מהו ספר טוב? כל פעם אני שואלת את עצמי את השאלה הזו וכל פעם שאני קוראת ספר שסוחף אותי וגורם לי לדפיקות לב מואצות, אני יודעת שקיבלתי את התשובה. ספר טוב הוא ספר שיכול להפתיע אותך נגד כל הסיכויים ספר שכל מה שחשבת שאת יודעת משתנה בלי אפילו רמז או התלבטות לגבי האמת. אז זה מה שקרה לי בספר הזה. הספר מחולק לשני חלקים כשהחלק הראשון די צפוי ובלי יותר מדי אקשן. ילד בן חמש שאימו עוזבת לשנייה את ידו נהרג "בתאונת פגע וברח". ומכאן בעצם נכנסת ג'נה בחורה צעירה שבורחת מהכל ורק רוצה להתחיל בחיים חדשים אבל ג'נה היא לא מה שאנחנו חושבים שהיא ואפילו לרגע לא חשדתי. וכשאנחנו מגלים מתחיל החלק השני ובחלק הזה נכנסתי למערבולת של חושים ואדרנלין שגרמו לי לדפיקות לב מואצות. וכן כצפוי לא יכולתי להוריד את הספר מהידיים. כמו כן בספר יש לנו גם את החוקר שאחראי על התנהלות החקירה נשוי עם שני ילדים בגיל ההתבגרות כשאחד מהם לא עושה לו חיים קלים אבל כצפוי לחוקר במשטרה העבודה קודמת להכל ואישתו שהשאירה מאחור קריירה מפוארת ע"מ לטפל במשפחתה ולגדל את ילדיה נאלצת להתמודד עם הרוב לבד. לצידו של החוקר מתחילה לעבוד חוקרת צעירה ויפה שגורמת לו לחוש בלבול ולהימשך אליה. ואני כל הספר מצאתי את עצמי מתפללת לסופרת בבקשה בבקשה שלא יאכזב אותי. בבקשה שהוא לא ימעד, שהוא לא יבגוד, זה לא מגיע לאשתו שעזבה את הכל בשביל המשפחה שלו. וכשהסוף הגיעה הרגשתי שאני אוהבת את הסופרת יותר מתמיד כי היא לא אכזבה אותי. למרות המשיכה העזה הוא הבין שהיא לא שווה את המשפחה שלו והוא לא מעד. כל כך שמחתי. ממליצה אבל מכל הלב ספר מתח מעולההההה!!!

ג'ודית מקנוט היא סופרת מדהימה ומיוחדת במינה. כל ספר שלה שקראתי לא הצלחתי להוריד אותו מהידיים. והספר הזה לא שונה. ספר רומנטי עם התמימות של פעם ונגיעות של מותחן. יותר מעניין מזה לא יכול להיות. בשלב הראשון נכיר את הזוג הראשי שניפגשים ומתחילים במה שנראה כרומן של לילה אחד ועד מהרבה הופך לאהבה ממבט ראשון. ובחלק השני ניחשף לחלק של המותחן והחקירות שמוסיף לספר קצת אקשן. אני אישית מאוד מאוד אהבתי. קריאת הספר עפה לי מבלי להרגיש כי פשוט לא הצלחתי לעצור.

מהו ספר טוב? כל פעם אני שואלת את עצמי את השאלה הזו וכל פעם שאני קוראת ספר שסוחף אותי וגורם לי לדפיקות לב מואצות, אני יודעת שקיבלתי את התשובה. ספר טוב הוא ספר שיכול להפתיע אותך נגד כל הסיכויים ספר שכל מה שחשבת שאת יודעת משתנה בלי אפילו רמז או התלבטות לגבי האמת. אז זה מה שקרה לי בספר הזה. הספר מחולק לשני חלקים כשהחלק הראשון די צפוי ובלי יותר מדי אקשן. ילד בן חמש שאימו עוזבת לשנייה את ידו נהרג "בתאונת פגע וברח". ומכאן בעצם נכנסת ג'נה בחורה צעירה שבורחת מהכל ורק רוצה להתחיל בחיים חדשים אבל ג'נה היא לא מה שאנחנו חושבים שהיא ואפילו לרגע לא חשדתי. וכשאנחנו מגלים מתחיל החלק השני ובחלק הזה נכנסתי למערבולת של חושים ואדרנלין שגרמו לי לדפיקות לב מואצות. וכן כצפוי לא יכולתי להוריד את הספר מהידיים. כמו כן בספר יש לנו גם את החוקר שאחראי על התנהלות החקירה נשוי עם שני ילדים בגיל ההתבגרות כשאחד מהם לא עושה לו חיים קלים אבל כצפוי לחוקר במשטרה העבודה קודמת להכל ואישתו שהשאירה מאחור קריירה מפוארת ע"מ לטפל במשפחתה ולגדל את ילדיה נאלצת להתמודד עם הרוב לבד. לצידו של החוקר מתחילה לעבוד חוקרת צעירה ויפה שגורמת לו לחוש בלבול ולהימשך אליה. ואני כל הספר מצאתי את עצמי מתפללת לסופרת בבקשה בבקשה שלא יאכזב אותי. בבקשה שהוא לא ימעד, שהוא לא יבגוד, זה לא מגיע לאשתו שעזבה את הכל בשביל המשפחה שלו. וכשהסוף הגיעה הרגשתי שאני אוהבת את הסופרת יותר מתמיד כי היא לא אכזבה אותי. למרות המשיכה העזה הוא הבין שהיא לא שווה את המשפחה שלו והוא לא מעד. כל כך שמחתי. ממליצה אבל מכל הלב ספר מתח מעולההההה!!!

לאחר שקראתי כבר ספר שלו(קולו של מלאך) ידעתי שמדובר בסופר טוב. וללא ספק כך היה. עלילה טובה וסוחפת על שני אנשים זרים משני ארצות שונות מתעוררים כשהם אזוקים זה לזו על ספסל בסנטרל פארק. העלילה קצץ קודרת ועצובה שכן חייה של הגיבורה הם טרגיים. אבללללללל...... בסוף יש את אפקט ההפתעה או הרגשה של רמאות שכל מה שחשבנו לאורך כל הספר איננו כך. והאמת שזה איכזב אותי קצת. וזה למה הספר קיבל רק ארבעה כוכבים ולא חמש. רציתי פיתרון לתעלומה כל כך רציתי כבר לגלות מי האשמים אבל כשמגיעים לסוף ומגלים שלא הולכים להיות אשמים זה מעצבן ומאכזב גם יחד. בסוף אנחנו מגלים שעברה הטרגי של הגיבורה לא הספיק לסופר הוא היה חייב לגרום לחיים שלה להיות יותר טרגיים ממה שהם גם ככה אבל הוא ממתיק זאת מעט עם אופטימיות בסוף הסיפור שגורמת לנו להאמין שבכל זאת יש אור קצה המנהרה. למרות הסוף אני ממליצה לקרוא את הספר.

בגדול מאוד אהבתי את הספר. קראתי אותו בנשימה אחת, כתוב היטב בצורה רהוטה ללא טעויות הגהה או כתיב אוצר מילים רחב וצורת כתיבה מעניינת. מאוד אהבתי את הדמות הראשית "בן" ואת הבת שלו וגם את עוצמת הרגשות שלו לענת ואיך שנלחם עליה וחפר על העבר שלה בכדי להבין את התנהגותה. יחד עם זאת היו כמה דברים שהפריעו לי בעלילה עצמה או יותר נכון בחלקים שלא הופיעו בעלילה. לאורך כל הספר הדיאלוגים בין הדמויות הראשיות היו קצרים. למרות שהסופרת חזרה על כך שכל ערב הם נהגו להיפגש ולדבר אל תוך הלילה, אותי הקוראת יותר מעניין לחוות ביחד איתם את השיחה וביחד איתם לחוות את ההתאהבות. במצב כזה שהסופרת חוסכת לנו את הדיאלוגים בין הדמויות הראשיות גרם לי להרגיש כאילו חסר לי משהו או יותר נכון לנסות להבין כיצד הדמויות הראשיות התאהבו בצורה כזו עמוקה שמעבר למפגשים קצרים שבהם לא ניתן למנוע את המשיכה ההדדית בניהם לא היה כלום. מעמוד 100 הדמות הנשית הראשית עסוקה רק בלברוח- נכון זה גרם למתח בסיפור אך מאידך זה גם התיש וחפר בשלב מסויים כבר רציתי שהעלילה תתקדם כי עד לחמישים העמודים האחרונים של הספר כמעט והדמויות הראשיות לא נפגשו אותו הדבר גם לגביי הילדה לא היה ברור לי כיצד הן כל כך נקשרו אחת לשנייה כמעט ולא נכתבו קטעים המציגים את תהליך ההתקרבות שלהן. בקיצור ולעניין- כשקוראים רומן רומנטי מצפים לחוות ביחד את האהבה עם הדמויות ולא לגרום לנו לחשוב שהם התאהבו בלי סיבה או רק כי לסופרת התחשק. התאהבות היא תהליך איטי ופה זה קרה מהר מדי ובצורה חסרת היגיון. אבל חשוב לי לומר שאהבתי, בהחלט ספר סוחף.

וואוווווו זה מה שיש לי לומר!!! בתחילת השבוע ביקרתי בספריה ולקחתי שני ספרים של שרון צוהר- "על המסלול" ו"כשהגלים מתחזקים". קראתי כבר כמה ספרים של שרון- "אהבה בין הגלים" שהיה יפה, "דדן ליין" שהיה טוב ו"מהלך מסוכן" שהיה טוב מאוד, האהוב עליי מבין הספרים שלה אבל ממש טוב אפילו מעולה- מבין הספרים האהובים עליי. ואז בתחילת השבוע קראתי את הספר "על המסלול" והתאכזבתי, לדעתי הספר הכי פחות מוצלח שלה ואתמול התחלתי לקורא את הספר "כשהגלים מתחזקים", סיימתי היום ואומר שזאת הייתה חוויה מתקנת- וואוו ספר מדהים, מרגש, מחשמל איך שלא תבחרו. אהבתי בספר הזה הכל- את הכריכה המהממת, את העלילה הסוחפת, את הדמויות העמוקות והמיוחדות ואת האהבה המחשמלת בין הדמויות. אהבתי את צורת הכתיבה. הכל היה מושלם. בדרך כלל אהבה ממבט ראשון לא עושה לי את זה אבל פה ממש הרגשתי את החשמל בין הדמויות- הראל ומורן. והשילוב עם השייטת היה מסעיר ומלהיב. אהבתי איך שהעלילה התפתחה ואת סופה עוד יותר. הראל הוא גבר ישראלי מושלם- אוהב את הארץ, חייל למופת, מרשים, ישר, נאמן, פטריוט וכל כך רגיש בו זמנית. אהבתי את היחס שלו לעבודה ואת היחס שלו למורן. ומורן היא דמות נשית חזקה וכל כך מרשימה- אחת שעומדת על שלה ולא מוותרת, לא על החלומות שלה ולא על האחד שהיא כל כך אוהבת. נשארתי עם חשק עמוק לחזור 9 שנים אחורה ולהתגייס לשייטת או לפחות למצוא לי אחד כזה :) כי אם זה לא היה ברור התאהבתי בהראל. ממליצה בחום באמת אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה.