ספויילרים

פתיחה
"בימי מלחמת העולם השניה אנסה חבורת עריקים אמריקאים אשה הרה ברחובות לונדון. האשה הוכתה באכזריות, איבדה את ילדה ונגרם לה שטף דם שכתוצאה ממנו נפטרה שבועות אחדים מאוחר יותר. אפשר שמעשה זה היה נשאר רק זכרון מר עבור אנשים שהכירוה אלמלא היתה היא אשתו של גאון ספרותי ואישיות יוצרת, אשתו של אנתוני ברג'ס"

שנים שאני סקרנית לגבי הספר הזה, לא ראיתי את הסרט, ולפי התיאורים הגראפיים בספר,

הו אחים שלי מי מכם צ'לובייקים אנתיקות לא סלש את הסרט המפורסם "התפוז המכני"?
אלכס והדרוגים שלו, חבורה של נאדסאטים אוהבים לעשות ושצ'ים אלימים חאראשו-ככה-על-אמת לכל מיני וקים שנתקלים מולם, הבוג ייקום דמם.
זה סיפור על עולם דיסטופי שבו כל נוצ'י, להסתובב בחוץ נהיה מסוכן בגלל דור של צעירים שלא מעוניינים ללכת ולארנב כל היום כמו האלף והאלף שלהם אלא להשיג דנגי קל שמגיע בעזרת כוח-המחץ ולראות הרבה קרובי אדו

הסרט. בבית שבו גדלתי, סטנלי קובריק היה חלק משילוש קדוש. מרכיב נוסף בשילוש היה צ'ארלי צ'אפלין ומרכיב שלישי היה אלפרד היצ'קוק. עוד בטרם יכולתי להבין (וודאי שלא לנתח) את הסרטים בהם צפיתי מבחינת מבע קולנועי, כלים אומנותיים או מסרים חברתיים-פוליטיים חבויים - הושיב אותי אבי לצפות ב"ספרטקוס" (בגיל 5 כמדומני), ב"שבילי תהילה" ואפילו ב"דוקטור סטריינג'לאב". במשך שנים האמנתי שאני ה"חכם" היחיד ששם לב לכך, שהגא

אקדים ואומר - יצירת מופת.
יחד עם זאת,המופת בסיפור זה היא הסטירה המצלצלת לפניה של החברה שממנה למעשה נוצר האספסוף החולני והמבחיל הזה והיא איפשרה לו להיווצר מתוך ההתחסדות והצביעות המופלגת שלה.
הספר קשה מאד לקריאה כי הוא חייב לזעזע בצורה הקיצונית ביותר את הקורא כדי לנסות איכשהו להזדהות עם גיבור העלילה -"הקורבן" של כל העלילות המזוויעות.
ככל שקשה לקוראו הספר גם לצערי הרב פוקח עיניים ומעורר את הקורא

הו כן,אחים שלי!
ספר הפולחן הקסום(קסום בהחלט...גם קסם אפל הוא קסם) של נעורי לא איבד כהוא זה מעוצמתו ויופיו..
הו כן ,אחים שלי!
לודוויג ואן (בטהובן)מלווה את אלכס האלים בן ה15 במסע של הרס ואימה
אהבתו הגדולה של אלכס היא המוזיקה הקלסית
המוזיקה מלווה את הספר האלים ככלי של פורקן לונדליזם וגם ככלי לענישה...
ואולי...אולי מוזיקת רוק לא בהכרח מובילה לאלימות?ואולי מוזיקה קלסית לא בהכרח מרגיעה?
קשה לקריא

ספר שנכתב לפני 50 שנה וכנ"ל הסרט, שקשה לצפייה, לצערנו אקטואלי יותר היום מאשר אז.

קראתי את הספר אחרי שראיתי את הסרט (ממנו יצאתי המום לגמרי).
הספר אינו משתווה לעוצמת ולרושם שהותיר הסרט.
מעביר את המסר,השפה והניבים הרוסיים קשים להבנה תחילה.
סגנון אפל על עולם עתידני חסר תקווה, אלים ורע.
ייתכן שהייתי מוצא בו הרבה יותר אלמלא ראיתי את הסרט קודם.

אני רוצה לחלוק איתכם משהו שנוגע לספר "התפוז המכני". בפורים לפני כמה ימים הבאנו לדוכן הספרים 2 עותקים של הספר,הם הוכנסו ממש לקראת הסוף, בהשראה של הרגע האחרון . במהלך המכירה הגיעו 2 תיירים מחופשים ל"אלכס", הדמות הראשית כפי שניראה בסרט, לבושים לבן עם כובעים עגולים וריס אחד מודגש, בקיצור, פסיכופטים מושלמים.לא האמנתי ... הראתי להם את 2 הספרים משתוממת מצירוף המקרים המוזר... האם גם לכם קוראים צרופי מיקר

אני מעט חצוי על הספר. ראיתי את הסרט לפני ומאוד אהבתי אותו אבל אני חושב שאם לא הייתי רואה את הסרט לפני הייתי מתקשה מאוד להבין מה קורה בסיפור. השפה החצויה שבה הספר כתוב-צוענית,רוסית...מאוד מבלבלת ודי מקשה על הקריאה של הספר (בעיקר שצריך לדפדף לסוף בכל פעם כדי להבין פירושים), אבל מצד שני אותה שפה עוזרת להתחבר לספר ולדמות הראשית וכל האווירה בסיפור. הרעיון אכן מבריק ומאוד אהבתי את הסוף והבסיס לסיפור והה