לא יודעת למה אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו או לפי התקציר שלו...
אני מודה, גם אני הייתי כזאת.
אבל...בתור תולעת ספרים, אם יהיה בארון שלי ספר יחיד
שאני תמיד דוחה אותו, בסופו של דבר...
אקרא אותו לא משנה עד כמה אני יודעת שאני הולכת להשתעמם!
אך תנחשו מה?
למרות דחיית הספרים האלה, לבסוף הם אלה שנשארים בלב שלי ונחקקים בזכרוני!
המילים על הספר "המתיקות שבשכחה" כבר נאבדו לי מרוב ואוו















