מלחמת העולם הראשונה זוכה עכשיו, כך נראה, לקאמבק. יתכן שהרעיונות מהמלחמה שבאה בעקבותיה מוצו? ואולי יש נסיון לחזור "למלחמה הגדולה" ולראות איזה DNA היא הורישה למלחמה שבאה בעקבותיה, ולמלחמות הרבות מספור שבאו בעקבות יורשתה? כך או כך הספר הזה עוסק במקצת במלחמה ההיא - ליתר דיוק בכפר צרפתי קטן שנמצא תחת כיבוש הגרמנים, ובעלילותיהם של מספר דמויות, הממחישות מה שקורה בזמן מלחמה.

ג'וג'ו מויס בעלת השם המדליק

זו אני שלא בסדר.
אני אוהבת לקרוא זבלונים (רדודה שכמוני).
ובכל זאת, אני לא מתחברת לספרים מדלגים (בעיית קשב?!) לסיפורים בצרפת (נכון שכשהסיפור או הכותב צרפתי, יש ניחוח אחר לדבר?!),
ו(סליחה) לסיפור שלא תפס אותי, ללא כיוון ברור, בואך עמוד 50.

קראתי מעבר לחמישים. ואז עצרתי.
יש כל כך הרבה מרכיבים שמסמנים לי להניח את הספר.
אז בגלל שהוא רב מכר וזבלון, ויתכן כי תפור בדיוק בשבילי, עלי להתעקש ולהמש

פוביזם הוא זרם בציור המודרני שהתפתח בצרפת בראשית המאה העשרים, והוא מאופיין בצבעים עזים, בקונטרסטים, במשיחות מכחול נמרצות, ובשימושים מוזרים של אור וצל. הצייר המזוהה ביותר עם הזרם הזה הוא אנרי מאטיס. ציירים שהושפעו מהזרם, אם כי אינם משוייכים אליו ישירות הם מונה, קנדינסקי, וכמובן מארק שאגאל. רבים מסתייגים מציור מודרני באמירה שזה "לא ציור בכלל", ושאלו "סתם קשקושים שאפילו ילד קטן יכול למרוח". אני יכולה

על המלחמה הזו לא מדברים כמעט, למרות שגם היא הותירה לא מעט צלקות וחבורות. זו מלחמה שהרעידה, זעזעה ושינתה את מראהו של העולם.
האנשים שיכלו לספר עליה כבר לא בעולם החיים. זה היה לפני כמאה שנה. זו היתה מלחמת העולם הראשונה בין השנים 1914-18, שנקראה גם "המלחמה הגדולה" עד ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הספור שלנו התחיל בעירה סן-פרון בחודש אוקטובר בשנת 1916, כשמגפי חיילי גרמניה כבר רמסו ברגליהם כל ח

לא ברור לי למה נמנעתי מלקרוא את הספר הזה עד היום. אבל חבל שעשיתי את זה.
זהו פשוט ספר נפלא. אם הייתה לי אפשרות לתת עוד רבע כוכב מעבר לחמשת הכוכבים - הייתי נותן לו בשמחה.
הסיפור מרתק, התפתחות העלילה היא טובה והטוויסטים באים בצורה מפתיעה ורק עושים את הספר טוב יותר.
הנושא המדובר - השבת רכוש אמנותי שהגרמנים שדדו - נדון לרוב בהקשרים של מלחמת העולם השנייה וגרינג. זהו נושא מורכב: מצד אחד הנבלות הבינו ב

הגעתי לספר הזה כי חיפשתי רומנים היסטוריים שמתמקדים במלחמת העולם הראשונה. אז זהו, שהספר מחולק לשני חלקים. הראשון, שהוא בערך רק שלישי מהספר, מתמקד על החיים בצפון צרפת בצל הכיבוש הגרמני באותה תקופה. החלק השני והארוך יותר מתמקד בלונדון, בתקופה שלנו, על חייה של ליב, אלמנה צעירה שמתקשה להמשיך אלאה בחייה.
שני החלקים מתחברים דרך יצירת אמנות, יש סיפור אהבה יפה, מתח...נחמד.
באופן אישי מאוד אהבתי את החלק ה

התלבטתי בין שלושה או ארבעה כוכבים. בין טוב לבסדר.
הספר טוב כי הוא מעניין, מהנה, זורם, עם קצב טוב, עם רקע עשיר ומעל הכל מעורר מחשבה.
הוא "בסדר" כי הוא צפוי. קצת הוליוודי. הקצוות המחברים לא ממש מעוררי אמון. הרעים רעים והטובים...נשמות טובות והאהבה מנצחת על הכל.

סיפורה של תמונה שצייר בעל את אשתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא סיפורה של נערה אמיצה שהעזה להרים מבט אל הגרמנים.
סופי היא רעייתו של ה

ב"נערה שהשארת מאחור" יש את כל המרכיבים הנחוצים לספר/סרט טוב, ולמרות זאת, הוא לא מצליח להמריא. יש כאן דילוגי זמן ומקום, שתי מלחמות עולם, ערים נוצצות (פריז ולונדון), בגדים, עושר מופלג ועוני קיצוני, מוות מפתיע של אדם בשיא חייו, ציור שאבד והרבה רומנטיקה. אבל לפעמים גם כשהמרכיבים כולם ישנם ועוקבים בקפדנות אחרי הוראות המתכון, התוצאה לא משהו.
חלקו הראשון של הספר, המתרחש בעת מלחמת העולם הראשונה בעיירה ק

רומן היסטורי מקסים ומרתק העוסק בציור דיוקנה של סופי לפבר.
הספר מגולל את סיפורן של שתי נשים בתקופות חיים שונות, מפרידות בינהן כמאה שנים.
בשנת 1916 במלחמת העולם הראשונה, סופי לפבר נשארת בכפר קטן בצרפת
וביחד עם אחותה הלן, הן מנהלות פונדק קטן.
הבעלים נלקחו לחזית. החיים בצל המלחמה קשים מאוד.
בפונדק תלוי ציור דיוקנה של סופי שצוייר בידי בעלה הצייר אדוארד לפבר.
שם הציור : "הנערה שהשארת מאחור".
לא