"האם זהו תמרון?", "מון ז'נרל, זוהי המתקפה הגרמנית"
חודש וחצי!!! תוך חודש וחצי, נפלה צרפת (לשם הפרופורציה מבצע צוק איתן לקח גם הוא כחודש וחצי).
בכמה ימים ספורים, פולחה צרפת הגדולה ונפלה שדודה בפני ההונים. צרפת שכלפי חוץ היתה בעלת הצבא המפואר והחזק באירופה, ומבפנים ריקבון עבש.
אליסטר הורן, בכישרון אין קץ, סוקר את הלפני שמתחיל מיום מצעד הניצחון, אחרי השפלת גרמניה בהסכמי וורסאי ופריז, ב-1919, את התוך כדי של ימים ושבועות ספורים בהם רומל, גודריאן וחבריהם חותכים בליבה של צרפת כמו בחמאה, ומסתיים באותו קרון רכבת ב-1940 בו נכנעה צרפת בפני היטלר.
סיבה אחר סיבה פורט הורן, את הסוד שהיה גלוי לכל, את מה שכולם היו צריכים לראות ולהבין, אבל לא יכלו בגלל מגבלות הקונספציה – איך ורדן, סמל הגבורה והעמידה, הפכה את צרפת מאומה שעמדה בעוז במלחמה הראשונה, לאומה משוסעת ומפולגת, פציפיסטית ואנכרוניסטית – אומה מפוארת שפשטה את רגלה, ושכחה את הבסיס לקיום מדינה ריבונית ששומרת על עצמה.
ההיסטוריה לא חוזרת, אבל אל תטעו, ההיסטוריה מלמדת על הטבע האנושי, והטעויות האנושיות שנלמדות מלקחי ההיסטוריה חוזרות גם חוזרות – שקוראים על הטמטום הצרפתי, אי אפשר שלא להיזכר בטמטומים אחרים שקרו וקורים שנים רבות אחר כך (כן גם לנו).
"לא חומות, לא הרים, אף לא ימים יעניקו ביטחון כלשהו מפני צבא מגיח מבעד לעבים"
"כך נפלה צרפת" היא סיפור מרתק ולא נתפס, הוא האפילוג של המלחמה הגדולה, והפרולוג של המלחמה הגדולה ממנה. ורדן, המארן, הסום, פשנדל-איפר המדממים והנוראים, מתגמדים בפני חודש וחצי של נקמה נוראית.
ספר נורא ספר חשוב על המלחמה ההיא הגדולה גדולה.
















