ובכל זאת...
בספר יש לא מעט אלמנטים שאני לא אוהבת
(ספוילרים)
אשה בובה, סוג של רהיט חסרת רגשות, מופנמת, כבויה. מעצבנת.
גבר שגרם לה להיות כזו. נכה רגשית.
אסונות ובגידות ללא התפכחות.
(סוף ספוילרים)

ובכל זאת, יש בספר לא מעט אלמנטים טובים
בראש ובראשונה כתיבת מקור, בעברית, קולחת ורגישה.
כריכה מהממת.
במחצית הראשונה של הספר יש תקווה רומנטית, נעימה.

מתובל בשנינות וחדות.
לפרקים חכמה, לפרקים טיפשה.

לא יודעת אם להמליץ או לא.
ובכל זאת, מפרגנת, 4 כוכבים.

אז ככה, הכתיבה נהדרת, והתיאורים מרגשים כלכך ממש הרגשתי את השלווה והמשפחתיות במושב. דבר אחד הפריע לי עד כדי כך שהוא גרם לספר לקבל 2 כוכבים. הספר היה , אל תתעצבנו, שטחי נתחיל בזה שהדמות של גאיה מייצגת את כל הדברים שאני שונאת ,היא הבחורה האחרונה עלי אדמות שהייתי בוחרת בה להיות חברתי וקל וחומר כדמות להתחבר אליה. היא בת 26 אך ילדותית ובעיקר נסחפת. קשה לי "כבשים אחרי העדר" אני אוהבת אנשים שמכתיבים את הכללים לעצמם .הם לא רצים 7 פעמים מסביב למושב כי הם אכלו עוגה אתמול וחס וחלילה שתהיה להם בטן קטנה,הם לא הולכים לפי הדעה החברתית ההרסנית שאישה צריכה להיות סמל של יופי ואלגנטיות,בנוסף היא מייצגת את תרבות "תל אביב" שאני כלכך שונאת! איפה העומק? איפה החמימות? מה קרה לרצון לגלות את עצמך ואת העקרונות שלך ולא ללכת לפי המודרניזציה והכללים של אחרים?!. אם הייתי יכלה לדבר אל גאיה הייתי אומרת לה: גאיה תתבגרי! תתחילי לאכול ותחשבי פחות על המראה החיצוני שלך זה לא הכל בחיים! מותר שיהיה בטן ומותר שיהיה שומן רופס בידיים, מותר לא להיות יפה לפעמים,ומותר שיצמח חצ'קון. הבטחון העצמי שלך לא צריך להיות תלוי לא בעבודה שלך , לא בהצלחה שלך, ובעיקר לא בשרירי הבטן שלך! אני מניחה שזה כלכך חורה לי כי אני צעירה ואני מחפשת בכל מה שאני קוראת ורואה סוג של מודל ודרך חיים. וממש התאכזבתי כי אני בת 18 מבולבלת ומבולגנת אבל הרבה יותר בוגרת מגאיה.
עצבן אותי שהיא לא אוהבת ילדים אבל משום מה מכל הילדים "המריירים והמעצבנים" בעולם היא התחברה דווקא לבת של סער, צירוף מקרים מוזר,לא?
לעומת זאת סער מייצג הרבה תכונות שאני בהחלט מעריכה,בגרות, יכלת הכלה, עומק , שנינות,ובעיקר אהבתי את מה שהוא ענה לא על היותה טבעונית כי לדעתי גאיה בחרה להיות טבעונית כי זה גורם לה להרגיש רחמנית ועמוקה, אבל היא לא מבינה שרחמנות ועומק מגיעים מבפנים.
המערכת יחסים ביניהם רדודה.כל מה שאני אוהבת בזוגות טובים זה שהם "סובלים את השריטות" אחד של השני בדרך מכילה ואוהבת וביחד הם מרפאים אחד את השני , הם עוברים מסע שהופך אותם לאנשים טובים יותר ומאושרים יותר.

בול לפורים: ונהפכו!
כמה שהחתיך על הכריכה מבטיח ומלבב ככה הספר מאכזב.
בשחצנות מתנשא וסקסיסטית.
המספר גס עד שאת נפש.
באמת יש גברים כאלה ?! ואיך אישה יכולה לכתוב כך לאישה אחרת ולחשוב שהאחרת תהנה ?!
שאפו גדול למעצב הכריכה, לפחות ממנה נהנתי מאוד.
למסגר. לא לקרוא.