• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

מאת גרגואר דלקור

הביקורת של תמר-מילים

תמונה של תמר-מילים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

מאת גרגואר דלקור

הביקורת של תמר-מילים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של תמר-מילים
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2016
הקודמת
NuMb
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

ארתור דרייפוס אוהב ציצים, וזה הדבר הראשון שהוא רואה בבחורה. הוא בן 20, גר באיזו עיירה קטנה בצרפת ועובד במוסך המקומי. יום אחד דופקת על דלתו סקרלט ג’והנסון בעלת הציצים המושלמים. ככה מתחיל הסיפור החמוד הזה.

למה סקרלט הגיעה דווקא אליו? מה הם יעשו ביחד? את כל זה תוכלו לקרוא בספר היפהפה הזה (נכון עיצוב הכריכה משגע?)

וגם על אהבת אמת של איש ואישה, של בן ואימו, על צורות זוגיות שונות, על כאבי פרידה ודרכי ההתמודדות עימם ועל חמלה אנושית.

קצת מצחיק, קצת מכמיר לב, ומאוד אנושי ונוגע.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של IRomi
IRomi
תמונה של גלית
גלית
תמונה של michalro
michalro
3קוראים|גיל ממוצע33|67%נשים

על המבקרת

תמונה של תמר-מילים

תמר-מילים

ותיקה
חברה מזה 12 שנים
340 ביקורות•3 נבחרות•2,424 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תמר-מילים
תמר-מילים
ותיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות340
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,424
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת125ספרות מקורית82מתח ריגול והרפתקאות54

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של תמר-מילים

להבת הברזל

להבת הברזל

רבקה יארוס

זהו ספר שני בטרילוגיה, וככזה, ניגשתי אליו בציפייה ובחשש, כי הראשון (האגף הרביעי) היה טוב וסוחף ויצוק בתבנית הז'אנר הרומנטזי (אז נא לארגן ציפיות בהתאם), והספר השני יכול להיות מעבר צולע לספר השלישי שאמור לסגור את הטרילוגיה, או להצליח לעמוד בפני עצמו, למרות שאנחנו מכירים כבר את הדמויות הראשיות, ואת העולם.
והספר הזה הצליח! 735 עמודים שמתארים את השנה השנייה של ויולט בבסגייה, בית הספר הצבאי בממלכת נוואר. כעת זיידן כבר חייל, והוא מוצב באחד המבצרים בגבול, בעוד ויולט מתמודדת עם המשך הכשרתה הצבאית. כמצופה, זה נעשה אכזרי, ומאתגר אותה ואת הקשר הרומנטי בינה ובין זיידן, ואת הקשר בין הדרקונים שלהם.
אבל יש חניכים חדשים בשנה א', ויש התפתחויות בגזרת הדרקונים, ויש אתגר לחזק את רשתות ההגנה. אנחנו גם מקבלים עוד הצצה לחיים של זיידן לפני המרד, ולהיסטוריה של נוואר, ונחשפים לתככים בתוך המערכת הצבאית.
יש אזהרת טריגרים בתחילת הספר, והיא מוצדקת. שימו לב. ואחת המלחמות המתוארות שם הזכירה לי מאוד מלחמות שחווינו כאן, אצלינו, וזה גם טריגר.
עם זאת, זיידן הקשוח והמנותק רגשית, נעשה יותר רך בקצוות מול ויולט שמקשיחה עמדות, אבל שלא כמו גריי, לא מרסקים לו את דמות החזק/שולט בעצמו/כריזמטי/הכי הכי. תודה על כך. הגזמה היא בכמות השברים והפציעות שכולם שם נפגעים ומתרפאים בקלי קלות עם האשפים וההילרים שלהם. אבל זה נסלח במגבלות הז'אנר.
כצפוי, אני לא יכולה לחכות לתרגום של הכרך הבא (ממש קשה לי לקרוא אותו באנגלית, האמינו לי שניסיתי), ואפילו שמעתי שרבקה יארוס כותבת כבר את החלק הרביעי.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
גן הלבנדר

גן הלבנדר

לוסינדה ריילי

לוסינדה ריילי מגישה לנו עוד רומן היסטורי עם כל המרכיבים הטובים.
אמילי, וטרינרית צעירה וביישנית, היא בת יחידה, וכשאמא שלה מתה, היא נאלצת לטפל בירושה שכוללת חובות גדולים ובית אחוזה כפרי מוזנח שיש בו אוצרות תרבות.
כדי לכסות את החובות היא מוצאת את סבסטיאן, סוחר אומנות בריטי שבמקרה נמצא באזור, והוא עוזר לה למכור כמה תמונות, וגם אהבה...
אמילי עוברת ללונדון בעקבות בעלה הטרי, וסיפור ישן עם סבתו, שהייתה קשורה לאחוזה הצרפתית במלחמת העולם השנייה, וגם את אחיו הנכה.
הסיפור קופץ אחורה לסבתא, שהייתה מרגלת בריטית שנשלחה לצרפת, ועם התקדמות שני צירי העלילה אנחנו מבינים את הקשר בין הגיבורים שלנו
וגם עוד כמה דברים על אהבה, משפחה, נאמנות וספרים עתיקים.
ספר נהדר לימי חורף תחת שמיכה עם קנקן תה (כוס לא תספיק) או לחופשה אביבית.
ממליצה לכל חובבי הז'אנר שסיפורים משפחתיים מורכבים מדברים אל ליבם.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שנה שבע

שנה שבע

מיכל קרייטלר

גילי, גיבורת הספר היא אמא יחידה לתומר החייל, היא עובדת בקופת חולים ומטפלת בכלב זקן וציפור- עורבת, שהייתה של אמא שלה שנפטרה.
יום אחד מתחילים לקרוב לה דברים מוזרים ופוגעים, והיא חושדת שחותה הגדולה חזרה לארץ אחרי שמונה שנות היעדרות. אחותה הגדולה שעוד כועסת עליה, אחרי שביתה, אחיינית של גילי, נפטרה מסרטן כשהייתה בת 12.
גילי נושאת אשמה כבדה, ומאוד רוצה שאחותה תסלח לה, אבל האחות הזאת לא ממש משתפת פעולה. הדברים מסלימים כשבמקבי אולי מתחיל להתפתח משהו עם מישהו, למרות שגילי ממש לא בקטע של זוגיות ואהבה.
זהו סיפור על אחיות, על קשרי משפחה וחשבונאות עתיקה, על היכולת לסלוח והיכולת לעמוד על שלנו.
סיפור חזק ונוגע.
החולשה הקטנה היחידה שלו היא הדמות של אור, אחותה הגדולה של גילי, לא להכול הצלחתי להאמין שם.
אבל גילי? וואו. הלוואי והייתה לי אחות כזאת.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שולטת במגרש

שולטת במגרש

קרלה סורנסון

הספר הזה כמו לקחת שוקולד ממולא קרם תות מהמדף. זה מתוק נורא, אתה יודע מה אתה מקבל, ואתה קונה כי אתה מת על זה.
גם בספר שולטת במגרש, אתה מקבל רומן בין אלי (אלכסנדרה) צעירה ויפה ורווקה שיורשת קבוצת פוטבול בין הנכסים הנוספים של אביה, ובין לוק, הקוורטרבק החתיך של הקבוצה, שמאוד לא אוהב את הבוסית החדשה והלא מנוסה, וגם לא פנוי לקשר.
היריבות והעוינות מתחלפות בהדרגה לרומן סוער, הכול צפוי, ועם זאת מענג. דמויות חביבות, יפים ויפות בבתים גדולים ובריכות מאובזרות.
ספר חופשה לחובבות הז'אנר.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
נתראה אתמול

נתראה אתמול

רייצ׳ל לין סולומון

סיפור נחמד מהז'אנר הרומנטי.
הספר מיוחד לקהל צעיר יותר כי הגיבורים הם סטודנטים, בדיוק מתחילים שנה ראשונה בקולג'.
בארט בלום רוצה לפתוח דף חדש בקולג', להתקבל לכתוב בעיתון הסטודנטים, ולשכוח מהאסון שקרה לה בתיכון, ושבגללו הייתה מתוייגת לדיראון עולם.
באחת ההרצאות היא פוגשת את מיילס, שנראה לה סנוב, אבל בסוף אותו היום היא מגלה שהיא תקועה בלולאת זמן, ואיתה תקוע גם מיילס.
ביחד הם לומדים את המצב, לומדים להכיר זה את זו, ואולי אפילו לצאת מהלולאה.
זה סיפור נחמד, כתוב זורם, ובהחלט מהנה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דרור חייב למות

דרור חייב למות

רז קלמנוביץ'

מה את עושה אם יום אחד את מגלה שיש לך ילד קקה?
דליה, גיבורת הספר היא פנסיונרית של משרד החינוך, בדיוק לפני שנה התאלמנה, יש לה חברה טובה שבעלה עזב את הבית והבת היחידה שלה גרה בחו"ל, ודרור, הבן של דליה בלי זוגיות, מדבר לא יפה, וכנראה זומם להשתלט על כספי הירושה. דליה מנסה את כל מה שהיא יודעת כדי לסכל את המזימה, רק שככל שהספר מתקדם, הקורא מקבל את הרושם שאולי דליה טועה בכל מיני עניינים בפרשנות המציאות, ואולי בעצם היא באמת קצת לא בסדר.

ספר כתוב מאוד ריאליסטי, מאוד ישראלי, מאוד דיבר אליי, אולי בגלל שאני בגיל שבין ההורים המבוגרים וקריצה מהירושה.
יכולתי לדמיין את הטיפוסים הצבעוניים שחוברים לדליה במסע שלה אחר האמת, התרגשתי קצת בסוף, ובעיקר לא יכולתי להניח את הספר מהידיים.
הוא לא ארוך, אל תוותרו עליו.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שובי שובי השולמית

שובי שובי השולמית

חוה עציוני-הלוי

כל ספר של חווה עציוני הלוי הוא סיבה לחגיגה בעיניי. אני אוהבת סיפורים מההיסטוריה שלנו, שנטועים בגיאוגרפיה שלנו פה, שמתכתבים עם המסורת שגדלנו עליה, ומרחיבים את התמונה. הכתיבה שלה מפיחה חיים ואנושיות בדמויות שעוצבו לפי נרטיבים דידקטיים מאוד מסוימים.
לכן שמחתי כשיצא הספר הזה, החדש. רק תהיתי, מי זאת שולמית? אני לא זוכרת מלכה כזאת, אמא של מלך, אשתו של מישהו בשם הזה או סיפור שנקשר בדמותה.
ואכן, שולמית היא דמות בדיונית, שנטועה בירושלים, עירו של המלך שלמה בימי שגשוג הממלכה.
שם הספר מהדהד את הפסוק: שובי השולמית ונחזה בך, שכתוב בשיר השירים, וזה היה הבסיס לכתיבת ספר זה.
הפעם עציוני-הלוי לקחה את שיר השירים, ושאבה משם השראה לכתיבת עלילה, שיש בה נערה צעירה, אהוב, וכרמים וערוגות בושם ביהודה של ימי מלכות שלמה בן דוד.
הכתיבה, כתמיד, נהדרת, והעלילה עושה חסד עם הפרטים ההיסטוריים, הבגדים, הכלים, דמויות הרקע וכמובן - הנופים. קל לדמיין את הירידה מירושלים לכיוון ים המלח, את החוות בין הכרמים והעדרים בהרי יהודה, ואפילו את הנסיעה צפונה לצור דרך הגליל. ובכל היופי הזה שזור סיפור אהבה בין שולמית ובין דודה, שמדביק את טלאי הפסוקים למשהו קוהרנטי ורומנטי. וכשלוקחים בחשבון את גילה של הכותבת, זה אפילו מרשים יותר.
בשורה תחתונה, הספר יצירתי וענוג!
רק מילה אחת על הכריכה - חבל. חבל שלא המשיכו את הקו העיצובי של הכריכות מהספרים הקודמים, כי זו משאירה רושם סכריני של AI.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

מירה מגן מביאה לנו את סיפורה של גליה, רופאה בבית חולים, שמתמחה בסרטן הדם. רווקה לא צעירה, ששתי אחיותיה היפות כבר אימהות להרבה ילדים, והן מסתכסכות. גליה נשארת זו שאפורה לגשר ולהבריא את המשפחה. במקביל היא נעה בין החולים שפוקדים את המחלקה, מהם כאלה שהיא נקשרת אליהם באופן אישי, מעבר לקשר המקצועי הרגיל הנדרש, אבל כולנו בני אדם, נכון? ויש לנו גם חולשות.
במקביל היא מתאהבת ברופא מהמחלקה, שבדיוק התאלמן, ועל רקע הקשיים של אחיותיה הנשואות, לא ברור לה אם היא רוצה להתחייב לקשר הזה.
גליה מגיעה ממשפחה דתית, וזה נוכח מאוד בסיפור, מהשביס והפאה, ועד לשאלות: הוא משלנו? ובכל זאת נראה שגליה לא ממש מחויבת לקוד ההתנהגות הדתי.
בגב הספר כתוב שהעלילה מתקדמת דרך הטיפול בנער שהתאשפז, ואביו שמלווה אותו, אבל אני הרגשתי שכל קווי העלילה נעים במקביל, ואהבתי את הקצב הרגוע, יחסית, של התקדמות הסיפור, קצת כמו האופי של גליה. שקול, מסודר, ועם זאת מחליק בפינות על חולשות אנושיות.
בספר הזה, הכתיבה טובה אפילו יותר מהעלילה, לטעמי, בכל אופן. השפה היפה שלא גולשת למליציות יתר, ועם זאת, לא יורדת לשפה מדוברת ומצליחה לתאר סיטואציות רגשיות מורכבות, שבתה אותי.
העלילה, נגעה בי במקומות מאוד אישיים, כי גם אני אחת מתוך דבוקה של אחיות, כי אבא שלי חלה במיילומה ואז בלוקמיה ועברנו ביחד איתו את מסע החתחתים להשתלת מח עצם מתורם, ובאשפוז הארוך במחלקה ההמטולוגית ברמב"ם.
בשורה תחתונה - כתיבה משובחת, דמויות אנושיות, רוצו לקרוא, אבל בנחת.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דבר רודף דבר

דבר רודף דבר

ג'ודי טיילור

כוכב אחד עבור הרעיון - מסעות בזמן, וכוכב שני עבור המקוריות למקצוע הגיבורה - היסטוריונית.
גיבורת הספר, מקסוול, היא הסטוריונית, ודי זאב בודד, ולכן מוכנה להיכנס לתכנית סודית ומסוכנת. היא תתנסה בטכנולוגיה שיכולה לשנע אנשים בזמן, כדי לחקור אירועים היסטוריים. רק שמסתבר שיש עוד סיבוכים בתכנית הזאת, ויש מי שמנצל את הטכנולוגיה הזאת לרעה.
אני נשברתי כשהיא נסעה לחיות בעידן הדינוזאורים. משם הסיפור פחות עבד לי, וכל ההסתבכויות שבאו אחר כך כבר היו פחות אמינות בעיניי.
חבל, היה פוטנציאל.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים

ביקורות נוספות על "הדבר הראשון שרואים"

הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

גרגואר דלקור

ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים.

אילו קריטריונים משמשים אותי בבואי לבחור את ספריי מתוך ההיצע העצום? התקציר בגב הספר, עלעול קצר בספר עצמו, המלצות מקוראים פה באתר ומקרב הקוראים בספרייתי, וגם שריטה אישית קטנה: אני מאוד אוהב לבחון את שורת הפתיחה של הספר. ברור, שורת מחץ פותחת לא יכולה להבטיח ספר טוב, ולכן אני מגדיר את ההרגל הזה "שריטה"...

"ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים". זאת שורת הפתיחה של הספר הזה, והיא גרמה לי לעבור מיד לעטיפתו החיצונית ולבדוק אם לא השתבשה עלי דעתי ואם אינני אוחז בטעות איזה להיט ארוטי לוהט בנוסח "חמישים גוונים". לאחר שווידאתי כי הספר הוא אכן ספרו של הצרפתי החביב שכתב את "הדברים שאני רוצה", ספר שאהבתי, המשכתי וקראתי את השורות הבאות בספר. ציפיתי לאיזו פואנטה שתעמיד בסרקסטיות את המשפט ההתחלתי ההוא, אך לצערי התבדיתי. "חזה מרשים ראוי לדממה וכבוד. אין גבר בעולם שלא הופך למראהו לילד קטן. וכולם מוכנים למות למענו".

טוב, אז בסופו של דבר, לאחר קריאת הספר כולו, המשפט הפותח את הספר אכן התברר כחורג מפשוטו וכנאמר באופן שבא להדגיש את רוח הדברים של הרומן: יופי חיצוני מושלם לא יכול לחפות על חסכים נפשיים ועל מצוקות שבלב. ז'אנין, גיבורת הספר, היא יפהפייה שנראית בדיוק כמו השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון. זר שיסתנוור מחזותה הנוצצת, הלוא היא "הדבר הראשון שרואים" (בדומה לחזה שמוזכר בפתיחה), יטעה ויחשוב שחייה זוהרים ונטולי רבב. אותם חיים מושלמים מתגלים לקרוא כחיים של מי שננטשה בגיל 11 ע"י אמה ועברה התעללות מינית קשה ע"י אביה החורג.

"לא כל הנוצץ זהב הוא" גורסת האמרה השחוקה, כמו הרעיון שמשתקף בה ואשר עומד בבסיס הספר. אבל, וכאן האבל הגדול, למרות שמדובר בקלישאה שדופה, הסופר מצליח להעביר את הדברים בצורה מרגשת ונוגעת, ואין זה דבר של מה בכך. דווקא משום שמדובר בקלישאה.
היופי המדהים של ז'אנין הוא כחרב פיפיות בידה. הוא מסנוור ומעוור את עיני הסובבים אותה, מונע מהם להבחין ביופי הפנימי שלה. ויש לו חיסרון נוסף ובולט. הדמיון הבולט והמדהים שלה לשחקנית המפורסמת סקרלט ג'והנסון גורם לכל מי שנקרה בדרכה לחשוב שמולו ניצבת השחקנית ההיא. זה עשוי להיות משעשע ולהביא לאי אילו יתרונות בדמות פריבילגיות שניתנות רק בשל אותו דמיון, אך בסופו של דבר נשאלת השאלה האם שווים החיים בזהות שאינה שלך? ויותר מכך – מהם שוויים האמתי של חיי זוהר, פיקטיביים (ז'אנין) או אמתיים (סקרלט)? "אני שונאת את הפנים שלי. בכל פעם שבחורה מסתכלת עלי בבוז ותוהה מה יש בי שטוב ממנה. בכל פעם שגבר ניגש אלי ואני תוהה אם הוא יתחיל אתי, ייגע בי, יוציא סכין, ידרוש מציצה או פשוט יבקש חתימה. גופי הוא הכלא שלי. לעולם לא אצא ממנו בחיים."

האם התובנות באשר לאושר, כביכול, הטמון בחיי הזוהר הגיעו ממקום אוטוביוגרפי? הסופר, גרגואר דלקור, הוא סופר צרפתי עטור פרסים ותהילה. ספרו "הדברים שאני רוצה" היה רב מכר עולמי, תורגם ל- 27 שפות ועובד לסרט קולנוע ולהצגת תיאטרון. האם הוא חווה על בשרו את הריקנות שמסתתרת מאחורי האושר המזויף של חיי הזוהר?

"כל מה שמפחיד אותנו, הורס אותנו, הופך אותנו לבלתי אנושיים. האהבה היא הדרך היחידה לא להפוך לרוצח". דווקא על רקע הציטוט היפה הזה מהספר מעט צרם לי הסוף שלו, ולדעתי זה העקב אכילס הקטן שלו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מסמר עקרב
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

גרגואר דלקור

גילוי נאות - לא תיכננתי לקרוא בכלל את הספר הזה, קראתי את התקציר מאחורה והוא היה נראה לי מיותר.
קראתי אותו רק בגלל שזה ספר קצר וחשבתי שאסיים אותו מהר.
ואת האמת אני שמח שקראתי אותו, הספר הפתיע אותי לטובה.
סיפורו של ארתור דרייפוס, מוסכניק בן 20 בעיירת שכוחת אל בצרפת אשר יום אחד - סקרלט ג'והנסון דופקת לו על הדלת.
נשמע מגוחך ולא אמין, אבל מכאן ואילך מתפתח רומן רגיש ומרגש בין זוג צעיר שהספיק לעבור הרבה בחייו.
תקדישו יום יומיים לקריאה - סך הכל ספר טוב.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אור
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

גרגואר דלקור

ספר חמוד, קליל וקצת הזוי. אהבתי יותר את הספר הקודם של אותו סופר "הדברים שאני רוצה" אבל בהחלט ממליצה בתור ספר טיסה או סתם למי שמתחשק שעה שעתיים של הנאה.
קשה לכתוב סקירה בלי ספויילרים מכיוון שיש בסיפור המון הפתעות ולכן לא אפרט הרבה.
הגיבור שלנו, ארתור דרייפוס, בחור בן 20, מוסכניק במקצועו. אחותו נטרפה על ידי כלב. אביו נעלם כשהלך לצוד ואמו התאבלה והתאשפזה במוסד פסיכיאטרי.
ארתור בודד מאד. אין לו אהבה. ארתור אוהב ציצים גדולים, הרי "זה הדבר הראשון שרואים".
יום אחד הוא צופה בטלוויזיה כשהוא בתחתונים ושומע דפיקה בדלת. הוא פותח את הדלת ומולו עומדת: סקרלט ג'והנסון המדהימה.
מיהי סקרלט ג'והנסון? למה הגיעה דווקא אליו? האם חייה מאושרים בהיותה סלבריטאית? אלו יחסים יתפתחו בין השניים?
אותה בחורה נשארת לגור איתו והם לומדים להכיר אחד את השניה, מבלים הרבה ביחד, נוסעים לטייל. מערכת היחסים ביניהם מתפתחת באיטיות ולא ברור בהתחלה האם זאת רק ידידות או אהבה.
היו הרבה משפטים שאהבתי, שמדברים על תובנות מהחיים. אצטט כמה:
"צריך לאבד מעט מעצמך כדי למצוא את האחר".
"למה האושר תמיד עצוב? אולי בגלל שהוא אף פעם לא נמשך הרבה זמן".
"אהבת בן להוריו היא דבר מעורר אימה. יעדה הוא היפרדות".
זהו רומן משעשע אך אכזרי. רומן על אהבה, על החיים. הסוף מפתיע מאד. ממליצה בחום!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•תושיק
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

גרגואר דלקור

ספר הזוי...
בהמשך להמלצות כאן, אוסיף כמה מילים מדבריי:
היה צפוי לדעתי שזה הסוף שיהיה, כי כ"כ טחנו את מודל היופי של סקרלט ג'והנסון המפורסמת והתעמקו במטענים שכל אחד מביא איתו לרומן טראגי שזה נראה כי לא יתממש בסוף. אין ספק שהספר "דברים שאני רוצה" עשיר ומעניין יותר. מה גם שכאן מוזכרות מלא דמויות מפורסמות שלא תמיד ברור לקורא מי הן, צריך ידע על מפורסמים...
מוזכרים הרבה ידוענים צרפתיים מעולם התרבות, וגם הספר מנוסח בשפה שלא כל אחד היה מבין...
בשורה התחתונה, יש טובים ממנו!

לפני 9 שנים•לילך ד
הדבר הראשון שרואים

הדבר הראשון שרואים

גרגואר דלקור

ספר חמוד, מצחיק, עצוב, שנון וקליל!

משפט הפתיחה של הספר: "ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים".
לא, לא מדובר באיזה ספר מהז'אנר האירוטי.

מסופר על ארתור דרייפוס, מוסכניק בן 20, שיום אחד נשמעת נקישה בדלת ביתו, בזמן שהוא צופה בפרק של הסופרנוס. הוא פותח את הדלת, ולא מאמין למראה עיניו! סקרלט ג'והנסון בכבודה ובעצמה עומדת מולו! האישה היפה בעולם, זאת שערוץ אקסס הוליווד זיכה בתואר 'בעלת החזה היפה ביותר בהוליווד'.
מדוע ואיך הגיעה דווקא אליו?
תקראו ותגלו...

מלבד סקרלט ג'והנסון (שהיא דמות מרכזית בספר), מוזכרים בספר לא מעט מפורסמים: ריאן גוסלינג, וודי אלן, ריאן ריינולדס, רומי שניידר, ג'ודי פוסטר, אליזבת טיילור, אנג'לינה ג'ולי ועוד.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•NuMb
דירוג
4.0
לפני 10 שנים

“ספר חמוד, מצחיק, עצוב, שנון וקליל! משפט הפתיחה של הספר: "ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים". לא, לא”

6/6
ביקורות על הדבר הראשון שרואים
הבאה
אין ביקורת הבאה