ידעתי בחושיי ש -"קים"- "יעשה לי את זה",יעיף אותי אל השמיים ומעל העננים,כמו הטייארה של ילדותי .טייארה זה מטוס בערבית אבל הכוונה פה לעפיפון .אבי היה בונה לי עפיפון ממקלות במבוק וניירות צבעוניים ומרשרשים ברוח ,והיינו שנינו רצים ומעיפים אותו אל השמיים גבוה גבוה .

"קים" -הנו ספר חניכה .אני צריכה לשאול את בתי הבכורה אשר לה תובנות פסיכולוגיות שבכל פעם משאירות אותי עם לסת שמוטה ופה פעור: מדוע אמא של

אתן מכירות ואתם מכירים את התחושה הזו.
של משהו טוב.
ומוכר.
מרגישים אותה כשנושכים את הביס האלף במקום הקטן הזה בצללים של פאתי כיכר רבין הי"ד, מקום שכבר 20 שנה הוא המקום הכי טוב באפריקה לאכול בשר.
מרגישים אותה בכל פעם שהולכים לים לגלוש והגל הראשון מתלבש בין חרבות הגלשן, מעיף אותך קדימה, למעלה והלאה ומעניק לך את התחושה הזו שהיא התחושה הטובה ביותר שניתן לחוש (שלא מעורבת בה פליטה).
מרגישים אותה בכל

קסם של ספר.
למרות שנכתב לפני כל כך הרבה זמן, ובזכות התרגום של שמואל ורד.
מסעותיו של קים הנער, אחר כך הגבר בהודו, שתחת השלטון הבריטי, סיפקו לי ימים של אסקפיזם מושלם, (מסתבר שאפשר להשיג אסקפיזם לא רק בספרי פנטזיה)
בתקופה לא פשוטה זו.
מה שמוכיח שסיפור טוב באמת, יכול לגרום הנאה תמיד, ולא משנה מתי הוא נכתב.

את קיפלינג הכרתי מאז ומתמיד, אבי שירת בצבא הבריטי ואהב את שיריו והיה קורא לנו אותם, עד היום אני יודעת את if בעל פה. וכמובן הסרטים שנעשו על פי סיפוריו "ספר הג'ונגל" ו"האיש שרצה להיות מלך" סרט שאהבתי.

בספר הזה הודו הגדולה והמעתירה במאה ה-19, תחת השלטון הבריטי, נפרשת לפנינו באהבה.

רודיארד קיפלינג נולד במומבאי אך נשלח ללמוד באנגליה כילד קטן, נראה שבקים היתום מהורים בריטיים אך חי כנער הודי ל

אתן מכירות ואתם מכירים את התחושה הזו.
של משהו טוב.
ומוכר.
מרגישים אותה כשנושכים את הביס האלף במקום הקטן הזה בצללים של פאתי כיכר רבין הי"ד, מקום שכבר 20 שנה הוא המקום הכי טוב באפריקה לאכול בשר.
מרגישים אותה בכל פעם שהולכים לים לגלוש והגל הראשון מתלבש בין חרבות הגלשן, מעיף אותך קדימה, למעלה והלאה ומעניק לך את התחושה הזו שהיא התחושה הטובה ביותר שניתן לחוש (שלא מעורבת בה פליטה).
מרגישים אותה בכל

כשהייתי קטן,אחד הסרטים האהובים עליי ועל אח שלי היה "ספר הג'ונגל".אני אהבתי את חיות היער-הזאבים,הנחש,הפנתר והטיגריס (שבצורה מעצבנת משום מה תמיד בעברית מתרגמים טיגריס לנמר,למרות שזה שתי חיות שונות לחלוטין).ואח שלי תמיד אהב את הפילים. אני בטוח שלכל מי שיש ילדים,בטוח זוכר את הסצנה בספר הג'ונגל בו יש את מצעד הפילים.אח שלי היה אובססיבי לגבי החלק הזה,וברגע שנשמע התו הראשון של השיר,הוא היה קם,עומד ליד הטל

סיפור ענק. בעל רוחב יריעה ועומק גם יחד. סיפור שאפשר למצוא בו שורשים לצורות כתיבה מאוחרות בהרבה ומקור השראה גם לאפיזודות מאוחרות בהרבה כמו "שיר של אש ושל קרח" (משחקי הכס).
סיפור חניכה והתבגרות.
סיפור העולם של הבריטים השולטים בהודו, והאימפריה הבריטית בשיאה.
סיפורה של הודו הגדולה בעלת אלפי האמונות והכתות, הודו מלאת הנוכלים, מעניקת החסד ומחפשי ההארה.
סיפור של התפתחות רוחנית בדרך השחרור של הנשמה.

כשרכשתי את הספר, הייתי משוכנע שמדובר בספר מסע מטלטל ומרגש. הציפיות שלי מהספר היו גבוהות הואיל ובכריכה האחורית של הספר נאמר עליו: "לדעת רבים, זהו ספרו הטוב ביותר של קיפלינג". הערה יומרנית ומיותרת לחלוטין. העלילה מתחילה בתיאור של נער אנגלי יתום שמתגורר בהודו, ונאלץ לפשוט את ידו, כדרכם של ילידי המקום העניים, לא על מנת להתקיים, אלא בעיקר כדי לתת דרור לשובבותו וערמומיותו. מפגש מקרי עם לאמא( נזיר בודהיס

אם "ספר הג'ונגל" היה גם הממתק שלכם בילדותכם.
אם גם אתם אוהבים ילדים ואם גם אתם חושבים - שאין דבר כזה ילד רע - יש ילד שהחיים או החינוך מרעים אותו ואיתו.
אם הודו מעניינת ומסקרנת אתכם (גם אם ביקרתם שם ואם לא) ו/או מקסימה אתכם.
אם אתם רוצים לנסות להבין קצת מה קורה שם בהודו - שלטון בריטי נתינים הודים וכל מה שביניהם.
אם גם אתם רוצים לדמיין. לשוטט. לחייך. להתעצב. להתאהב.
אז אל תוותרו על "קים" הספר ה