*הביקורת עלולה להכיל ספוילר* היו לי הרבה ציפיות מסדרת הספרים הזאת גם בגלל התקציר שקולע לטעם שלי אבל בעיקר בגלל הפופולריות האדירה שלהם. האם יש הצדקה לרעש סביב הסדרה? - בכנות זה לא משהו שחשבתי עם תחילת קריאת הספר הראשון. אבל מספר לספר, הדמויות התחבבו עליי יותר ויותר והדינמיקה שנוצרה בניהם חיממה לי את הלב:) אתחיל עם הדברים הטובים: 1. הסיפור עצמו מרגש, מלהיב, נוגע ללב, מותח והוא לא מתמקד רק בסיפור האהבה בין ג'וני לשאנון אלא נוגע בעוד נושאים חשובים ומשמעותיים מסביב ובעוד דמויות (להן יש ספרים בנפרד) 2. הכתיבה קולחת 3. ג'רארד גיבסון או במילה אחת: גיבסי. המבין יבין;-) 4. מדובר בספר לא קל בכלל אבל איכשהו הסופרת הצליחה לנסוך בו אופטימיות, חום והומור שהפכו את הספר למהנה למרות החלקים הכואבים שבו. 5. מקווה שיש עוד הרבה ג'וני קוואנה בעולם. גבר אמיתי שמעבר להיותו מוכשר, חזק ומעורר השראה, יש לו גם נשמה ענקית. מה שפחות אהבתי זה שהיו חלקים שהיו מושקעים מאוד מבחינת כתיבה והיו כאלה שהכתיבה הרגישה קצת שיטחית לפעמים וזה היה קצת מתסכל אבל לא מספיק כדי להרוס את הקסם של הספר. בגדול נהניתי מהספר. מומלץ לחובבי הז'אנר.

*הביקורת עלולה להכיל ספוילר* היו לי הרבה ציפיות מסדרת הספרים הזאת גם בגלל התקציר שקולע לטעם שלי אבל בעיקר בגלל הפופולריות האדירה שלהם. האם יש הצדקה לרעש סביב הסדרה? - בכנות זה לא משהו שחשבתי עם תחילת קריאת הספר הראשון. אבל מספר לספר, הדמויות התחבבו עליי יותר ויותר והדינמיקה שנוצרה בניהם חיממה לי את הלב:) אתחיל עם הדברים הטובים: 1. הסיפור עצמו מרגש, מלהיב, נוגע ללב, מותח והוא לא מתמקד רק בסיפור האהבה בין ג'וני לשאנון אלא נוגע בעוד נושאים חשובים ומשמעותיים מסביב ובעוד דמויות (להן יש ספרים בנפרד) 2. הכתיבה קולחת 3. ג'רארד גיבסון או במילה אחת: גיבסי. המבין יבין;-) 4. מדובר בספר לא קל בכלל אבל איכשהו הסופרת הצליחה לנסוך בו אופטימיות, חום והומור שהפכו את הספר למהנה למרות החלקים הכואבים שבו. 5. מקווה שיש עוד הרבה ג'וני קוואנה בעולם. גבר אמיתי שמעבר להיותו מוכשר, חזק ומעורר השראה, יש לו גם נשמה ענקית. מה שפחות אהבתי זה שהיו חלקים שהיו מושקעים מאוד מבחינת כתיבה והיו כאלה שהכתיבה הרגישה קצת שיטחית לפעמים וזה היה קצת מתסכל אבל לא מספיק כדי להרוס את הקסם של הספר. בגדול נהניתי מהספר. מומלץ לחובבי הז'אנר.

אני מבינה. אני באמת מבינה מה ניסתה אל קנדי לעשות עם הספר הזה. ולמען האמת, אם הספר החמישי, שמאחד את כל הדמויות האהובות, לא היה יוצא וסוגר את סדרת "מחוץ לקמפוס", הייתי מאוד מאוכזבת מכיוון שלמעשה לאורך הסדרה, הוא די מתבקש. אני אישית ציפיתי לו מאוד ואולי בעיקר בגלל שמאוד רציתי לקרוא שוב מנקודת מבטם של הזוג הכריזמטי והמוביל שהתחיל את הסדרה המהנה הזאת- גארט והאנה. בספר "המורשת" קנדי איפשרה לעצמה לשים את המורכבות שבמערכות יחסים במוקד כי למה לא בעצם? עברו 4 שנים מאז הקולג', הזוגות התבססו, מערכות היחסים העמיקו, כמעט לכל אחד ואחת כבר יש קריירה או כזו בהתהוות, הם חיים את החיים האמיתיים. קנדי רצתה להביא וייב בוגר יותר. אולי במובן הזה היא הצליחה יותר מידיי לטעמי ולא תמיד במובן החיובי של המילה – הם רק בני 25 ועברו לכאורה רק 4 שנים מאז פגשנו אותם לאחרונה אבל היו רגעים קטנים שחשבתי שהיא מציגה אותם כבני 30. למרות זאת, זה לא גורע מהיופי והכיף שספר הזה. נהניתי ממנו מאוד, הוא הקומי ביותר מבין חמשת הספרים, קליל וזורם ומאגד בתוכו אלמנטים מהספרים הקודמים – אהבה, רומנטיקה, קסם, תשוקה וכמובן הוקי. יחד עם זאת, זה אולי הספר הכי פחות פופולרי מהשאר. חלק מהקוראים הביעו כעס וטענו שהסופרת לא עשתה חסד עם הדמויות האהובות שמעריצי הסדרה עברו איתן מסע והגדירו אותו כמיותר - אני אמפאתית כלפי נקודת המבט הזו אך לא מזדהה עמה. אולי הניסיון של קנדי להעביר מוסר השכל על מערכות יחסים גבה מעט מחיר מהדמויות כפי שהכירו אותם. אני אישית נתתי לה יותר קרדיט שכן אנחנו פוגשים אותם בוגרים יותר, הם עדיין לגמרי מי שהם, וגם אני מודעת ליכולת הייחודית שלה להביא את הסגנון המקורקע, האותנטי, הטהור בלי בושה בתוך מניירות מוכרות. השילוב של שני האלמנטים האלה הופכים את הספרים לחוויה מופלאה. כל שיעור שעברו הזוגות בספר הזה, תרם לצמיחה שלהם וקירב אותם אחד לשני. מי שחובב/ת את הז'אנר ועוד לא קרא את הסדרה הזאת – רוצו לקרוא, כדאי לכם:) כל ספר זה חלק מפאזל. ולספר הזה כדאי לבוא עם ראש פתוח. אני אישית לא יכולה לדמיין את הסדרה בלי הסגירה המקסימה הזאת.

אני מבינה. אני באמת מבינה מה ניסתה אל קנדי לעשות עם הספר הזה. ולמען האמת, אם הספר החמישי, שמאחד את כל הדמויות האהובות, לא היה יוצא וסוגר את סדרת "מחוץ לקמפוס", הייתי מאוד מאוכזבת מכיוון שלמעשה לאורך הסדרה, הוא די מתבקש. אני אישית ציפיתי לו מאוד ואולי בעיקר בגלל שמאוד רציתי לקרוא שוב מנקודת מבטם של הזוג הכריזמטי והמוביל שהתחיל את הסדרה המהנה הזאת- גארט והאנה. בספר "המורשת" קנדי איפשרה לעצמה לשים את המורכבות שבמערכות יחסים במוקד כי למה לא בעצם? עברו 4 שנים מאז הקולג', הזוגות התבססו, מערכות היחסים העמיקו, כמעט לכל אחד ואחת כבר יש קריירה או כזו בהתהוות, הם חיים את החיים האמיתיים. קנדי רצתה להביא וייב בוגר יותר. אולי במובן הזה היא הצליחה יותר מידיי לטעמי ולא תמיד במובן החיובי של המילה – הם רק בני 25 ועברו לכאורה רק 4 שנים מאז פגשנו אותם לאחרונה אבל היו רגעים קטנים שחשבתי שהיא מציגה אותם כבני 30. למרות זאת, זה לא גורע מהיופי והכיף שספר הזה. נהניתי ממנו מאוד, הוא הקומי ביותר מבין חמשת הספרים, קליל וזורם ומאגד בתוכו אלמנטים מהספרים הקודמים – אהבה, רומנטיקה, קסם, תשוקה וכמובן הוקי. יחד עם זאת, זה אולי הספר הכי פחות פופולרי מהשאר. חלק מהקוראים הביעו כעס וטענו שהסופרת לא עשתה חסד עם הדמויות האהובות שמעריצי הסדרה עברו איתן מסע והגדירו אותו כמיותר - אני אמפאתית כלפי נקודת המבט הזו אך לא מזדהה עמה. אולי הניסיון של קנדי להעביר מוסר השכל על מערכות יחסים גבה מעט מחיר מהדמויות כפי שהכירו אותם. אני אישית נתתי לה יותר קרדיט שכן אנחנו פוגשים אותם בוגרים יותר, הם עדיין לגמרי מי שהם, וגם אני מודעת ליכולת הייחודית שלה להביא את הסגנון המקורקע, האותנטי, הטהור בלי בושה בתוך מניירות מוכרות. השילוב של שני האלמנטים האלה הופכים את הספרים לחוויה מופלאה. כל שיעור שעברו הזוגות בספר הזה, תרם לצמיחה שלהם וקירב אותם אחד לשני. מי שחובב/ת את הז'אנר ועוד לא קרא את הסדרה הזאת – רוצו לקרוא, כדאי לכם:) כל ספר זה חלק מפאזל. ולספר הזה כדאי לבוא עם ראש פתוח. אני אישית לא יכולה לדמיין את הסדרה בלי הסגירה המקסימה הזאת.

אני מבינה. אני באמת מבינה מה ניסתה אל קנדי לעשות עם הספר הזה. ולמען האמת, אם הספר החמישי, שמאחד את כל הדמויות האהובות, לא היה יוצא וסוגר את סדרת "מחוץ לקמפוס", הייתי מאוד מאוכזבת מכיוון שלמעשה לאורך הסדרה, הוא די מתבקש. אני אישית ציפיתי לו מאוד ואולי בעיקר בגלל שמאוד רציתי לקרוא שוב מנקודת מבטם של הזוג הכריזמטי והמוביל שהתחיל את הסדרה המהנה הזאת- גארט והאנה. בספר "המורשת" קנדי איפשרה לעצמה לשים את המורכבות שבמערכות יחסים במוקד כי למה לא בעצם? עברו 4 שנים מאז הקולג', הזוגות התבססו, מערכות היחסים העמיקו, כמעט לכל אחד ואחת כבר יש קריירה או כזו בהתהוות, הם חיים את החיים האמיתיים. קנדי רצתה להביא וייב בוגר יותר. אולי במובן הזה היא הצליחה יותר מידיי לטעמי ולא תמיד במובן החיובי של המילה – הם רק בני 25 ועברו לכאורה רק 4 שנים מאז פגשנו אותם לאחרונה אבל היו רגעים קטנים שחשבתי שהיא מציגה אותם כבני 30. למרות זאת, זה לא גורע מהיופי והכיף שספר הזה. נהניתי ממנו מאוד, הוא הקומי ביותר מבין חמשת הספרים, קליל וזורם ומאגד בתוכו אלמנטים מהספרים הקודמים – אהבה, רומנטיקה, קסם, תשוקה וכמובן הוקי. יחד עם זאת, זה אולי הספר הכי פחות פופולרי מהשאר. חלק מהקוראים הביעו כעס וטענו שהסופרת לא עשתה חסד עם הדמויות האהובות שמעריצי הסדרה עברו איתן מסע והגדירו אותו כמיותר - אני אמפאתית כלפי נקודת המבט הזו אך לא מזדהה עמה. אולי הניסיון של קנדי להעביר מוסר השכל על מערכות יחסים גבה מעט מחיר מהדמויות כפי שהכירו אותם. אני אישית נתתי לה יותר קרדיט שכן אנחנו פוגשים אותם בוגרים יותר, הם עדיין לגמרי מי שהם, וגם אני מודעת ליכולת הייחודית שלה להביא את הסגנון המקורקע, האותנטי, הטהור בלי בושה בתוך מניירות מוכרות. השילוב של שני האלמנטים האלה הופכים את הספרים לחוויה מופלאה. כל שיעור שעברו הזוגות בספר הזה, תרם לצמיחה שלהם וקירב אותם אחד לשני. מי שחובב/ת את הז'אנר ועוד לא קרא את הסדרה הזאת – רוצו לקרוא, כדאי לכם:) כל ספר זה חלק מפאזל. ולספר הזה כדאי לבוא עם ראש פתוח. אני אישית לא יכולה לדמיין את הסדרה בלי הסגירה המקסימה הזאת.

אין לי בעיה עם ספרים "קיטשים". הם כיפים, קלילים, קצביים (ברוב המקרים), מרוממים ומעלים חיוך:) העניין הוא בספרים מהסוג הזה הוא שאני אוהבת להאמין לסיפור - מופרך ככל שיהיה. ובנקודה הזאת, הסופרת קצת פישלה בעיניי. הוא מתחיל טוב, מסקרן ואמין ובאיזשהו שלב, באמצע הספר, האירועים מתחילים להיראות קוסמיים מידיי... נקודה נוספת שהפריעה לי זה שלקראת הסוף הספר פשוט נמרח ונמרח..תיאורים ממושכים מידיי שדי מיצו את עצמם ומונולוגים ארוכים ומתישים. דבר נוסף שלא התחברתי אליו הוא שהייתה דרמה גדולה מידיי סביב דייט אחד מוצלח בלבד, זה היה אפילו קצת מגוחך.. זה פשוט עוד אחד מהספרים האלה שהיו יכולים להיות הרבה יותר טובים ממה שהם. ולמרות זאת, מצאתי את עצמי בסך הכל נהנית מהספר, הכתיבה קולחת והתחברתי לדמות הראשית ולתהליך שהיא עוברת עם עצמה ורק בשביל זה שווה לקרוא אותו.