המסירות לאמו והפחד לאכזב אותה השאירה אותו בחיים גם כשכבר ארון הקבורה עמד בחדר לספוג את נשימותיו האחרונות.
הוא היה חשוב לעצמו "כקליפת שום", אך למען אמו אין ולו דבר שלא היה עושה למענה. הרצון לרצות אותה הייתה התודה הכי גדולה וההצדעה הכי גדולה שיכל לעשות בחייו למענה.
היא הייתה שחקנית ששיחקה לפניו דרמות גדולות מהחיים עצמם כי הם שניהם היו כמו ספינה טרופה נגד כל העולם וביקשו לנצח בכל מחיר. אמו מלצרה,