האמת שחשבתי שזה יהיה ספר גרוע והופתעתי. הספר כתוב בצורה טובה ומשקף חיים אמיתיים של נוער, ואת האופי הייחודי של התכתבויות באינטרנט. מה שקצת הפריע לי הוא שתאריך ההוצאה בזמן שקראתי את הספר עוד לא הגיע, ואז זה יוצא שהספר הגיע מהעתיד... וזה לא ספר מדעי בדיוני אז תשתדלו פעם הבאה לקלוע לתאריך.

התחלתי לקרוא,השתעממתי,קיוויתי שהוא יהפוך ליותר טוב,אבל לא.
רומי שוקעת ברחמים עצמיים ועושה פיל מנמלה.
אני ציפיתי לסיפור מעניין על אהבה וחברים כמו שרשום בתקציר,אבל כל מה שקיבלתי זה 20 עמודים על חיי האהבה שלה,ו200 עמודים על חיי המשפחה שלה,אני כבר התחלתי להעביר את הדפים ברפרוף מרוב שזה שעמם אותי,היה לי תקווה שזה ישתפר,אבל לא.

אחד הספרים הכי טובים שקראתי שהוא היה בשיתוף פעולה עם ראש 1 אבל הספר לא מציאותי וחוץ מזה מאוד נהנתי לקרוא אותו בקיצור אני אוהב את השם הזה "רומי" והוא השם הכי אהוב על אחותי הגדולה למרות שבעלה לא רצה לקרוא לבת שלהם וקראו לה "יובל" אין רומי זה השם הכי אהוב עליי די כעסתי שהיא נערה מאומצת כי חשבתי שלפני שקראתי את הספר חשבתי שזאת נערה חפרנית בפייסבוק שכל הזמן שולחת הודעות לאנשים זרים וזה ספר נעורים מרתק אבל אני חושב שהסוד הגדול שלה שהיא מאומצת זאת הייתה הפתעה דעתי אבל בניגוד למה שקראתי בספר "כנפיים/אפרילין פייק" אין פנטזיה שהיא פיה ושאימה האמיתית היא אלכסנדרה מאוקריאנה בקיצור הוא די נחמד לקרוא אותו אבל אני חושב שהיא מתאימה לליאם ולא ליואב אבל בקיצור די נחמד מרוצה מאוד מהתוצאה שהעניינים התגלגלו שראש 1 יצרו עם הסופרת של הספר מיכל בכר פנטסטי לקרוא אותו

מבקרת: ליאל
יש לי מחמאות לספר אך גם ביקורות רעות...
נתחיל בטוב: הספר היה מעניין מאוד הוא ריתק אותי וכול פעם רציתי לרוץ לקרוא עוד פרק ולדעת מה הולך לקרות, הכתיבה הייתה טובה וסה"כ הספר היה מקסים (אהבתי גם שבסוף היא בוחרת ביואב),
ונעבור לרע: הספר היה קצר מדי הוא כאילו הפסיק באמצע, הסופרת יכלה להמשיך וליצור עוד התפתחויות רציתי להכיר את האחים החדשים של רומי והיא יכלה גם לעשות שאלכסנדרה רוצה את רומי וזה היה הופך את זה ליותר מעניין, רציתי המשך ולצערי הרב לא היה...
ועד דבר שביאס אותי, היא סיפרה רק לחברות שלה שהיא מאומצת לא לאחותה שלא ידעה מכלום וגם לא ליואב שהפך להיות בן זוגה, ורציתי לדעת איך הם יגיבו לבשורה ...
לסיכום: ספר טוב אך הייתי רוצה עוד ממנו

ספר טוב! אהבתי מאוד את העלילה, בעיקר על הגילוי של רומי. דבר אחד שקצת פחות אהבתי (מכיל ספויילרים) -
שרומי יצאה בסוף עם יואב ולא עם ליאם - לדעתי ליאם מתאים לה הרבה יותר, ולקראת סוף הספר הוא לא הוזכר יותר.
אך בכל זאת, מיכל בכר חשבה היטב על העלילה והתוצאה ממש נחמדה!

זהו ספר שמשקף את הנוער כיום, נוער שזמן לא מבוטל מסדר יומו מבלה בתקשורת האינטרנטית, ומבטא את כוחה העוצמתי של רשת האון ליין, להשפיע על בני האדם ולטלטל את המציאות שבה הם נמצאים לעיתים לטוב או לעיתים לרע.
רומי היפה היא בת תפנוקים, מקובלת וחיה עם הורים מסורים ואחות ברמה כלכלית גבוהה,נקרית להודעה בפייסבוק, שקשורה לעברה, וכל העולם שכביכול בטוח ומרופד מיטלטל, וממוטט אותה. זה לא קל לחיות עם סוד שהתגלה, או שמסתירים ממך, כשכל האמיתויות משתנות ולא ברורות. הספר מספר על התמודדותה של רומי בגילוי האמת, ובנסיון להשיב אל עצמה את ההערכה והביטחון באנשים שקרובים אליה. ספר חמוד, קריא וקולח, מתאים לבני הנוער, כדאי לקרוא!

אחלה ספר.. נחמד להעביר איתו את הזמן.. אני אישית יודע שממש אהבתי את הספר הזה
הוא התמקד גם בבני נוער בישראל והיה די מציאותי איפה שהוא דבר שגרם לי ליותר הזדהות D:

טוב, אז אני לא עומדת לחפור לכם על הספר הזה, כי אין לי על מה.
הקול הפנימי שלי מנסה להידחף לביקורת וטוען שתמיד יש לי על מה
עוף מפה, קול פנימי דביל! תן לי רק פעם אחת לכתוב ביקורת נורמלית!! אוי, אני רוצה לכתוב ביקורת נורמלית? העולם השתגע? לא, אני השתגעתי. או לפחות ככה הרופאים אומרים.
הקול הפנימי מאיים להביא גם את פיצול האישיות שלי אם לא אתן לו להיכנס לביקורת
תמות! תמות! קול פנימי!
הקול הפנימי מבין שאין יותר עקשנית מימני ביקום והולך
טוב, סוף סוף אני אוכל להתחיל בביקורת. והפעם ברצינות.
עבר די הרבה זמן מאז שסיימתי אותו ככה שכבר התחלתי לשכוח דברים פה ושם. אני וזיכרון הנמלה שלי. אז בעיקרון זה ספר טוב, יש את העלילה התפנית והדמויות. שהם כולם די טובים מבחינתי.
אבל יש משהו שלא כל כך מסתדר לי. יש די הרבה עמודים, למעט תוכן. אבל בהחלט יש מצב שזה הזיכרון הדפוק שלי. מה גם שהביקורת הזו יחסית ארוכה לכל כך מעט תוכן, ככה שאני לא בטוחה שאני יכולה להתלונן.
אז בסך הכל- זה ספר טוב, מומלץ לנערות אבל גם לתולעי הספרים הבוגרות בנפשן.
~סוף~

לצערי ולצערנו האינטרנט והרשתות החברתיות הם כר פורה לחולי מין ובעיתיים, אין ספק שהרשת והמגמה עולה מטאורית לעינייניהם האינסופיים של בני הנוער בפרט ושל המבוגרים ככלל.
ציפיתי לגלות מעבר לרמיזה הכוללת במגוון הסכנות באינטרנט גם דוגמאות חיות יותר, פחות סימבוליים- כך שבני נוער לא יכולים להסיק מתוכם או ייתקשו להסיק מתוכם את תוכנו האמיתי של העולם המסוכן.
הספר לא מצית את הדמיון מספיק ואינו מרווה בעלילה קודחת אלא נמשך לעתים למקומות שאין בהם צורך.
נראה כאילו כתבה את הספר אם של מישהי שלא רוצה לגלות לה את האמת על העולם כדי לא להרוס לה את תחושת התמימות, הקורא החביב מפסיד דרך ההחלטה הזו את הסכנות רחוקות הטווח, דרכן יזהר בעתיד.