אתה לא יכול להחליף את האבא והאמא שלך. גם לא יכול לברוח מהם מתי שאתה רוצה. לפעמים אתה חושב שאתה יכול אבל לא תמיד זה נכון וגם שאתה מצליח לפעמים השריטות נשארות ואתה תרגיש אותם גם אם תנסה להסתיר.

זה ספר של דור שני אבל לא של פה. זה דור שני של גרמניה וזה ספר אחד הכי מעניינים שנפל בידיים שלי. אני קראתי אותו ממש לאט שאתה לא יכול לקרוא את זה מהר. כל פעם קראתי כמה דפים ואז הלכתי לקרוא דברים אחרים בגלל שה

כשאני קורא ספר אני ממש לא מתייחס לעובדה האם הוא ישן או האם הוא חדש. להתיישנות של ספר בעברית יש אפילו ממד נוסף של הלשון שלו. השפה העברית החיה הולכת ומִשְׁתַּנֵּית במשך השנים וכך לעתים מעניין מאוד לקרוא ספר ישן בעברית, דווקא בתרגום "עתיק" כפי שקרה לי בספר הזה.
"השיעור בגרמנית" של זיגפריד לנץ מסופריה החשובים של גרמניה של אחרי המלחמה, תורגם ע"י המתרגם חיים איזק (הספר יצא בארץ ב-1978) לעברית מאוד גבוה

זה ספר שונה לגמרי ממה שקראתי עד כה. הנושא לא קל ומעורר רתיעה ועדיין זאת היסטוריה שיכלה להתרחש במציאות במלחמת העולם השנייה.
המלים נאצים ויהודים לא מוזכרות בספר, אבל על פי תיאורים מפורטים של הדמויות ורמזים למכביר, אפשר לנחש מי הבוחשים בקדירה. לא ברור אם מקס הצייר יהודי, אבל כאשר אשתו דיטאֶ נפטרת ממחלה קשה, נכתב שכיסו בסדין את המראה שלמראשותיה ולפי זה, אפשרי להסיק אולי, שהיא הייתה יהודיה. מאידך עשו

ובכן הספר הזה ברובו בעצם הוא חיבורו של חניך בפנימיית נערים קשי חינוך, והנושא: "תענוגות החובה" !!! אכן מתאים לקפדנות הגרמנית, למרות שכתיבת החיבור והעונש נעשים כמה שנים אחרי תום המלחמה.

חיינו מלאים בחובות כאלה ואחרים, בואו נאמר שעם תום מילוי חובה זו או אחרת יש תחושת סיפוק, אני אישית מרגישה שאפשר להתחיל להתענג עם בוא החופש אחרי סיום החובה.

תלמידנו ששמו זיגי יפזן כנראה גם לא ידע איך ועם מה להתחי