• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
החיים אחריך

החיים אחריך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של רוז

תמונה של רוז
החיים אחריך

החיים אחריך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של רוז

תמונה של רוז
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2016
סדרה:טרילוגיית אני לפניך #2
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שרון מוזס
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

ספר נחמד. לא יותר מזה.
הספר הראשון מתעלה עליו בהרבה.
כאילו זו לא אותה סופרת.
נראה שג'וג'ו מויס ניסתה להשאיר עוד קצת דרמה באוויר
אבל הספר מסתיים בצורה דיי מאכזבת.. ציפיתי ליותר, ציפיתי לשינוי גדול יותר, חוויה גדולה יותר.
נראה כי הספר הראשון מכוון יותר אל מבוגרים
והשני יותר לנוער (בשל מה שקורה ללילי)
אבל סך הכל הוא נחמד. יחסית לג'וג'ו מויס ציפיתי ליותר

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ruha
ruha
1קורא|100%נשים

על המבקרת

תמונה של רוז

רוז

חברה מזה 14 שנים
42 ביקורות•160 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של רוז
רוז
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות42
לייקים שקיבלה160
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת27ספרות מקורית4מדע בדיוני ופנטזיה3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רוז

במחשבה שנייה

במחשבה שנייה

קריסטן היגינס

אז אתמול סיימתי את הספר הזה,
שמספר על שתי אחיות, מאותו אב שבמשך השנים שמרו על דיסטנס אחת מהשנייה,
אחת קרירה, אסופה ומאופקת, רווקה בת 39 נושקת ל40,
משתפת במסע החיפוש, המתיש והמעייף אחר האחד שלה וגם- רוצה מאוד להיות כבר אמא.
השנייה חמה, חברותית, לבבית ומרצה מדי. וכבר עשור עם אותו בן זוג, כבר רוצה להתפקע מרוב המתנה להצעת נישואין שמתמהמהת.
אחת דקת גזרה, צלמת.
השנייה עגלגלה וחובבת בגדי וינטג' וחצאיות עם הדפסים.
אבל אחרי שנים של ריחוק משהו משתנה,
כל אחת חווה משבר בעולמה שלה,
ושני המשברים מאחדים בין העולמות.
שתיהן מגלות את הקסם והיופי שבשנייה והופכות לאחיות- חברות אמת.
וגם משתנות, ומבינות שאי אפשר תמיד לשמור על המציאות כמו שהיא, או להקפיא אותה.
לפעמים הכאב מוליד משהו אחר- משהו טוב ומרפא,
ופוקח את העיניים לדברים שהן לא ראו קודם.

הרעיון של העלילה ממש טוב ונכון
אבל הספר קצת מרוח מדי לטעמי, הרבה פעמים חיכיתי כבר להגיע ל"בשר" האמיתי, להתקדמות העלילה. אבל הסופרת בנחת רוח, לוקחת את הזמן ולא ממהרת לשום מקום. (כאילו על כל עמוד היא קיבלה תשלום נוסף)
בכל זאת, סיימתי אותו. והוא ממש מתוק וחמוד, רומן רומנטי כזה. (בדיוק מה שאני אוהבת:) אבל היה יכול להיות יותר מדויק וממוקד.

לפני 5 שנים•רוז
בית קפה ליד הים

בית קפה ליד הים

ג'ני קולגן

הספר הזה הוא כמו לצאת לחופשה-
הנוף המיוחד, השקט והאוויר הצח עוטפים אותך.
וריחות המאפים שהגיבורה אופה- משכרים אותך.
פלורה היא סקוטית, השיער שלה כמעט לבן מרוב שהוא בהיר, והיא עובדת במשרד עורכי דין בתפקיד זוטר בלונדון- עיר ללא הפסקה.
היא מאוהבת קשות בבוס שלה (שהעיף בה חצי מביט בריאיון עבודה ומאז לא נוצר ביניהם קשר) כבר שנים. אבל יום אחד פלורה נקראת, במסגרת עבודתה,
לחזור לאי הולדתה מיור כדי לעזור ללקוח עשיר של המשרד להשיג את מבוקשו.
פלורה בהתחלה מתנגדת בכל כוחה, התסכול והחוסר רצון שלה לנסוע לשם יוצאים מכל תא בגופה ואם זה לא מספיק היא צריכה לקבל את פני הבוס שלה, הגבר הטיפוסי (יוצא רק עם דוגמניות, מעניין אותו רק כסף או הצלחה קרייריסטית והוא לא רואה ממטר את כל שאר הדברים בחייו) אבל לאט לאט, החזרה לבית ילדותה, לאחיה ולאביה
ההתעסקות במה שהיא באמת אוהבת ומסב לה עונג- גורם לה להירגע, להיפתח ולהתחיל להנות מהדרך. דרך שתוביל אותה לפלורה שלא ידעה שהיא איבדה.
היא מוצאת את עצמה אופה ומבשלת לכולם, פותחת בית קפה קטן (ליד הים) וחוזרת לדברים שממזמן הדחיקה לבוידעם.
היא מתחילה לפרוח, הצבע הוורוד חוזר ללחייה, השקט והרוגע לעומת לונדון הגועשת משרים עליה רוגע מפתיע
והאוויר הצח פותח לה את הנשמה.
גם אם נראה שהסיפור הולך לכיוון צפוי אני חושבת שהסופרת דווקא הצליחה להפתיע
אם כי הייתי שמחה שהסוף היה ארוך יותר ומפורט יותר. ולא כתוב על פני שני עמודים בלבד, אחרי שחיכינו לו כל כך הרבה.
ספר נהדר ומעורר מחשבה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רוז
מה המספר שלך?

מה המספר שלך?

סופי קינסלה

ספר מושלם בכל קנה מידה אפשרי!
פופי היא צעירה פיזיותרפיסטית מאורסת, הסיפור מתחיל בכך שפופי מאבדת את טבעת האירוסין הסופר יקרה שהארוס שלה נתן לה. טבעת ברקת שעוברת דורות במשפחה. ואם זה לא מספיק, הפלאפון שלה נחטף ממנה ע"י שודד עם אופנוע. פופי אובדת עצות, היא ביקשה מכל עובדי המלון שבה הטבעת אבדה להתקשר למספר שלה אבל הפלאפון שלה נשדד. היא מוצאת פלאפון בפח שמסתבר שהיה שייך לעוזרת אישית של בחור בשם סאם... משם העלילה מתחילה להסבך ולהתפלפל.
הסיפור הצחיק אותי ממש בקול! כרגיל סופי קינסלה עושה עבודה נפלאה, וכמו תמיד בא לי להיות החברה הכי טובה של הדמות הראשית.
מומלץ בחום רב. ספר רומנטי, מצחיק ואני חותמת שכל הבנות יתאהבו בגיבור.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רוז
אפשר לגלות לך סוד?

אפשר לגלות לך סוד?

סופי קינסלה

סופי קינסלה היא הסופרת היחידה שיכולה לגרום לי לצחוק בקול בספרים שלה.
יש לה יכולת ומתנה נדירה!
היא מצחיקה בדברים קטנים, לא צפויים, ומיטיבה כל כך לתאר את הסיטואציה שהספר שלה באופן מיידי משפרים את מצב הרוח.
הגיבורה- אמה- טסה לטיסת עבודה קצרה (וראשונה) ויש לה פחד טיסות. ברגע מפחיד במיוחד שבו המטוס מיטלטל היא מגלה את כל סודותיה לגבר שיושב לצידה.
לאחר הטיסה כל אחד פונה לדרכו, ואמה חוזרת לעבודה בתאגיד "פנת'ר" המייסד של החברה מגיע לבקר במשרדי החברה בלונדון איפה שאמה עובדת
רק שלמרבה האימה היא מגלה שזה הגבר מהמטוס- לו היא גילתה את כל סודותיה הקטנים והאישיים ביותר.
העלילה מוצלחת! זורמת וכיפית. סופי קינסלה אני מודה לאלוקים עלייך. מחכה לראות עוד ספרים של הכותבת.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רוז
הפתק

הפתק

זואי פולביג

הרעיון של הספר הוא מרתק ומיוחד, ועם זאת משהו בהתחלה עד האמצע של הספר לא הסתדר לי. הכניסו דמויות חדשות ללא כל הקדמה או הסבר לעלילה ופשוט נתנו לקורא "לזרום" עם המצב. היה יותר נוח להתחיל כל פרק מנקודת מבט של כל דמות ולהבין לאט לאט איך היא מתקשרת לעלילה. משהו שם היה מבולגן. אבל מאמצע הספר בערך כבר מכירים את כל הדמויות והעלילה זורמת
הדמות הראשית (מיה) מהממת! אישה יפה וטובה עם סטייל להתאהב בו שעובדת בחברת "פאש" ונותנת שמות לבגדים באתר, היא מאוד אוהבת את העבודה שלה עד שמחליפים לה מנהלת ואז הדברים משתנים.
כל בוקר בנסיעתה ברכבת היא מבחינה בגבר יפה, מיוחד ושקט, ומרגישה שהיא מצאה את הבית שלה. היא משאירה לו פתק אישי ממנה
ומשם העלילה מתגלגלת.
אהבתי את הספר מאוד למרות שמרגישים שהוא קצת בוסרי מבחינת כתיבתו. מחכה לראות עוד מפרי ידיה של הסופרת

לפני 6 שנים•רוז
ממשיכה בדרכי

ממשיכה בדרכי

ג'וג'ו מויס

ספר מ-ע-ו-ל-ה! לא הנחתי מהיד כל השבת עד שסיימתי.
בניגוד לספר השני שפחות אהבתי, כאן, ג'וג'ו מויס שוב עולה על הסוס ובעיניי הוא משתווה לספר הראשון בהחלט.
אחרי הרבה חיפוש, נתינה, ויתור וטיפול באחרים, לואיזה סוף סוף מבינה מה מתאים לה ומה נכון בשבילה.
גם אם היא צריכה שאחרים יראו לה את זה.
אהבתי את החשיבה המקורית של הכותבת, שבניגוד למה שהיינו אמורים לחשוב, מפתיעה בעלילה ומנווטת אותה בחוכמה ובצורה מפתיעה.
אחד הטובים של מויס.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רוז
דירת שותפים

דירת שותפים

בת' אולירי

ספר מ-ע-ו-ל-ה! העיף לי את הראש, לא יכולתי להפסיק לקרוא מהרגע שהתחלתי!
הדמות הראשית כ"כ שונה בנוף של סדרות כמו 50 גוונים ואהבה בסמטת אנאערף.
היא צבעונית, היא שמחה, היא תוססת, היא חיה, והיא לא במידה 34.
ספר עם ערך מוסף לחיים
עם חברות אמיתית ואהבה אמיתית!

טיפי וליאון חולקים את אותה דירה, ואפילו את אותה מיטה אבל הם מעולם לא נפגשו,
עד אז הם משאירים אחד לשנייה פתקים בכל רחבי הבית. כשטיפי קולטת שליאון קצת מדוכדך
היא משאירה לו עוגות שאפתה.
בפתקיה הארוכים והמשתפכים ליאון נכנס לעולמה של טיפי יותר ויותר. אבל הוא יודע שהיא לא יפה, כי החברה שלו כינתה אותה "גדולה מהחיים"
יום אחד הם נפגשים- לגמרי בטעות- בסיטואציה מביכה במיוחד
מה יקרה משם?

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רוז
להשביע את הדרקון

להשביע את הדרקון

מאשה צור גלוזמן

עידית נשואה לחלימי ואמא לילדה קטנה, עוקרת את מגוריה ממרכז הארץ
אל הצפון הרחוק, מנסה לתלוש את בעלה רודף הנשים, מרומן סוחף מדי לטעמה. הם הסכימו על נישואים פתוחים, רק שהיא לא בדיוק מימשה את הצד שלה בהסכם.
רק נתנה לו לממש את שלו עד שהבינה כי בעלה נקשר חזק מדי אל נעמה, שעובדת איתו באותו עיתון. ועידית, שאוהבת את חלימי באמת ובתמים, ורוצה בטוב משפחה, מחליטה לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת.
החיים בצפון שקטים ורגועים, למרות שעידית בטוחה מדי פעם שחלימי ממשיך במעשיו מאחורי גבה (לא נותן לה להתקרב לפלאפון שלו) היא מחליטה להעלים עין ולהמשיך בחייה שלה, בלי התקפי פאניקה וכסיסת ציפורניים.
בסופ"ש אחד, בו הוריה לוקחים את בתם הקטנה אליהם לביביסיטר, היא וחלימי יוצאים להרפתקאה קטנה ביער,
עידית נופלת ומגיעה לתקופה אחרת בזמן, באותו מקום בדיוק
שם היא מוצאת אהבה מסוג אחר,עם ג'נטלמן אמיתי. המראה לה את הערך שלה- אותו שכחה במחול השדים עם חלימי. אהבה שלופתת את ליבה ונותנת לה צוהר בריחה בכל זמן אפשרי.
אהבתי את הסיפור, אי אפשר להניח מהיד,
מאשה יודעת ללחוץ בדיוק על הכפתורים הנכונים כדי לגרום לאישה לרתוח מכעס ולייחל לדירסתו של חלימי ע"י משאית, או משהו גרוע כזה.
אבל את הפיוס והמזור שבסיפור- במקום לפנות אל הכעס והנקמה, היא בוחרת נתיב מילוט ייחודי ומקורי.
אני קוראת לו "נוכריה הגרסה העברית".

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רוז
החיים הלא כל כך מושלמים שלי

החיים הלא כל כך מושלמים שלי

סופי קינסלה

ספר נהדר
מדבר בכנות על המציאות בת זמננו על הקנאה האינטסגרמית
על חיי שלמות שהם פייק מוחלט.
ומפתיע מאוד בהתפתחות העלילה
סופי קינסלה תמיד מפתיעה אותי לטובה וכל ספר שלה שאני רואה על המדף אני קוטפת.

לפני 7 שנים•רוז

ביקורות נוספות על "החיים אחריך"

החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

עומדת בתור לקופה בסופר. משמאלי יש סטנד כזה עמוס בממתקים שנמכרים בתפזורת.טעמי,כיף כף,סניקרס,קינדר בואנו,כל הדברים המתוקים המפוצצים בסוכרים ומיליון קלוריות מיותרות,שאני ממש לא צריכה אותן. זה דקה וחצי בפה,וכל החיים בצורת צמיג במותניים.

אז אני מתחילה לגלגל בראשי את המחשבה עם איזה מהם אני הולכת להתענג,בזמן שברקע אני אומרת לעצמי:"עזבי אותך,חמש דקות מתוקות , ושעה וחצי של ייסורי מצפון. קחי תפוח במקום".אני יודעת שאני לא ממש צריכה את זה.אני יודעת שלא יישאר מזה כלום אחרי שזה ייגמר. סתם. היה ונגמר.

אז הספר הזה הוא כמו החטיף שאכלתי בצ'יק.שידעתי שלא יתרום לי יותר מדי,אבל אכלתי. קראתי התכוונתי.
וזה לא שסבלתי.ממש לא. ג'וג'ו מויס עלתה על נוסחה מנצחת. תגידו קיטש,תגידו ספר בנות,תגידו. וכל מה שתגידו-נכון. אבל הוא קריא,ואני,שקראתי את הראשון שלה,ואהבתי,ושפכתי דמעות כמים,הסתקרנתי לדעת מה קורה עם לואיזה. אז כן , קורה.

מצד אחד הרגיש לי כמו לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה.ומצד שני- לא אכחיש שלקראת סוף הספר שמחתי בשמחתה של לואיזה ובדרכה החדשה.
לסיכום: 1)לטעמי האישי הספר הוא בהחלט ספר המשך,אני לא חושבת שהוא יכול לעמוד בזכות עצמו.
2)אם לא קראתם את הראשון,ותרו על ההמשך.
3)אם קראתם את הראשון-אפשר בהחלט לעצור פה.


ועכשיו מחכה בחיוך גדול להצלפה של מחשבות :)
רק בבקשה, תעשה את זה עדין. היה לי יום עמוס, אנחנו רק ביום ראשון, אנחנו רק בני אנוש,פליז...

לפני 10 שנים•dina
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

יש לה חוש הומור, למויס.
משפט מבריק או מחשבה, אחת לפרק פחות או יותר.
וזהו.
מיותר לגמרי.
עדיף להשאר עם המר-מתוק של הספר הקודם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•michalro
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

מחקתי

לפני שנה•Storm~
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

50 עמודים לפני סוף הספר. זה המקום בו אני נמצאת כרגע.
החלטתי לקחת יוזמה ולכתוב עכשיו את הביקורת, כי אני לא רוצה ששום סוף יעוות את החוויה שעברתי איתו וישפיע על הביקורת שלי.
לדעתי, ספרים צריכים לבקר בשלמותם ולא לפי סופם והחוויה שעברתי לאורכו לא הייתה חיובית במיוחד.

אז נתחיל כך- איפה נעלמת ג'וג'ו מויס? אותה סופרת מ"ללכת בדרכך" ו"הנערה שהשארת מאחור" .
כבר ב"אחד ועוד אחד" הרגשתי שיש איזשהי החמצה במהלך הכתיבה ואם עשיתי לך הנחה בטענה ש"גם גיבורים נופלים", אז הספר הזה גרם לי לחשוב שאולי מיהרתי להלל אותך ושלא היה מדובר במעידה חד פעמית.

אין שום קשר בין הספר הקודם לספר הזה. לואיזה כבר לא אותה לואיזה, אולי בגלל האובדן או אולי בגלל שהסופרת החליטה לשנות את חוט השדרה שלה שתתאים לספר הנוכחי. אני אוהבת בספרי המשך שיש אפשרות להכיר עוד צדדים בדמות, אבל כאן, הרגשתי שפגשתי דמות חדשה לחלוטין, לא לואיזה שהכרתי. אין את החיוניות, התיאורים הססגוניים, הקלמזיות ואת שאר התכונות שאהבתי כל כך בדמות שתוארה בספר הראשון.

פרט לכך, העלילה מדשדשת, לוקח זמן עד שקורה משהו וגם אז התפנית לא כזאת דרמתית. במקום שהספר יעסוק בלואיזה, הכניסו דמות אחרת (זהירות ספויילר- הבת של וויל) שגונבת את כל הפוקוס מלואיזה ומהאובדן אותו היא חוותה. ציפיתי שהספר יהווה מעין אשנב לתחושות ולחיים של אנשים שחוו שכול... כנראה שלא נשאר לסופרת מספיק בשר מדומתה של לואיזה כדי לעשות ספר נוסף שמדבר על התמודדות עם אובדן, מערכות יחסים, קבלת המשפחה והתאקלמות של לואיזה בקבוצת תמיכה בה היא צריכה להיאבק על המקום שלה. היה לה נוח ללכת ולהמציא דמות אחרת שהיא תקבל את מרכז הבמה.לצערי ג'וג'ו מויס נפלה ב"תסמין האלבום השני" ואני במקומה, הייתי שומרת עליו היטב עמוק בתוך המגירה.

אני ממליצה לסקרנים שבכם לקרוא, ומי שלא כל כך סקרן- פשוט אל. תסמכו עלי, לא תפסידו חוויה ספרותית גבוהה וגם לא ספר טיסה טוב. הלכתי לסיים עוד 50 עמודים ולהתקדם לספר מעניין יותר :)

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פלפלית צהובה
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

קודם כל, חייבים לציין את העובדה שמויס מעלה את המודעות לפמיניזם. בעולם שבו רוב הספרים הם סקסיסטיים לקרוא אזכור על אישה שלא מגלחת רגליים זה דבר ראוי לשבח. עכשיו, אפשר לדבר על מה לעזאזל הקשר בין הספר לראשון לספר השני. אז אין קשר.
* אה, כלומר יש את הבת של וויל - ואת הכסף את וויל - ואת ההורים של וויל, אבל בעצם חוץ מלהבין שמערכת היחסים שלה עם וויל הייתה פתטית לחלוטין, לואיזה לא עושה עוד הרבה דברים. אומללות.
* הספר הראשון היה אחד הספרים הכי נקיים שקראתי בחיי (אפשר לצאת גסי רוח ולומר שזה בגלל שוויל מוגבל לחלוטין, אבל זו לא הסיבה היחידה). בספר השני הכותבת דוחפת - וכשאני אומרת דוחפת אני מתכוונת לזה - דוחפת את המילה סקס לכל משפט שני.
* יותר מידי מקרים מוזרים ולא אמינים - מעין מה הסיכוי שבדיוק - (הייתי רוצה לומר את זה שחור על גבי לבן אבל זה נקרא לספיילר). ברצינות, כמה דברים יכולים לקרות לבן אדם אחד, במיוחד כשהוא אפילו לא מעניין במיוחד?
אחרי שגמרתי להעיר הערות אקראיות, ניתן לפנות למטרה של הספר הזה. לספר הראשון הייתה פואנטה מאוד ברורה. צריך לנצל את החיים בלה בלה בלה למען מה שווה לחיות בלה בלה בלה האם לאדם יש זכות להחליט על חייו ועד כמה בלה. והנה, ג'וג'ו מויס מאבדת את זה. לא עוד הטפות במסווה של ספר. האם יכול להיות שמדובר סתם ברצף אקראי לחלוטין של סיפורים (רבים מידי) שזורים זה בזה?
ככל הנראה מויס מנסה להראות את ההתמודדות של לואיזה. הבעיה היא שלא נראה שהיא מתמודדת. או מוצאת את עצמה. (אם יש דבר כזה למצוא) או עושה משהו עם החיים שלה. שלא כולל לבכות. אני חייבת לספיילר - בתחילת הספר היא ממלצרת, שזו עבודה כמובן שלא מתאימה לגילה וכן הלאה, ובסוף הספר היא אומרת כן ל"הזדמנות חייה" - אומנת לילדים בניו יורק? מה. לעזאזל. איפה המימוש העצמי שלה בדיוק? האם כל מה שעליי לשאוף אלי זה ויזה לניו יורק? האם בעצם מדובר בספר תעמולה? האם הממשל בארהב אשכרה שילם לג'וג'ו מויס כדי שתכתוב את הספר הזה? לעוד תיאוריות וקונספירציות יש להקיש 2122*.
בסכ"ה, שלוש עד שלוש וחצי. הכתיבה קולחת, ושוב חייבת לציין את הנימה הפמיניסטית.

לפני 9 שנים•אלה המכושפת
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

הספר "ללכת בדרכך" לטעמי היה הספר הכי מרגש של ג'וג'ו מוייס... הכי נכנס ללב ומשאיר שם משהו. עדיין לא מדובר בספר עילוי ולא משהו מיוחד ביחס לספרים אחרים אבל ביחס לספרים שלה הוא היה המרגש ביותר.
הספר "החיים אחריך" לעומת זאת הוא הכי פחות מרגש! ולמה זה?

כשבונים בית אתה חייב שהקומה הראשונה תהיה מספיק יציבה כדי להחזיק את הקומה השניה. ככה זה גם עם ספר המשך.


לואיזה קלארק שנתיים אחרי ההתאבדות של וויל עדיין חיה בתוך האבל הנוראי והולכת לקבוצת תמיכה לאבלים... נקודת הפתיחה לטעמי קצת מוגזמת ולא אמינה ולכן היה מאוד קשה להתרגש מכל מה שעובר עליה.
לוקחים משהו ומייחסים לו עוצמות יותר גדולות ממה שהיו לו ועל זה מבססים את כל הספר הבא? אז ברור שהכל עומד על יסודות די מעורערים.

הסיבה שהספר הראשון היה נוגע ועצוב זה כי הרגשת ממש את תחושת הפיספוס והכאב על הזוגיות היפה שלא התפתחה בניהם. הרגשת עצב גדול שוויל לא היה מסוגל (ויש שיגידו בצדק כמובן) לשאוב מזה מספיק כוח ואופטימיות כדי לבחור בחיים.
העצב הינו לא על סיפור אהבה גדול שנגמר אלא על אחד שטרם התחיל בכלל! על בחור אחד מציאותי שבחר לא להרוס לה את החיים על ידי קשירת חייה בגבר שמזמן לא מרגיש חי.
וויל עשה את הבחירה שלו ואני לפחות לא הרגשתי שהיה פה סיפור אהבה ענק אלא רק עצב על מה היה אם...

ואז מגיעה הסופרת ומחליטה לחלוב עוד קצת את הפרה הריגשית הזאת והחליטה לבנות ספר שלם שני על כל תחושת האובדן והאבל. לטעמי זה יומרני מידי. לא מתאים לתחושה ממנה יצאנו בספר הראשון ובעיקר לא הכי מציאותי. שנתיים אחרי לנסות להציג את לואיזה כאלמנה שלא מצליחה לחייך שוב היה בעיניי פשוט מטופש.

אולי דווקא מי שלא קרא את הספק הראשון יוכל להתחבר יותר כי ידמיין לעצמו מערכת יחסים אחרת בניהם, זוגיות נפלאה ארוכת שנים שהיתה ונגמרה. אבל לא כך המצב למי שקרא את הספר הראשון.

אז כשהבסיס לספר לטעמי רעוע כל מה שבא אחר כך היה לא יותר מחביב לפרקים.. זורם. קריא. נסבל ותו לא.

אני תמיד אהבתי בתים עם קומה אחת

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

יש בספר הזה משהו, משהו שקשור בנפש הרגישה והאופטימית של לואיזה שגרם לי לקרוא אותו עד הסוף. אבל אם "ללכת בדרכך" תפס אותי בקישקעס, הרי ש"החיים אחריך" הרבה פחות, והוא הרבה יותר קרוב לז'אנר משודרג של רומן למשרתות חביב ולא מחייב.
יש משהו נחמד בכתיבה של ג'וג'ו מוירס, אבל נחמד וזהו. המבנה של העלילה מעט מגושם. נראה שמוירס כופה על דמויות המשנה שלה להשתנות עד הקצה, קצת כמו בסדרת טלויזייה שבאחת העונות נגמר ליוצרים.
אז יש קצת מתח, וקצת אהבה, ומתח סביב האהבה - אבל כל אחד מהם, מעט בנאלי.

ולעלילה:
הספר הקודם מסתיים בנימה אופטימית, לואיזה בפריז, עומדת לכבוש את העולם, עם קצת כסף שויל הוריש לה בכדי שתוכל להגיע למשהו. הספר הזה נפתח בדחי - פריז זה לא מה שחשבתם, אחרי כמה זמן נמאס לה והיא חזרה, קנתה דירה בלונדון, ועובדת כמלצרית בשדה תעופה, אין קהל לקוחות קבוע, ויש שיירה של בדידות ובודדים שעוברים שם, ומפחדים לטוס. לפעמים מקיאים בחוסר דיוק בשירותים - ולואיזה מנקה - אה ועל התלבושת המגוחכת והבוס המרגיז, תקראו לבד. אגב - אלו דווקא החלקים החזקים בספר, שכן יש בהם שוב, מן היכולת להראות את השקופים, ואת המציאות שעולם מתועש, מנוכר, מייצר. אז בשביל זה, אולי זה שווה.
אישית - ברגע שסיימתי, העברתי הלאה...

לפני 10 שנים•yaelita
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

מצד אחד הספר הוא לגמרי המשך של הספר הראשון (מי שלא קרא את "ללכת בדרכך" לא יצליח להתחבר), מצד שני אין בו באמת אמירה (שקודם לא אמרו)
בספר יש לא מעט רגעים מרגשים , אבל יחד עם זאת אין את הטלטלה או את התשוקה של ספר באמת טוב (כזה שחושבים עליו כמה ימים אחרי; כמו הספר הראשון)
הציון שלי 3.5 - סימנתי 4 (כי אין חצי), אבל איו לי ספק שחכמת ההמונים תדרג נכונה (:

לפני 9 שנים•
★★★★★
•GalitL
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

אהבתי את הספר כי הוא עוסק באבל ואובדן ויחד עם זאת באפשרות להתחיל מחדש למרות כל הקשיים. יש בו ציטוטים מדהימים שהתחברתי אליהם מאוד!! וגם הרבה קטעים מצחיקים וסרקסטיים
אבל עם זאת, אין בו סיטואציות מעוררות מחשבה או דיון כמו בספר הראשון (אולי חוץ מעל פימיניזם).
כמובן שהספר הראשון יותר טוב בעיניי
ועדיין- מומלץ בחום :)
מחכה לסרט שיגיע.. מתישהו..

לפני 9 שנים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
דירוג
5.0
לפני 9 שנים

“הספר הזה זה המשך לללכת בדרכך המעולה.ההמשך הזה גם הוא מעולה, ממש טוב, כמו הראשון לפחות הראשון יותר ע”

36/42
ביקורות על החיים אחריך
הבאה
ODAIR
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 9 שנים

“קראתי אותו למען השקט הנפשי שלי לאחר שהספר הרראשון כל כך נכנס לי ללב. הוא לא היה כל כך מוצלח אבל כן ה”