נ י צ ב ת - א.ב. יהושע – The Extra
סופר יכול לכתוב על כל נושא, בין אם הנושא קרוב לליבו, בין אם הוא חלק מעיסוקיו או מעיסוק המקורבים אליו. סופר יכול לכתוב הכול גם כשאינו בקיא בנושא, אלא אם עושה מחקר מעמיק ולומד את כל הניואנסים החשובים לשלמות הכתיבה. אך השאלה, אם כתיבתו משכנעת את הקורא באמיתות הדברים ואם הקורא נסחף ונהנה בעת הקריאה מתחילתה ועד סופה.
האם הסופר א.ב. יהושע נגן תזמורת? האם הסופר מנגן על נבל או כלי מיתר אחר? או שמא אחד ממקורביו מנגן על נבל? ייתכן מאוד שהסופר אינו נגן תזמורת ואינו מנגן על כלי כל שהוא, אך ייתכן מאוד שהוא חובב מוסיקה קלאסית ומכיר היטב יצירות שונות, ביניהם מכיר ואוהב את דבוסי. לדעתי, גם אם הסופר אינו מקורב לכל הנ"ל, אך ערך מחקר מעמיק וגרם לקורא, במקרה זו אני, להרגיש שהוא זורם עם התוכן, חש את המוסיקה ונסחף עד סוף הקריאה. ומכאן המסקנה האישית שלי שא.ב. יהושע הינו סופר טוב.
אהבתי את משפטיו של הסופר המלווים בחוש הומור דק: "על הגבעה ניצבת עגלונת בעלת שני גלגלים בלבד, ואליה רתום חמור קשיש, שמהרהר על מצב העולם".
ואלה החכמים: "... ועל פניו מפציע חיוך מפותל, מתחטא, מתנצל על כוחה הנורא של אהבה עתיקה."
..."כמו שלפעמים אני עולה לך בין התווים כשאת מאזינה לנגינה של אחרים... וגם אני כמוך משחזר אותך לפעמים בדמיון."
"אבל כל זה מעיד שאישה בשבילו היא נזר הבריאה, מטרה נצחית נחשקת ואהובה וחשובה גם כשהיא לא יפה ולא צעירה. היא תכלית האמנות, שסוגדת לה."
ומה בקשר לנושא המוסיקה: "זאת מוסיקה שמחייבת דיוק מיוחד (דביסי). היא לא קלה ולא פשוטה. עולם הרמוני מורכב וחלומי, סולמות של טונים שלמים, קטעים בלי טונאליות ממשית, אלא רק של מעברים מנצנצים. גם החזרתיות שלו לא מנחמת."
"החזרה נפתחת בסימפוניה מספר עשרים ושש בדו מינור של היידן, סימפוניה דרמטית וסוערת, שהרכב מצומצם של מיטב נגני התזמורת מבצע בהתלהבות דייקנית..."
"וכך, בשיתוף ובדיאלוג, בשתי ידיים מהירות, בלחיצה מדויקת ומהירה על הדוושות, מצליחים שניהם זה ליד זה להעניק למוסיקה של דביסי את יללת הרוח ונצנוץ הגלים, שמבהירים לכלי המיתר והנשיפה, ובעקבותיהם גם לכלי ההקשה, שאכן במרחבי ים אמיתי הם שטים ונסחפים עתה."
"הוא מאפשר לתזמורת לנווט את המנצח שלה, ששט לו בודד בסירת מפרש קלה, בוטח במוסיקה שלא תטביע אותו ולא תתנכל לו, אלא תנחית אותו שלם בחוף תשוקותיו."
קראתי, נהניתי ונסחפתי מכתיבה רהוטה, הכתובה במשפטים שבעל ניסיון בכתיבה מעלה אותם על הניר.
ספרו הראשון של א.ב. יהושע – מולכו – יצא לאור בשנת 1987 ואחריו פרסם עוד עשרה ספרים, כולל "ניצבת".















