הספר הזה ישב על מדף שלי הרבה זמן - משהו כמו חצי שנה. כל בוקר כשקמתי ראיתי אותו. והוא פשוט עמד לו שם - שקט ומצהיב (האפקט של העטיפה) ולא מושך במיוחד. מה שקידם את היחסים בינינו היה שבת נטולת ספרים. טוב נו, חשבתי לעצמי, אין ברירה אחרת, אני אאלץ לנסות לפחות.
אף פעם לא אהבתי את הקטעים של "אהבה ממבט ראשון" בסיפורי נסיכות. זה נראה לי מאוד שטחי ומסתמך על המראה ובאופן כללי לא ריאליסטי.
אני לא יכולה להגיד שמה שקרה זה אהבה ממבט ראשון, כי הייתי שטחית, הסתמכתי על מראה העטיפה ופשוט התעלמתי ממנו; אבל מהרגע הראשון בו התחלתי לקרוא (באמת!) הבנתי שטעיתי טעות פטאלית. "צלה של הרוח" הוא אחד מהספרים האלה שבגללם אתה נמצא בהיי אפילו כמה ימים אחרי (לא רק לי זה קורה, נכון?).
טעיתי.
הנה, אמרתי את זה.
אל תטעו גם אתם. לא תאמינו מה אתם מפסידים!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
