לאחר עשרים שנים בהן בחרתי בבנק מסוים, וביום בהיר אחד נחשפה בפני תמימותי/רשעותו של הבנק... (תדמיינו לעצמכם דברים שבנקים עושים ועכשיו תכפילו בעשר)
החלטתי לעבור לבנק אחר, צנוע יותר, פחות מפורסם ולא רשע (עד כמה שבנק יכול להיות לא רשע....)
מלבד זאת שהרגשתי הקלה שהצלחתי להשתחרר מהבנק שהחזיק בי כבת ערובה, קיבלה אותי פקידה מאוד נחמדה.
התחלנו לדבר (לא ידעתי שזה אפשרי!)
הייתה לה שרשרת יפה על הצוואר, וכששאלת

באנגלית קוראים לזה swashbuckling. בעברית המונח הכי קרוב הוא "רומן הרפתקאות בהמשכים": ז'אנר של רומנים היסטוריים שהתפרסמו בהמשכים בעיתוני התקופה ושמתמקדים בהרפתקאות, מסעות, דו-קרב חרבות, מזימות ואינטריגות, סיפורי אהבה אפיים וחברויות אמיצות, גיבורים ביירוניים שובבים שמתנדנדים מנברשות בדולח, מטפסים על צריח באישון לילה עם סכין בין השיניים, תוקעים חרוזים שנונים כשהם תחת אש ומזנקים מסיפון לסיפון. איזה כי

פילוסופיה בגרוש (הרי שאי-אפשר לברוח מן הפילוסופיה גם ההצהרה "אינו מתעניין בפילוסופיה" היא פילוסופית), פסיכולוגיה בגרוש ושלא נדבר על מדע בכל הנוגע לספר הזה - כי אין קשר בין השניים.
הספר מלא בכל מיני עצות וטיפים שמתאימים לעוגיות מזל ולא לספר רציני על החיים שלנו עצמם ובטח שלא המהות שלהם.
בתור רומן זהו ספר נוראי, הדמיות בעובי קרטון והעלילה תפורה עלובות לרעיונותיו של הסופר.
בתור ספר "הדרכה" או מה שה

אם תשאלו אותי את הכלב של בוקי, אני נותן לספר הזה רק "האו" אחד. כן, כן! היו ספרים יותר טובים שהיא קראה. ספרים ששיעממו אותה, כך שבקושי הייתה גומרת פסקה וכבר מניחה את הספר ובאה ללטף אותי או נותנת לי חטיף או אפילו מוציאה אותי לטיול.
אבל מאז שהתחילה לקרוא את הספר הזה אני ממש סובל. כל היום יושבת איתו, לא מניחה אותו לרגע, לא מתייחסת אלי בכלל. כבר הייתי צריך להתשמש בטריקים הכי יעילים שלי בשביל למשוך את

הנזיר מכר את הפרארי שלו וכעת הוא יכול לקנות את המפעל של פרארי. מוסר ההשכל העיקרי הוא שאפשר לעשות הרבה כסף מספרים והרצאות כאלה. חבל על הזמן והכסף.

תודעה היא אחת מחידות היקום הגדולות שמחכות לפתרון. רנה דקארט הפילוסוף טען שהתודעה היא ייחודית לאדם בלבד ולבעלי החיים אין תודעה כלל. סביר להניח שהוא לא גידל שום חיית מחמד וגם לא קרא את הספר המדובר. הסיפור מוצג מנקודת מבט כלבית לחלוטין ואמינה למדי מבלי להפוך את המספר לגאון. הרצף הסיפורי הכלבי מוצג בצורה מעוררת אמון כאשר החורים והסטיות מהעלילה נראות סבירות ביותר מנקודת המבט הכלבית. זהו מותחן קליל, שבו

כלבים.
בני אדם נוטים לחשוב שלכלבים אין צרות. הם גם אומרים שלכלבים אין מחשבות. מה שהם עושים כל היום הוא רק לישון ולאכול, לאכול ולישון ולפעמים גם לרדוף אחרי כדורי טניס או חתולים חולפים.
אבל צ'ט, הכלב המיוחד שספר זה מסופר מנקודת מבטו הייחודית, הוא שונה משאר הכלבים. לפחות מבחינה פנימית. (כי מבחינה חיצונית הם גם אוכלים, ישנים, רודפים אחרי כדורי טניס ואחרי חתולים חולפים.
הסיפור שלו משעשע, חמוד וכיפי.

טוב באו נתחיל בזה שהספר הזה הוא אחד הספרים הטובים שקראתי, הוא משלב הומור עם מתח, ולא רק זה הסיפור מתואר על ידי כלב שזה גורם לכל המתח,לדעתי הסופר הוא גאון. צ'ט וברני הם דמויות שגורמות לך ל... לחשוב על ההמשך, "מה יקרה לו,למה, איך, כל אלה השאלות שאני שאלתי בזמן שקראתי את הספר.





אני ממליץ לכל מי שאוהב ספרי בלשים

ספר חביב, כאילו עורכים שיחה בת שעתיים עם קואוצ'ר שנותן עצות לגבי מגוון פעולות ומחשבות לשיפור החיים.
אבל הספר קצת נמרח. ונותן אשליות מוגזמות בתחילת הספר לגבי מה שיהיה בו. בתחילת הספר ניתנת לקורא תחושה כאילו הוא הולך לגלות מינימום את אמריקה.
ותיאור עורך הדין שבא לכאורה עם תובנות להסביר - הוא מתואר כמו בן אדם צעיר זה קצת מוגזם.