זה לכאורה ספר מתח, אבל במידה רבה זהו ספר פנטזיה. וכמו שכתבו כאן קודם, השילוב הזה לא עובד. יש בו את כל המרכיבים שיכולים ליצור ספר טוב. דמויות מורכבות. עלילה מתוחכמת. טוויסטים. אבל הוא מפוספס משלוש סיבות עיקריות. הראשונה, החצי הראשון מתהלך בעצלתיים וחוזר על עצמו שוב ושוב. השנייה, מרכיב הפנטזיה מרוקן מתוכן את המתח. השלישית, הטוויסטים בסוף הם סתמיים ומופרכים.

יש בזה את כל המרכיבים שאמורים לגרום לקרוא שיעמום. למשל, תיאור 21 הדירות בהן הוא חי. אבל איכשהו הסיפור מרתק. פול אוסטר הוא דמות מרתקת וקיוותי ללמוד עליו פרטים ומאפיינים שלא הכרתי. זה לא קרה. האיש מאמין גדול במקריות וזה בא לידי ביטוי גם בספריו הוקדמים. וככל הנראה היו בחייו די מקרים שעודדו את זה.

זה אחד הספרים הכי סוחפים שקראתי. הוא בנוי במתכונת של סדרת טלוויזיה משובחת – כל פרק נגמר בטוויסט קטן ובטיזר שמזרז אותך לקרוא מיד את הפרק הבא. לספר יש ניחוח ישראלי חזק. בעת הקריאה ניתן לחוש את המקומות. לחיות את תל-אביב והסביבה. להרגיש שחלק מהדמויות חולפות על פניך ברחוב. הספר הכניס אותי לעולם שלא קראתי עליו הרבה עד עכשיו – העולם העסקי. אין לי שום רקע בנושא וזה היה מרתק מבחינתי.

זה אחד הספרים הכי סוחפים שקראתי. הוא בנוי במתכונת של סדרת טלוויזיה משובחת – כל פרק נגמר בטוויסט קטן ובטיזר שמזרז אותך לקרוא מיד את הפרק הבא. לספר יש ניחוח ישראלי חזק. בעת הקריאה ניתן לחוש את המקומות. לחיות את תל-אביב והסביבה. להרגיש שחלק מהדמויות חולפות על פניך ברחוב. הספר הכניס אותי לעולם שלא קראתי עליו הרבה עד עכשיו – העולם העסקי. אין לי שום רקע בנושא וזה היה מרתק מבחינתי.

זה אחד הספרים הכי סוחפים שקראתי. הוא בנוי במתכונת של סדרת טלוויזיה משובחת – כל פרק נגמר בטוויסט קטן ובטיזר שמזרז אותך לקרוא מיד את הפרק הבא. לספר יש ניחוח ישראלי חזק. בעת הקריאה ניתן לחוש את המקומות. לחיות את תל-אביב והסביבה. להרגיש שחלק מהדמויות חולפות על פניך ברחוב. הספר הכניס אותי לעולם שלא קראתי עליו הרבה עד עכשיו – העולם העסקי. אין לי שום רקע בנושא וזה היה מרתק מבחינתי.

זה לכאורה ספר מתח, אבל במידה רבה זהו ספר פנטזיה. וכמו שכתבו כאן קודם, השילוב הזה לא עובד. יש בו את כל המרכיבים שיכולים ליצור ספר טוב. דמויות מורכבות. עלילה מתוחכמת. טוויסטים. אבל הוא מפוספס משלוש סיבות עיקריות. הראשונה, החצי הראשון מתהלך בעצלתיים וחוזר על עצמו שוב ושוב. השנייה, מרכיב הפנטזיה מרוקן מתוכן את המתח. השלישית, הטוויסטים בסוף הם סתמיים ומופרכים.