Uתולעת רומנים•לפני 9 שניםאני לא מסכימה עם הביקורת הזו...לדעתי הוא ספר נורא יפה :)על הביקורת של אור על רשימת המשאלות מאת לורי נלסון ספילמן
Uתולעת רומנים•לפני 10 שניםאני מתה לקרוא את הספר הזה כבר הרבה זמן, ועוד אחרי ביקורת כזאת, זה עוד יותר עושה לי חשק למצוא אותו ולקרוא. הסופרת הזאת מדהימה אותי כל כך, יש לה כישרון נדיר! ושמתי לב לזה כשקראתי את הספר שלה "ללכת בדרכך" :)על הביקורת של אוולינה על הנערה שהשארת מאחור מאת ג'וג'ו מויס
מורי•לפני 9 שניםאז למה רק שלושה כוכבים?על הביקורת של תולעת רומנים על הבת הסודית מאת שילפי סומאיה גוודה
michalro•לפני 10 שניםערפדים זה נהדר. אהבה וערפדים זה נפלא. הספר הזה,לעומת זאת ממש ממש לא משהו....על הביקורת של תולעת רומנים על בלאק סיטי מאת אליזבת ריצ'רדס
Mira•לפני 10 שניםביקורת יפה, ומסכימה איתך בקשר לכריכות.על הביקורת של תולעת רומנים על כנפיים מאת אפרילין פייק
המתיקות שבשכחהקריסטין הרמללא יודעת למה אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו או לפי התקציר שלו... אני מודה, גם אני הייתי כזאת. אבל...בתור תולעת ספרים, אם יהיה בארון שלי ספר יחיד שאני תמיד דוחה אותו, בסופו של דבר... אקרא אותו לא משנה עד כמה אני יודעת שאני הולכת להשתעמם! אך תנחשו מה? למרות דחיית הספרים האלה, לבסוף הם אלה שנשארים בלב שלי ונחקקים בזכרוני! המילים על הספר "המתיקות שבשכחה" כבר נאבדו לי מרוב ואוו
הבת הסודיתשילפי סומאיה גוודהושוב ספר שבדרך כלל אני לא קוראת... קיבלתי אותו מתנה מחברה, ולא ממש התחברתי לתקציר, אז השארתי אותו אחרון בערמת הספרים שלי. סיימתי את אחד הספרים שלי ועברתי לספר הבאה, ונחשו מה? הספר הבאה היה "הבת הסודית", מודה שטיפה התבאסתי (שוב אני אומרת, אני לא נוטה לקרוא ספרים כאלו) אז התחלתי לקרוא...בהתחלה זה לא משך אותי, לא התחברתי, אני ידעתי, תמיד דחיתי את הקריאה, קראתי את הספר סתם ככה...בלי חשק. אבל תמיד התמקדתי במילים, בתוכן ובעלילה, ואז...הגעתי לשלב שבו נסחפתי, התרגשתי, למדתי... הספר הזה פשוט מקסים! למה דחיתי אותו מלחתחילה?! הוא מלמד כל כך הרבה על החיים, ועל עצמנו, בני האדם :) אהבתי וממליצה בחום!! <3
עיר של נשמות אבודותקסנדרה קליירהסדרה הזאת תמיד תהיה האהובה עליי מכולם, בזאנר המדע בדיוני! קסנדרה מפתיעה כל פעם מחדש. אני באמת שלא יודעת מאיפה הדמיון המדהים שיש לסופרת הזאת, אבל שום דבר לא עוצר אותה מלחלום ולכתוב! אני כל כך מחכה לספר שסוגר את הסדרה "עיר שמימית"! וכמובן להמשכים של "מלאך מכני"...יש לי כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה מתח... ממליצה לכל מי שלא התחיל :)
המתיקות שבשכחהקריסטין הרמללא יודעת למה אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו או לפי התקציר שלו... אני מודה, גם אני הייתי כזאת. אבל...בתור תולעת ספרים, אם יהיה בארון שלי ספר יחיד שאני תמיד דוחה אותו, בסופו של דבר... אקרא אותו לא משנה עד כמה אני יודעת שאני הולכת להשתעמם! אך תנחשו מה? למרות דחיית הספרים האלה, לבסוף הם אלה שנשארים בלב שלי ונחקקים בזכרוני! המילים על הספר "המתיקות שבשכחה" כבר נאבדו לי מרוב ואוו
אוהבת לא אוהבתאמילי גיפיןמצד אחד התבאסתי מהסוף, מצד שני הסוף נשמע הגיוני בהחלט. בתור מישהי שאוהבת מאוד רומנים, לא הייתי רוצה שיגמר ככה, אבל מה שקרה בעלילה הוא מהחיים האמיתיים. כמו כל מי שקרא את הספר "אוהבת לא אוהבת", גם אני רציתי וציפיתי לראות אותם ביחד בסופו של דבר... אבל, אם הסוף היה מסתיים בדיוק כמו שאני ועוד כמה אנשים היו רוצים, הספר הזה היה כמו הרבה ספרים אחרים, שהסוף שלהם צפוי. בסך הכל הייתי מגדירה את הספר הזה בשלושה מילים: חמוד, עצוב, והגיוני. :)
המתיקות שבשכחהקריסטין הרמללא יודעת למה אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו או לפי התקציר שלו... אני מודה, גם אני הייתי כזאת. אבל...בתור תולעת ספרים, אם יהיה בארון שלי ספר יחיד שאני תמיד דוחה אותו, בסופו של דבר... אקרא אותו לא משנה עד כמה אני יודעת שאני הולכת להשתעמם! אך תנחשו מה? למרות דחיית הספרים האלה, לבסוף הם אלה שנשארים בלב שלי ונחקקים בזכרוני! המילים על הספר "המתיקות שבשכחה" כבר נאבדו לי מרוב ואוו
ללכת בדרכךג'וג'ו מויס0קראתי את הספר אחרי שהרבה זמן לא קראתי ספרים בגלל הלימודים באוניברסיטה מהתחלה נשבתי בכתיבה הקולחת והשנונה של מויס הספר מסתמן בהתחלה כקליל, מצחיק וזורם ולאט לאט הוא חודר לעומק הלב ומעלה סוגיות קשות על החיים ועל אהבה הספר בנה לי עולם דמיוני ועשיר כל כך בקלות שהיה נראה כאילו המילים הופכות לתמונות בראש שלי בצורה אוטומטית ובלתי מתאמצת הלוואי ויכולתי להודות אישית לסופרת על הרגשות שמילאו את ליבי
הנערה שהשארת מאחורג'וג'ו מויס0אחד הספרים המרגשים שיצא לי לקרוא לאחרונה, די נדיר לפגוש ספרים שאתה ממשיך לחשוב עליהם אחרי שסיימת לקרוא ולא בא לך לעבור לספר הבא על מנת להשאיר עוד קצת את הטעם שלהם בפה... זה ספר כזה! אנושי, מעניין ומרגש, אהבתי כל כך!
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס0תחילת הקשר, עם מי שלימים הפך אהובי היחיד ובעלי, היה אינטנסיבי מאוד. גרנו במעונות, אם לא היינו בשיעור או קבוצת למידה היינו זה עם זו. וכבר אז היינו "תולעי ספרים". אך למי יש רגע להתפנות לקריאה כשמתאהבים ?! יום אחד הוא אומר לי "מתוקה, אל תעלבי, אבל אני רוצה איזה ערב אחד לעצמי לבד. לקרוא איזה ספר, לחשוב". ודאי שנתתי לו באהבה והבנה את המרחב הזה. כמה חודשים אחרי שאלתי אותו, אולי אתה רוצה איזה ערב לעצמך, בלעדי. הוא ענה לי שהוא לא צריך כזה זמן יותר. הביחד שלנו מאפשר את הלבד שלו. ולספר – ראשית, לדעתי, אין הכרח לדבר גבוהה גבוהה על מנת לגעת. והספר הזה נוגע. ועוד איך. המשך ישיר של הספר הראשון בטרילוגיה (ותודה לאל שאין בו רענונים, כמו שיש בהמשכים שונים, על מה שכבר נקרא/סופר בעבר) הכתיבה עממית, משעשעת ומרגישה אמיתית, מהלב ולעיתים אף קורעת לב. *הזהרת ספויילרים* לאחר סיום הספר הראשון בסגירת דלת המעלית על מערכת היחסים בינהם, שוקעים אנה וכריסטיאן בעצב עמוק. חוסר התקווה והכאב העמוק מקרב אותם שוב זה לזו והפעם בחיפוש פשרה מתאימה יותר. מה אני צריכה/צריך ועל מה אני מוכנה/מוכן לוותר ? ה"לבד" שלה וה"לבד" שלו, בעבודה קשה של הכרות, התאמה והערכה, יצרו "ביחד" חדש. מקסים בעיני. נהנתי מאוד מהספר.
