"הספר הזה ישנה את חייך" – כך אמר לי המוכר בחנות ספרים יד שניה אשר אותה אני פוקד לפרקים לשם גילוי אוצרות חבויים. במבט ראשון, הכריכה והמעט שהיה כתוב עליה סיקרנו דיין. לא הכרתי את בטאיי לפני כן, כך שהספר תפס את מקומו אחר כבוד במדף הספרים, עד שהגיע תורו.

די מהר לאחר שהתחלתי לקרא קיבלתי את הרושם כי אני אוחז בידי ספר פורנוגרפיה לכל דבר וענין, המתובל באפיזודות סאדיסטיות שעוררו אסוציאציות לסרט "התפוז המ

לפני שבוע, כתבתי על המסע של דנטה מהתסכול וחוסר התקווה בתופת אל הגאולה בעדן. עכשיו מספר עבה ושמן לקריאה מהירה של "סיפור העין" של ז'ורז' בטאיי. ושם אין עדן, אין גיהינום. המין האנושי כבר מזמן הלך לעזאזל בעולם הזה. מלחמת העולם הראשונה, אידאולוגיות שמתחילות ברצון ליצור עולם "מתוקן" ומסתיימות בשיטתיות רצחנית של חפים מפשע, התחושה בין רבים באירופה שנותרו בעולם ללא אל ומה הטעם בישועה מהכנסייה, בטח עם דבריו

סיפור על התשוקה לחוויה טרנסצנדנטלית - לקצה האפשרי, לאינסוף, לכלום - שנוצרת מתוך חרדה קיומית עמוקה, ועל הפראיות החייתית שהיא מביאה איתה.