סיפורה של הפוליטיקה הישראלית מנסה לקחת את הנושא שמרתק את רובנו למהדורות החדשות של שמונה בערב אך עדיין שנוא על רובנו בעת ובעונה אחת. הוא מחולק כאוסף של מעשיות בנקודות מפתח של ממשלות בישראל (ההחלטות של בן גוריון, האחדות של פרס ושמיר) ומנסה להציג אותן כפי שהן, לא אוסף של נקודות היסטוריות אלא שיעור ביחסי אנוש בין בני אדם פשוטים שבמקרה הם המנהיגים של כולנו. המגרעה של הספר היא שלפעמים יחסי אנוש בין אנשים לא מרתקים ושווים קריאה כמו שהיית רוצה, אבל עדיין ברוב הספר אפשר למצוא הנאה ברורה.

הוא חוזר על עצמו ,אפילו פתרון התעלומה מאוד דומה לפתרון התעלומה בספר אחר שלו. זה ספר מבדר ולא יותר , מיירון בוליטר הוא דמות מאוד חביבה וקל להתמכר אליה.
הסדרה הזאת צריכה משהו שיחייה אותה.
אם זה ספר ראשון שלכם של הרלן קובן אתם תמצאו בו הנאה כולשהי. אחרת אין ממש סיבה לקרוא אותו .

ללא ספק הספר הזה מצליח בקלות לגעת בנפש. הדמויות בנויות בצורה מאוד חכמה , ריאלית ,מעניינת ולא מתנשאת ומה שמאחד אותם , הבופור , גורם להם להגיע לקיצון שמאוד מייצג רוח של חברה שלמה באותם שנים. וזה מה שמדהים בספר ,אתה קורא אותו ובאמת יכול להרגיש את הדילמה , לטוב ולרע של הנסיגה מלבנון ולהיות חלק ממנה . אם בא לכם לצלול לחוויה של כאב (כלומר המון כאב) , היסטוריה ודמויות בלתי נשכחות ,אז תקנו את הספר הזה. אני בטוח שלא תתאכזבו.

"קיצור תולדות האנושות" הספר הקודם של הררי , היה בעיני מדהים , ספר שהתנ"ך מתגמד לו מבחינת הצגת סדר עולמה של האנושות.
הספר הזה מציג אותם רעיונות אך בבלאגן.
הפרק הראשון של הספר בעצמם מספר על מה אמור להיות הספר ,ואז אנחנו עוברים למאתיים עמודים שהם חזרה גרועה ומשעממת על מה שלמדנו בספר הקודם ,ושוב בעמודים האחרונים אנחנו חוזרים לנושא שלשמו התכנסנו : חיזוי דרכה של האנושות ומה יטריד אותה.
באמת שזה היה מתיש , חופר ,מבולגן ונראה כאילו הררי רצה לדחוף כמה שיותר דברי חוכמה של עצמו בכמה שיותר עמודים.
אם הייתי חכם סיני כנראה שהייתי אומר , שכשאין לך משהו חכם להגיד על תגיד אותו ובטח על תכתוב אליו ספר! אבל אני לא אז תשפטו בעצמכם.

בכל מקרה , קיצור תולדות האנושות -זה הספר שבאמת אליכם לקנות.

במילה אחת : צפוי. בערך לאחר מאה עמודים מבינים לאן הספר מוביל ואפשר לנחש בקלות את הסוף שלו.
ספר מתח טוב אמור להתאפיין לא רק בכתיבה סוחפת ומעשירה בידע (כתיבה שקיימת אצל דניאל סילבה ללא ספק) אלא גם בקו עלילה מפתיע ,טוויסטים וכדומה דבר שלא קיים כלל בספר הלינאנרי הזה. הסוף המבאס אך הצפוי גם לא מוסיף הרבה כבוד לספר ואישית אני מצטער שקראתי אותו כי הוא הרס לי סופית את סדרת גבריאל אלון שאהבתי כל כך.
מאז "חוקי מוסקבה" המצויין הסדרה בנפילה מתונה (העריק , פרשת רמרדנט) אך דיוקנה של מרגלת ללא ספק המפלה הגדולה. ממליץ לאנשים שמתחילים לקרוא את הסדרה להעצר בחוקי מוסקבה כי אחריה הפאנצ' בסדרה מת .

לאחר העריק ,שממש היה מאכזב ולא מעניין ,דניאל סילבה חוזר לעצמו פחות או יותר. אבל עדיין יש הרגשה שהסדרה הזאת מיצתה את עצמה. הספר כתוב טוב , מעניין , יש חלקים מאוד מותחים אבל כבר אפשר להבין לאן העלילה הולכת. אין באמת טוויסטים בעלילה שמדרך כלל מחזיקים ספר מתח טוב. קראתי פרק אחד וכבר ניחשתי מה יהיה בפרק הבא ( ורוב הפעמים צדקתי)

ספר טוב ומותח ,לא יותר מזה.

מדובר בספר מדהים בעושר המידע שאפשר לקבל בו ,ואני עדיין לא מבין איך אני בגיל 20 לא ידעתי כל כך הרבה דברים בסייסים שכל ילד אמור לדעת - מקור האנושות. זה הספר האמתי שצריך ללמד לילדים בבתי ספר ולא לעוור להם את העיניים בכל מיני אגדות .
אפילו שמדובר בספר מדעי השפה בו הוא כתב היא שפת היום יום - והוא זורם מהתחלה ועד הסוף.

ממליץ בחום :):):)

זהו הספר הראשון של דן בראון שאני קורא ,אבל בגלל שראיתי את שתי הסרטים על ספריו הקודמים בסדרה הרגשתי בעת הקריאה כאילו אני כבר בקיע עד מאוד במוטיבים המשותפים לספרים וסגנון הכתיבה המותח.

הסמל האבוד לוקח אותך למסע מותח ,ולא פחות -מעניין עד מאוד ,לאחורי הקלעים של מסדר הבונים החופשיים ,כמו בסרטים משלובים פרטי אומנות וכמות ענקית של ידע נשפכת לעבר הקורא ,לא פעם מצאתי עצמי מרותק ומחפש במקביל לקריאה יצירת אומנות זו או אחרת שהוזכרה הספר בגוגל כדי להשלים את החוויה ויזואלית.

הספר לא ספר המתח הכי טוב שקראתי בחיים שלי ,אבל ללא ספק אחד המרתקים שקראתי :) ממליץ בחום.

ילד 44 היה ספר גאוני , סוד של "לבד בברלין" רק עם המון אקשן. והספר הזה לא נופל ממנו בהרבה. הסופר לא מתקמצן בתיאורים ובכך סוחף אותך לתוך אותה שנה 1956 במוסקבה ,בגולאג 57 ובהונגריה בתקופת המרד. כל מיקום הוא בעצם סיפור נפרד ,כואב ומרגש מפני עצמו . אך בסוף הכל מתחבר למשהו נהדר. רצתי לקנות את הספר הבא בסדרה...