"ידידת נפש איננה אפשרית, כך הסקתי בשנים מאז הפכתי את מטוס הפליט לכסף מזומן ובניתי את חומות האימפריה שלי. איננה אפשרית לאותם הרצים לעשרה כיוונים שונים בעשר מהירויות בעת ובעונה אחת, איננה אפשרית לתאבי החיים. היתכן שטעיתי?"
וזהו ריצ'ארד באך במיטבו. טייס חופשי, שרוצה לעוף הכי גבוה שאפשר, בלי מגבלות, מגלה שכשמתאהבים שוב אין חשק לעוף לכל הכיוונים, כי אי שם, דווקא על הקרקע, מחכה לו שאיפת חייו.
'גשר מעל ומעבר' מספר בגוף ראשון את קורותיו ואת הרהוריו של אדם ששאיפתו היתה תמיד חופש לעשות כרצונו, ואז הוא פוגש באישה חופשיה כמוהו ובכל זאת חכמה יותר. אישה שתסביר לו, בין היתר, שויכוח הוא לא סופה של האהבה, ושטיסה בשמיים לא פוטרת אותך מאחריות על הנעשה עם כספך בארץ.
ועכשיו נשאלת השאלה האם ריצ'ארד באך לא מאמין יותר ב"יונתן ליוונגסטון השחף". האם החופש והמעוף הגבוה הם רק אשליה שאי אפשר לחיות לדרכה. ובכן, לא בהכרח. באך מחליט לעוף למחוזות אהובתו קודם כל בדמיון, ואם הדמיון מראה לו שיהיה טוב, הוא עולה על המטוס וטס אליה, וכשהדמיון לא מחמיא הוא רק מטלפן. ובכלל את כל החלטות חייו הוא מקבל רק אחרי שראה אותם בדמיון.
האם באמת אפשר לחיות כך במציאות היומיומית? אני לא חושבת. אפשר להתחיל בכמות הזעירה של האנשים שיכולים לטוס לכל מקום שחשקה נפשם, להמשיך בעובדה שרבים מאוד צריכים ללכת כל יום לעבודה, ולסיים באירועים לא צפויים שקורים לכל אחד מאיתנו.
ובכל זאת כדאי לקרוא את הספר הזה, כי הוא מעלה תובנות רבות על החיים. על הלבד ועל הבייחד. על החלומות ועל היכולת להגשים אותם.











![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




