מ צ ו י ן !
לבוגרים שביננו - בני גילה של המדינה, צפוייה חווית זיכרון על כעשרים שנותיה הראשונות של המדינה. לצעירים שביננו, שלא חוו את הימים ההם, שיעור בהיסטוריה של המדינה, על האנשים שעצבו את פניה.
וכל זה דרך חייהם של שני ענקי הרוח - נתן אלתרמן ועמוס עוז. האחד שנולד בבית שמאלי והפך לימני בדעותיו הפוליטיות, והשני שנולד בבית ימני קלאסי והפך את דעותיו לשמאלי. סיפורן של הדרמות הפוליטיות הגדולות ביותר בימים ההם.
ספר מרתק ומעניין .

״קיצור תולדות השרלטנות והרדידות״ היה שם מתאים הרבה יותר לספר זה. קראתי אותו - ולא האמנתי למראה עיני. זה אינו ספר מדעי,אלא בעיקר רומן בדיוני. אפילו ספר מופרך כמעט באותה מידה כמו ״מקרא מול ארכיאולוגיה״ של לוי ורוטשטיין (שמנסים להוכיח שכל מה שכתוב בתנ״ך אמת ותואם את ממצאי הארכיאולוגיה...), הטיעונים בו הם כבר סמל ההגיון והמדעיות לעומת ה״טיעונים״ וה״הוכחות״ במה שבן-נון קורא בעזות מצח ה״מחקר״ שלו. בכל למעלה מארבע מאות העמודים של ספרו של בן-נון אין כמעט עמוד אחד שהפסיקות בו מגובות בנימוקים של ממש. המחבר מרבה אמנם להשתמש ב״אין ספק ש..״ על כל צעד ושעל, אך אין ספק שבכל מקום שהוא משתמש בביטוי זה יש סיבות טובות מאוד להטיל ספק בקביעותיו. כמו כן משתמש המחבר בלי הרף בטיעונים מנצחים כמו ״לפי הערכתי ...״ או ״לדעתי ...״, וכנראה לדעתו (או לפי הערכתו) די בכך... אציין שאלה הן עוד ההנמקות ״הטובות״ בספר, כי יש בו גם קביעות מרכזיות רבות להן לא טורח בכלל המחבר לתת הנמקה כל שהיא - אפילו לא הסתמכות על איזה מחקר מפוקפק (כמו שהוא עושה לפעמים)! כך לדוגמא (אחת מני עשרות, אם לא מאות) קובע המחבר מספר פעמים שספר ״במקרא״ נכתב בתקופה הפרסית (קביעה שהיא מהותית ביותר עבור ״משנתו״). על סמך מה? (או לפחות לדעת מי?) הרי קויפמן הוכיח באופן משכנע מאוד (אותי לפחות - וכפרופסור ללוגיקה הוכחות הם תחום מומחיותי) שחיבור ״ויקרא״ קדם לחיבור ״דברים״!(אגב, לפי הרומן ההיסטורי שכתב כאן בן-נון, מחבר ״דברים״ ואבי היהדות הוא שפן הסופר, שחי בימי יאשיהו.) לו לפחות ניסה בן-נון להפריך את נימוקיו של קויפמן - ניחא. אבל בן-נון רואה עצמו פטור מלהתעסק בזוטות כאלה...

פרט למופרכות הטענות והטיעונים יש עוד משהו משותף לספרו של בן-נון ולספרם של לוי ורוטשטיין. שני הספרים מנסים
להתחזות לעבודות מדעיות בעזרת רשימה ארוכה של ״מראי מקום״ שנבחרו באופן סלקטיבי ביותר, כך שיתאימו לדעות הקדומות המוצקות

יוסי נינוה (לפני 15 שעות)
אני מניח שהתגובות הזועמות באות מצד חוגים אמוניים, שאינם יכולים לקבל דעות מחקריות.
קצת מידע:
את הרעיון הכללי לגבי תולדות האמונה המונותאיסטית בישראל פיתח ד"ר פרויד (הידוע) בספרו "משה והמונותאיזם" שקיים גם בעברית.
הרעיון מדבר על המלך המצרי אחנתון (אמנחותפ ה-4) אבי הרעיון המונותאיסטי, (או המונולטריסטי). שלאחר מותו הוחזרה האמונה המצרית הקודמת באל השמש אמון.
כוהניו גורשו ממצרים בבושת פנים והגיעו לארץ כנען והביאו איתם את האמונה באל אחד.
בדרכם לכאן פגשו אל מקומי ששמו "יהו" או "יהוה" וחיברו את תפישתם המונותאיסטית עם האל "יהוה". מנהיגם של הכוהנים הללו היו כהן מצרי ששמו "מס".
דורות אח"כ התפתחה האמונה הזו ואף הפכה לדת. במאה ה-7 לפנה"ס כתבו אותם הכוהנים שהיו גם לכוהני המקדש של שלמה את ספר "דברים", ראשון ספרי התנ"ך.
וזה ממש בקצרה.
(ממליץ לקרוא את ספרו של פרופ' ישראל קנוהל "מאיין באנו").
ד"ר יגאל בן נון מקבל דעה זו אך טוען שלא כוהני בית המקדש כתבו את ספר דברים אל שפן סופר המלך יאשיהו.

הספר "קיצור תולדות יהוה" - אינו קל לקריאה, מאוד מפורט ומאוד עמוס.
עבודתו שווה להערכה, גם אם אין מקבלים את דעתו. בוודאי לא לתגובות כאלו המופיעות כאן.