עד לפני חודשיים קן פולט היה שם אנונימי עבורי.
המתעקש לשכנע אותי כי אני יודעת במי מדובר היה צריך לציין כי הוא האיש האחראי על חוד המחט , אותו ראיתי כסרט.
את טבילת האש שלי התחלתי בטרילוגיית המאה – 3000 עמודים (בקירוב) שגמעתי בשבועיים.
לא ממש הבנתי עד אז שרומן היסטורי הוא משהו שאני אוהבת.
בשבוע הספר העברי רכשתי את עולם ללא קץ , "ספר עצמאי" אמרה המוכרת בדוכן , כמובן התברר כי לא היה לה מושג , כך שרכשתי לא מזמן את : עמודי תבל כדי לקרוא את השניים לפי הסדר בו נכתבו.
אהבתי את הספר , פולט לא אכזב , כמי שמצויה ברזי תולדות הארכיטקטורה שמחתי לקרוא את התיאורים ולהיות עדה לשיפור והאדרת סגנון רומנסק לסגנון גותי.
לא מדובר בספר העוסק בהתפתחות הארכיטקטורה ...זה היה רק הבונוס .
פולט יודע לספר סיפור , מותח , מרגש, דמויות מורכבות תוך הזדהות בחוסר הצדק החברתי הזועק מדפי הספר. לחשוב שעד פחות ממאה שנים לא הייתה זכות בחירה לנשים באנגליה , וכמובן גם הרבה אחרי בארצות אחרות - מדהים.
אני מקנאה בעצמי על כך שטרם קראתי את עולם ללא קץ :-)
**** שתי הערות קטנות שהפריעו לי בזמן הקריאה ולא קשורות לספר עצמו , הרי הוא מ ע ו ל ה :
הראשונה – גודל הפונט , מזערי ושורות צפופות , מהסוג שהיה בספרים בימים שלפני כמה עשורים (טוב שלא החליטו גם לנקד)
השנייה - כמות שגיאות הכתיב בספר לא הגיונית.

















