״בשלב מסוים הרים אסיק את מבטו מהאש, הסתכל על הירח, ושאל אותי בשקט אם זה נכון שאנשים באמת נסעו לשם, רק כדי לחזור עם סלים מלאים בעפר. אם זה כל מה שהם מצאו, מדוע הם טרחו להגיע לשם?״
השאלה של אסיק עוררה את התשובה הנצחית. המטרה האמיתית של מסעות החלל, או לפחות ההשפעה העמוקה והמתמשכת ביותר שלהם, אינה טמונה בעושר שהושג אלא בחזון שהתגשם, בשינוי פרספקטיבה שישנה את חיינו לעד”.
את מסר לבת כתב האנתרופולוג הקנדי וייד דייוויס לבתו לכבוד סיום לימודיה בקולג’. הטקסט הזה מיטיב לזקק את עומק המחשבה ורוחב המבט המאפיינים את הגותו הייחודית של דייוויס. הוא עוסק בשאלות שאיתן מתמודדים צעירים בני זמננו, שחיים בעידן מסעיר ומרתק שבו העולם משנה את פניו.