אני לא מצליח לקרוא סיפורים בדרך כלל, יש משהו מייגע בהתחכמויות של סופרים מסויימים,
כך שזה היה מאד מרענן לפגוש בספרים של אנדריי קורקוב.
השפה מאד פשוטה, ממש אבני בניין בסיסיות של מילים, אבל קורקוב מצליח לתאר מורכבות רגשית שעוברת מעמוד לעמוד, ושומרת על עניין.
הספור הוא על טוליה, מקייב, על החיים שלו, על מפגשים אקראיים עם כוסות וודקה, על בחורה שהוא פוגש ומתאהב בה, על נסיונות שלו להרוויח כסף,
הספור מתרחש על רקע הסובייטי המתפורר, בקרתי כמה פעמים ברוסיה, אז הצלחתי למקם את הסיפור בתוך הצבעים, הרחובות והריחות של רוסיה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![מיכאל שלי [מהדורת 2010]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers95/956411.jpg)
