון, דווקא בזה עלה עליו טולסטוי, אבל בכל הדרמתי המתפוצץ בבת אחת דוסטוייבסקי הגדיל לעשות. ספר מומלץ למאריכי הרוח.
הנערה מהדוארסטפן (שטפן) צווייג0קראתי רבות מהנובלות של צווייג, ובספר הזה היה משהו שונה, מיואש וחסר אונים, אפילו אנרכיסטי. לא הופתעתי כשקראתי כי על הרומן הזה עבד בשנותיו האחרונות לפני התאבדותו תוך כדי מלחמת העולם השניה. הספר מתרחש מספר שנים אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה באוסטריה, כאשר המלחמה אומנם הסתיימה, אך המצב הכלכלי קשה מנשוא. גיבורת הספר היא כריסטינה, בת 28, שאיבדה את עלומיה ואת שמחת חייה בעקבות השנים הקשות, עובדת עבודה אפורה ומונוטונית בסניף הדואר בעיירה שכוחת אל שבה היא גרה עם אימה החולנית והתלויה בה. צווייג מפליא לתאר את עליבות חייהן ואת חוסר התוחלת. קטע כה חזק בעיני מהספר שמתאר את העליבות יפה שמתואר מאימה של כריסטינה: היטב היא יודעת שלא תאריך ימים. מזל גדול שאחרי קריסת המונרכיה עוד הצליח גיסה הפקיד הממשלתי הבכיר לדלות מן הערבוביה משרה בדואר לכריסטינה, אמנם תמורת שכר עלוב ובחור נידח ושכוח-אל כזה ואף על פי כן: קצת בטחון, כמה רעפים מעל הראש, מעט מרחב לנשימה, די הצורך כדי לחיות ובעיקר כדי להתרגל מראש לארון הקבורה הצר ממנו. בעקבות הזמנה שכריסטינה מקבלת מקרובת משפחה עשירה, היא מבלה תקופה קצרצרה במלון יוקרתי באלפים השוויצריים שם לראשונה היא מבינה עמוקות את ההחמצה שבחייה ואת העליבות שבהם. ההבנה שלה בראותה את המעמד הגבוה ופזרנותו החי חיים יפים וחסרי דאגות לעומת אופן חייה הכה סגפני ודל באמת שוברת את הלב, וממנה כריסטינה כבר לא תוכל לחזור לחייה הקודמים. הספר מתאר במקרה את כריסטינה, אבל בעיני הוא בעצם מתאר דור שלם שהקריב את חייו במלחמת העולם הראשונה הכה מיותרת, בין אם במוות תוך כדי לחימה, ובין אם במוות נפשי בהמתנה למוות החיצוני מרוב ייאוש. על האנשים הצעירים שמשמשים ככלי שרת עבור מדינאים שמובילים מדינה למלחמה לעתים תוך אדישות על ההשלכות על כל אדם ואדם מהמלחמה. ספר שיישאר לי בלב להרבה זמן, מומלץ ומעורר מחשבה.
סוד בוערסטפן (שטפן) צווייג0פעם בצעירותי, לפני שנים ארוכות, הייתי קורא סדרתי. סופרים שאהבתי את הספר הראשון שלהם שקראתי, המשכתי לקרוא את כתביהם בשרשרת. כך קראתי אז את ספרי המתח של רוברט לודלום (עד שקצת מאסתי בז'אנר הזה), אחר כך את הרולד רובינס וחלק מספריו של ג'ון גרישם, אלא שאצלו פרשתי אחרי כמה ספרים ומאז לא חזרתי להרגל הזה. אלא שהתרגומים החדשים לספריו של שטפן צוויג גורמים לחזור ולהיות קורא סדרתי. כתיבתו מלאת הרגש של צוויג והנגיעה שלו בנושאים ובדברים הקטנים אשר מהם מורכבים חיינו, גורמים לי לצרוך עוד ועוד מכתביו. הנגיעה של צוויג בנפש האדם באה לידי ביטוי נפלא גם בשתי הביוגרפיות שקראתי מפרי עטו: מגלן ומארי אנטואנט. בספרו סוד בוער לוקח אותנו צוויג אל תחילת מסע ההתבגרות של ילד אשר מגלה את סוד המיניות של עולם המבוגרים, וזאת מבלי שכלל ברורה לו התגלית הזו שלפניו. 3 גיבורים יש בספור הזה: הילד אדגר ושני מבוגרים אשר צוויג כלל אינו מזכיר אותם בשמותיהם: אימו של אדגר והברון אשר חושק בה ובחסדיה. צוויג בכשרונו הנפלא מיטיב לתאר אותה כך: "היא היתה באותן שנים מכריעות שבהן אשה מתחילה להתחרט על שנשארה נאמנה לבעל שמעולם לא אהבה, השנים שבהן השקיעה הארגמנית של יופייה עוד מתירה לה בחירה מיידית אחרונה בין האמהי לבין הנשי". אדגר אשר בתחילת הסיפור משמש כגשר בין הברון לאימו, הופך בהמשך למחסום ביניהם. הוא מבין כי משהו אסור מתרחש שם אך לא ברור לו בדיוק מה וזהו אותו הסוד הבוער אשר על שמו נקרא הספר. זו יצירה על תשוקות, על הפרת הבטחות, על התנהגות ילדותית תמימה לעומת התנהגות אינטרסנטית ומניפולטיבית של מבוגרים וכמובן על מגוון של רגשות כמיטב המסורת בכתביו של צוויג. כפי שכתבתי, ספר על החומרים ובעקר על הרגשות המרכיבים את חיינו.