• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

מאת גרגורי מגווייר

הביקורת של ליאור

תמונה של ליאור
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

מאת גרגורי מגווייר

הביקורת של ליאור

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של ליאור
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2015
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
תותיט
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

קראתי עד עמוד 50 והפסקתי
וגם לא כול כך התחברתי לכתיבה של הספר .
בקיצור בזבוז זמן היה לקרוא את החמישים עמודים -.-'

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של דנה
דנה
תמונה של IRomi
IRomi
ר
רותם
3קוראים|גיל ממוצע27|67%נשים

על המבקרת

תמונה של ליאור

ליאור

חברה מזה 10 שנים
29 ביקורות•172 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת
תמונה של ליאור
ליאור
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות29
לייקים שקיבלה172
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה8תרגום (נוער)8ספרות מתורגמת5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של ליאור

הנשים

הנשים

כריסטין האנה

הנשים מאת כריסטין אנה הוא ספר מרגש ועוצמתי המתרחש בתקופת מלחמת וייטנאם. הסיפור מתמקד בחוויותיה של פרנקי ובנשים בכלל, במיוחד באלו שנטלו חלק בשירות הצבאי או שסבלו מהשלכות המלחמה. דרך דמותה של פרנקי, מתוארות ההתמודדויות האישיות והרגשיות של הנשים, לצד מבט רחב על ההשפעות של המלחמה – לא רק על החיילים, אלא גם על הנשים שסבבו אותם, בין אם בעורף, בשדה הקרב או במערכות היחסים שהתעצבו בעקבות המלחמה.

הספר מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: התקופה שלפני גיוסה של פרנקי, זמן השירות הצבאי, והחיים לאחר השחרור. כל אחד מהחלקים מעניק נקודת מבט ייחודית על חוויית השירות והשלכותיה, מה שמוביל לתמונה מקיפה ומעמיקה. הספר עוסק בשאלות כמו: מה מניע אנשים לתרום ולשרת? איך נראה השירות עצמו? וכיצד הוא משפיע על חייהם לאחר מכן? במהלך הקריאה, התחושה היא של מסע רגשי, מלא באהבות, פרידות, קשיים והתמודדויות.

הספר מתייחס גם להכרה הרשמית בפוסט-טראומה, שנולדה בעקבות מלחמת וייטנאם, ולראשונה הובנה בצורה רחבה יותר השפעתה על החיים לאחר השירות. אחת הנקודות המרכזיות בספר היא כיצד התייחסו לנשים ששירתו במלחמה: מה היה מעמדן, כיצד הן התקבלו, ואיך הן התמודדו עם האתגרים שהציבה בפניהן המלחמה, הן בשירות עצמו והן לאחריו. הספר בוחן את השפעת הפוסט-טראומה והשלכותיה על עבודה, שגרה, מערכות יחסים, והיכולת לשוב למעגל חיים תקין.

הנשים הוא ספר מרתק, עם עלילה קולחת שמעוררת סקרנות לגבי דרכה של פרנקי לאורך העלילה. עם זאת, חשוב לציין שהקריאה אינה קלה. הספר מלא בתיאורים שמזכירים סיטואציות מוכרות גם מהמציאות הישראלית, כמו התמודדות עם מלחמה, אובדן, ושבי.

בכל זאת, אני ממליצה עליו בחום. הספר מעניק נקודת מבט רחבה ומרגשת, ואם תתחילו לקרוא, תגלו שיהיה קשה להניח אותו בצד.

נ.ב: אם קראתם את הספר ואהבתם, אני ממליצה לצפות בסרט צ'רי. הסרט, כמו הספר, מתמקד בשלושה שלבים – לפני הגיוס, בזמן המלחמה (הפעם מלחמת עיראק), ואחריה, עם דגש על ההשפעות הפוסט-טראומטיות. אמנם הסרט חסר את נקודת המבט הפמיניסטית הייחודית של הספר, אך הוא בהחלט מעשיר את החוויה ומעורר מחשבה.

לפני שנה•
★★★★★
•ליאור
שיעורים בכימיה

שיעורים בכימיה

בוני גרמוס

הספר מתרחש בשנות ה-60 באמריקה. חלומה של אליזבת הדמות הראשית, זה לעסוק במחקר בכימיה בסביבה בה שולטים גברים. הספר בוחן כיצד היא מאזנת את חייה המקצועיים ככימאית, וכיצד הדינמיקה המשפחתית שלה משפיעה על הבחירות והאושר שלה.
אליזבת נאבקת למצוא עבודה יציבה ולתמוך בבתה, היא מפוטרת מהמעבדה לכימיה בה עבדה כתוצאה מכך שהיא לא הייתה נשואה והיא בהריון. כשהוצעה לה הזדמנות להנחות תוכנית בישול, "ארוחת ערב בשש" על ידי מפיק טלוויזיה. היא נעתרה להצעה, למרות שלא היה לה עניין בבישול, אלא כי היא הייתה זקוקה לכסף על מנת שתוכל לדאוג לביתה. הספר עוקב אחר מסעה של אליזבת כשפית בטלוויזיה, שם היא משתמשת בידע המדעי ובשנינותה כדי ליצור מתכונים חדשניים ולבדר את הצופים. היא גם מתמודדת עם אתגרים ודעות קדומות מהתעשייה הנשלטת על ידי גברים, ומנסה להוכיח את עצמה כאישה מוכשרת ומקצועית. בדרך היא פוגשת אנשים שונים שעוזרים לה או מעכבים אותה.
אפשר לראות בספר את הדינמיקות המשפחתיות. זה מתבטא בדמות הראשית שהיא מגדלת את ביתה לבד לאחר מות בן זוגה, וזה מופיע גם במערכות היחסים המורכבת של אליזבת וקלווין עם המשפחות שלהם בתקופת הילדות עד שמצאו אחד את השנייה והרגישו לראשונה את החשיבות שיש לאדם שקרוב אלייך. ציטוט מתוך הספר ״זה שאנחנו נולדים למשפחות לא בהכרח אומר שאנחנו שייכים להן״.
בסופו של דבר מדובר בספר שכתוב היטב ומציע תובנות מעניינות אך העניין לא נשמר לאורך כל הספר ובאופן אישי ציפיתי יותר להתלהב ממנו.

לפני שנה•
★★★★★
•ליאור
מכשפה עצלנית

מכשפה עצלנית

הלן הרפר

מכשפה עצלנית זה ספר קליל וקצר, שמאפשר לצלול לעולמם של המכשפים במסדר הקדוש ליום אחד ולברוח קצת מהמציאות הקיימת.

אייבי ויילד המכשפה המתולתלת בעלת החתול המדבר מסופרת כבטטת כורסא, דמות עצלנית במיוחד שרק רוצה לסיים את העבודה בפחות מאמץ ולחזור הביתה להתכרבל מתחת לשמיכה. המשאלה שלה זה לקבל חופשה ויום מנוחה כדי שתוכל לצפות בסדרה שלה.

אך בכל זאת מדובר במכשפה גאונה בעלת יכולות יוצאות דופן שתמצא את הדרך הקלה לבעיות שלה, טוב אולי חוץ מהפתרון שיעזור לה על הדרך במטלות הבית.
אייבי חוזרת למסדר לאחר טעות קריטית בזיהוי שגורמת לה להיכבל לרפאל וינתר ובכך גם החופש שלה לחיות בעצלנות נהרס.
במקום זה היא מבלה או יותר נכון להגיד מרמה בחדר כושר ופותרת תעלומות של המסדר. היא נחשפת לחוסר שוויוניות ביחסי הכוחות וההיררכיה בארגון, שגם היא בעצמה חוותה את זה בעבר על בשרה.

הספר הינו פנטזיה, בלשות וטיפה פלירטוטים אבל אי אפשר להגיד שהיה בו מתח, כל עניין התעלומה והתפניות שבסיפור לא היו מעניינים.
עם זאת הספר חביב, קומי ומומלץ בעיקר בגלל אייבי שהיא דמות שנונה שנקודת מבטה כתובה בצורה מלאת קסם והומור.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ליאור
סנטרל פארק

סנטרל פארק

גיום מוסו

אליס לא זוכרת.
היא לא זוכרת למה היא אזוקה לגבר שהיא לא מכירה בספסל בסנטרל פארק שהיא בכלל גרה בפריז, לא זוכרת למה החולצה שלה מוכתמת בדם ולא זוכרת למה נמצא אצלה אקדח שלא שייך לה.
אבל אליס שוטרת והיא מתחילה בדרך שלה שאותה היא מכירה הכי טוב וזה לחקור את התעלומה של עצמה בעזרת כל הרמזים אשר היא מגלה בדרך.
אליס מטילה ספק בגבריאל הגבר שאזוק אליה שטוען שהוא פסנתרן ג׳ז ויוצאת איתו ביחד למסע לגילוי התעלומה המשותפת של השניים בדרך היא נתקלת בקשיים ונזכרת בטראומות שקרו לה בעבר ומנסה לגלות האם הקרובים אליה אכן דוברים אמת?
האם היא יכולה לסמוך על מי שחשבה שהם חבריה הטובים והמשפחה שלה?
האם גבריאל הוא מי שטוען שהוא?
והאם יש קשר לתעלומה החדשה שלה לטראומת העבר שלה?


הספר הוא ספר מתח קליל שהעלילה כל פעם מסתבכת ומשתנה יתרה מכך החשדות של הקורא משתנות בעקבות השינויים הפתאומיים בעלילה וקשה לעקוב מי אמין בסיפור ומי משקר.
אהבתי את הספר עניין אותי לדעת מה קרה האם ניתן לסמוך על גבריאל והאם באמת האנשים הכי הקרובים של אליס שבזכותם היא בחיים אכן היו יכולים לפגוע בה ולשקר לה.
אני יכולה להגיד שלא ציפיתי לסוף הזה והחזקתי את עצמי לקראת סוף הספר שהסיפור הפך להיות מותח במיוחד לא לדפדף קדימה בשביל לראות מה פתרון התעלומה מהסקרנות.
מה שכן רציתי שהטוויסט והשקרים בעלילה יגעו לפני הזמן שהסופר החליט לספר אותם כי אומנם בתחילת הסיפור הייתי במתח אך לאחר מכן הרגשתי ירידה קטנה במתח אך לבסוף בעזרת התפניות שחלו בעלילה הספר חזר לעצמו וקראתי במהירות בשביל לגלות את סוף התעלומה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ליאור
שפת הפרחים

שפת הפרחים

ונסה דיפנבאו

הסיפור מסופר על ילדה בשם ויקטוריה אשר עוברת חיים קשים בשל התמודדות היותה ילדה לא רצויה שנדחתה ע"י אמה.
ויקטוריה עוברת למספר בתי אומנה שבכל אחד מהם היא אוספת את הזיכרונות שלה משם.
הסיפור מחולק לפרקים בהם מסופר על ההווה של ויקטוריה כשהיא עובדת בחנות פרחים ומתחילה להרוויח כסף והשינויים במסלול חייה.
לבין החיים שלה בעבר שהייתה מאומצת ע"י אליזבת בתור ילדה קטנה.
בהתחלה כשקראתי לא כל כך התלהבתי מזה שיש שינוי בזמנים בכל פעם בפרקים ונהנתי יותר לקרוא את ההווה של ויקטוריה אך שהתחילה העלילה להתקדם עניין אותי יותר ויותר מה הסיפור של ויקטוריה ואליזבת מה שונה בה משאר המשפחות האומנה שמספרים עליה בעיקר, מה גרם לכך שהן לא נמצאות יותר בקשר ואיך גרנט מצטרף לכל העניין בסיפור.
נהנתי לקרוא את הספר היו בו רגעים מסקרנים ואיתם גם רגעים מסקרנים פחות אך עדיין זה לא משהו שגרם לי להפסיק לקרוא את הספר.
בנוסף אהבתי את זה שבספר מדברים שלכל פרח יש משמעות וזה גרם לי לתהות מה המשמעות של הפרחים שיש לי בגינה ולנסות לחפש אותם במילון שבסוף הספר.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•ליאור
בת הים

בת הים

קיארה קאס

ספר חמוד וקליל,
מעביר את הזמן מאוד מהר.
לקח לי קצת כמה פרקים בהתחלה עד שהבנתי את הרעיון של הספר אבל הקריאה בו זרמה והדמיות היו די מעניינות.
קצת מוזר היה להתרגל בהתחלה ולהבין שבעצם הים הוא דמות שיש לה רגשות ושמקרי המוות שקורים בו זה בשביל שיוכל להתקיים אבל זה משהו שלפי דעתי מאוד מיוחד בספר וגורם לעניין יותר גדול.

הספר מתעסק בקיילין הדמות הראשית שהדבר הכי חשוב לה זה אהבה ובכך שהיא "בת ים" זה די הורס את החלום שלה מכיוון שהקול שלה
הורג אנשים והיא נשארת באותו הגיל במשך מאה שנה עד שהיא חוזרת להיות אנושית ואז היא לא זוכרת דבר ולכן היא חושבת שלא אפשרי מבחינתה
שהיא תזכה באהבה.

בספר מנסים להראות שאהבה אפשרית גם אם אתה חושב שאין לך סיכוי בגלל המוגבלויות שלך.
והכותבת באה להראות בספר שאהבה יכולה להיות גם בזכות הפנימיות שלך ושיש אנשים שמסתכלים לתוכך ולא באמת חשוב להם "הפגמים"
שאתה חושב שיש לך.

על שאר הדמויות לא מסופר עליהן הרבה אך הן תורמות לסיפור וגורמות להבנה טובה יותר.

בקיצור מומלץ ומעניין.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•ליאור
הזיכרון היחיד של פלורה בנקס

הזיכרון היחיד של פלורה בנקס

אמילי בר

לפלורה היה גידול במוח. כשהייתה בת אחד עשרה הסירו אותו בניתוח חלק מהזיכרון שלה הוסר יחד איתו,
היא זוכרת לעשות דברים בסיסים ומה שקרה לפני המחלה אך היא לא מצליחה ליצור זיכרונות חדשים.

אבל בעצם יש לפלורה זיכרון שאותו היא לא שוכחת הנשיקה שלה... הנשיקה שלה עם דרייק שאותו היא לא ממש
זוכרת אבל את הנשיקה כן ומה שקרה ואמר לה באותו הערב גם נזכר במוחה.
וכבר אחרי הנשיקה שלה היא חושבת שזהו אותו היא אוהבת ומדמיינת אותו כבעלה לעתיד ואב לילדיה.
תחילת הסיפור מתחיל נחמד עד ש... נחשו שמגיעים לנשיקה שלה.
פלורה מאוד רוצה לזכור את זה ו"הפלא" זה הדבר היחיד שהיא זוכרת והסופרת רוצה להוכיח לנו שהיא זוכרת
בכך שכמעט רבע מהספר רשום בכל עמוד(אולי אני קצת מגזימה ~,~) "נישקתי את דרייק,אני אוהבת את דרייק,
חבר לשעבר של פייג לא להתקשר אליה היא כועסת".

גייקוב אח של פלורה חולה וההורים שלה נוסעים לצרפת לבקר אותו.
בסיפור פלורה קמה כל בוקר בבהלה שהיא לבד ולכן חוזרים כל הזמן על אותם פרטים שאנחנו הקוראים כבר יודעים
"ההורים שלה נסעו לגייקוב. הוא חולה זה נורא. אין לה דרכון היא נשארה עם פייג אך היא לא איתה היא כועסת עליה"
אומנם אני מבינה שכנראה זה חשוב לסופרת לרשום כך כדי להראות שפלורה לא זוכרת אבל זה הרגיש לי לא נכון.
אני בטוחה שהסופרת יכלה להעביר את המידע שפלורה לא זוכרת בלי לכתוב שוב ושוב ולציין כל הזמן את אותו
התוכן של הפתקיות שחוזרות על עצמן במשך העמודים.
התחלתי להתייאש בשלב זה כבר מהספר בגלל שהרגשתי שאני קוראת ועוברת עמודים אבל בעצם נשארת באותו מקום ובקושי נוסף
לי לספר מידע מעניין חדש. המשכתי לקרוא עוד קצת עד שהגיעה נקודת השיא שיכולתי להכיל מהספר הזה ההתכתבויות שלהם ביחד.
זה היה קיטשי מידי רק רבע יום היא זוכרת ממנו וכבר התוכן של ההתכתבויות הרגיש לי מוקדם מידי... בשלב זה קראתי עוד כמה עמודים אחדים לתקווה קטנה ואחרונה אך לבסוף ויתרתי ונטשתי את הספר כבר לא היה לי את הסבלנות והכוח להמשיך זה שעממם אותי.
ואולי אם הייתי ממשיכה לקרוא אותו אולי עוד קצת עד לחלק השני הוא היה יותר מעניין אך מחר הספרייה פתוחה והגיעו ספרי המשך חדשים לספרים שקראתי כך שאחזיר את הספר הזה בשביל שאקח כמה שיותר.

וכאן נגמר היכרותי עם הספר "הזיכרון היחיד של פלורה בנקס", לא מומלץ.

*איזבל*

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ליאור
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

מיועדים נשמע שם מעניין, התקציר נראה טוב וגם קראתי בעבר סדרת ספרים של אליסון נואל ואהבתי את זה מאוד.
זה מה שחשבתי לפני שלקחתי את הספר הזה והחלטתי לקרוא אותו ואת האמת ממש התאכזבתי מהספר.

נתחיל בעלילה, הספר מתחיל מעניין עד שלדיירה קורה התקרית עם ההזיות. בגלל ההזיות של דיירה כולם חושבים שהיא משוגעת שצריכה אשפוז.
אליסון, מתארת את המצב בהרבה תיאורים שלפי דעתי ממש מיותרים וגרמו לי להרגיש שאני קוראת את הספר אבל לא קורה שום דבר מעניין ושאני עוד מחכה למשהו שפתאום ישנה את העלילה למעניינת אבל זה לא קורה.
ג'ניקה, מחליטה שהכי טוב לדיירה יהיה לגור עם סבתא שלה בהתחלה דיירה ממש לא מרוצה מהעניין ושולחת לאמא שלה הודעות
ומתקשרת אליה וכמובן ג'ניקה לא זמינה ולא עונה לדיירה. ואז קרה לדיירה איזה תאונה ופתאום מהפך... היא אוהבת לגור עם סבתא שלה ומתחמקת מהשיחות עם אמא שלה.
פה שהיה צריך יותר תיאורים זה לא קרה וכמעט כל המהפך הזה מתרחש בעמוד אחד.

טוב באו לא נשכח שדיירה מיועדת לדייס שאיתו קורה משהו רק בסוף הספר הייתי מצפה שהיא תפגוש אותו ותדבר איתו קצת יותר מוקדם אבל זה לא קורה ושהיא כבר נפגשת איתו תוך שנייה שניהם מאוהבים אחד בשני.

ועכשיו אגיד את דעתי על הדמיות :
דיירה: ההתייחסות שלה לדברים ממש מעצבנת ואיך שהיא מבדילה בין קייד לדייס...זו הדרך הכי מפגרת שראיתי.
דייס: הוא הרגיש לי דמות פחדנית מכיוון שכל פעם שראה את אמא של דיירה הוא הרגיש תמיד לא בנוח ורצה ללכת.
ג'ניקה: אמא לא אחראית שלא ממש סומכת על הבת שלה וחושבת שהיא יודעת הכל.
קייד: את האמת הדמות הזאת הייתה הכי מעניינת,אהבתי את הקטעים איתו ובאמת הוא הציל את כל הסיפור.

לסיכום ממש התאכזבתי מהספר הרעיון שלו טוב אבל הביצוע גרוע.
אפשר לוותר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ליאור
נולדו בחצות

נולדו בחצות

סי.סי האנטר

הדבר שמשך אותי לקרוא את הספר הזה זאת הכריכה הממש טובה
לצערי חבל שהספר לא טוב מבפנים כמו שהוא טוב מבחוץ .
בערך עד עמוד 200 אני קוראת ומרגישה שאני קוראת סתם
שהעלילה לא מתקדמת לשום מקום,הקצב של הסיפור ממש איטי
ספר שלם אני קוראת ומה בסוף אני מגלה שהיא על טבעית נו ידעתי את זה כבר רשום
משהו דומה לזה בתקציר שהיא שייכת למחנה של העל טבעיים יותר מכולם
לא היו רושמים את זה אם היה לה בעיה בראש או שהיא משוגעת .
למה על זה מתבסס כול הספר שתעשה עוד משימות .
בסוף הספר היא גילתה שהיא על טבעית למרות "שכולנו היינו בטוחים שלא " והמשימה הבאה שלה זה לגלות
מה הסוג של העל טבעיות שלה אמממ אם גם המשימה הזאת תהיה כל הספר השני אז תדעו אני מוותרת לקרוא אותו
למרות שגם ככה אני לא אקרא את הספר השני כי הוא לא מתורגם וזה לא ספר שמגיע לו שאקרא אותו באנגלית.
טוב בואו נדבר על הכתיבה נו באמת מה זה הכתיבה הזאת הספר רשום בצורה כול כך שטחית וטיפשי
באמת הסופרת הזאת יודעת לרשום בכלל זה ספר נוער תרגיעי קצת ... קיילי רק בת שש עשרה אין לה מה למהר
טוב בואו לא נדבר גם על שרה שהרבה יותר גרועה מקיילי .
דמויות:
לא אהבתי אף אחת אולי רק את ברנט שבקושי מסופר עליו ובגלל זה הסופרת לא יכלה להרוס גם את הדמות הזאת
וגם בהתחלה אהבתי את לוקאס אבל אפשר להגיד שמאמצע הספר עד סופו הוא פשוט נעלם וחבל ...
את הדמות של דרק אפשר לתאר כך שהוא נוצר בשביל להיות סביב קיילי ולהציל אותה שבום טראח יש אריה על המיטה שלה
ודרק באותו זמן היה בחוץ והסתובב.
ולבסוף אני אספר לכם את הסוף של הספר שהסופרת כל כך רצתה שהקוראים שלה יסתקרנו ושסוף סוף יש משהו מלוקאס
היא החליטה לא לא ניתן להם לקרוא את המכתב של לוקאס שיסתקרנו ויקראו את הספר השני בשביל זה. אם אני הייתי
קיילי ולוקאס היה חבר ידיד שלי(אין לי מושג איך לקרוא לו כול פעם קיילי לא יודעת את מי היא אוהבת אותו או את דרק) ואיזה חצי ספר לא הייתי רואה אותו (אין לי מושג כמה זמן עבר בחצי ספר שהוא לא נמצא) הייתי פותחת את המכתב לראות מה הוא רשם לי זה רק כמה דקות לקרוא זה לא או המכתב של קיילי או ללכת למסיבה קיילי יש דברים שאפשר לעשות גם וגם .

טוב אם הגעתם עד לפה ובאמת קראתם הכול אתם יכולים להבין שלא אהבתי את הספר ואני לא ממליצה לכם לקרוא אותו בכלל אבל בכל זאת מגיע לו שני כוכבים בגלל הכריכה המהמת הזאת וכן זה גם משהו חשוב!!
אבל בכל זאת לא ממליצה לקרוא תעשו משהו יותר טוב עם עצמכם מאשר לקרוא את זה .

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ליאור

ביקורות נוספות על "מרשעת [מהדורת 2015]"

מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

אלפבה נולדה ירוקה כמו החטא (אולי צאצאית של אֶלְפִים, לוחשות הלשונות הרעות). לא היו לה חברים. לא היתה לה ילדוּת. היא היתה סקרנית ומגושמת וקשה-לחבב וכנה יותר משכדאי לה. היו לה חוש צדק מפותח, אחות נכה וחֲבֵרָה לא כל כך טיפשה כמו שהיא נראית ולא כל כך נחמדה כמו שהיא מנסה להיראות.
היא ראתה עוול. היא התקוממה, אבל עושי העוול היו חזקים יותר. היא הוכרעה במתקפה משולבת של יאוש וזעם ואשמה, נחבאה במשך שנים בחיקה המנחם של האלמוניות. ואז התחילה האגדה לצמוח. אז התחילו לקרוא לה בשמות. נשים משכו את ילדיהן בין קפלי הסינר כשחלפה בכפר... ובאיזשהו שלב היא שאלה את עצמה, בעצם, למה לא?
דינג דונג, המכשפה נולדה.

ממה עשוי רוע, זו בעצם השאלה.
יהיו שיגידו לכם שרוע הוא טירוף, הוא פסיכוזה, הוא מתרחש בפלנטה אחרת.
יהיו שיגידו לכם שרוע הוא האדישות, שאת הדם יש לבקש מידי הרוצחים ומידי השותקים גם יחד.
למיטב הבנתי, "מרשעת" טוען שלפעמים רוע הוא אידאליזם שנואש.
(אני מאמינה לו.)

אנשים (כולל אנשים חכמים מאוד) שונאים את "מרשעת", מפני שעל פניו הוא הנרטיב של הרעים; הסיפור על איך היתה להם ילדות קשה והילדים בגן משכו להם בשיער, ולכן בעצם החֶבְרָה אשמה שהם דקרו למוות תשעה אנשים ברחוב ופצעו ילדה בת ארבע.
זה לא מה שהוא אומר, בעיני. הוא לא מצדיק את הרוע של אלפבה - והוא לא מציג אותה כקרבן של הנסיבות, כדמות שהכל קרה לה והיא לא עשתה דבר. הוא מציג אותה באור מאוד מפוכח ולא סלחני (מי יעמוד בפני יפיו של האור) והוא מעורר מחשבה ואפל ומורכב ויפהפה וכולם צריכים לקרוא אותו. ולאהוב אותו גם.
(אני חיה באשליות ולא אכפת לי. אני עייפה מדי.)

ממה בעצם עשוי טוב?
מאידיאליזם שעדיין לא התייאש? (מסוכן מדי; השעון מתקתק)
מתחושת חובה? (אף פעם לא טרקת דלתות, דודה פולי?...)
מאידיאליזם מפוכח? (יש חיה כזאת?)

כל פעם שאני מאבדת פוקוס אני מתיישבת על המיטה שלי ומסתכלת מולי בארונות הספרים שלי, ומרגישה אוטומטית מעט טוב יותר. אלה אחד עשר מדפים וכל ספר בהם נבחר בפינצטה. וכל אחד מהם יקר לי נורא. ומרשעת הוא אחד מהם. התחלתי לכתוב עליו ביקורת אולי עשרים פעם, ובכל פעם לא שלחתי, כי היא לא היתה מושלמת, היא לא היתה ראויה לו. ועכשיו אני מרפה. מרשעת הוא ספר נפלא. אני כנראה לא אצליח לכתוב ביקורת שתרגיש נפלאה עד כדי כך. אז רק תדעו: הספר הזה חכם ומורכב פי כמה ממה שהוא נראה. הוא ציני וסלחן בה בעת, הוא נוגע ללב ויש בו דמויות מדהימות שלעולם לא תסלחו להן. אם המלצה שלי אומרת לכם משהו, תקראו אותו.

לפני 7 שנים•פֶּפֶּר
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

החלטתי לכתוב ביקורות באתר על ספרים שאני קורא. את "מרשעת" קראתי ממש לא מזמן.
מאיפה להתחיל? נתחיל מזה: מרשעת זה לא ספר לנוער! זהו ספר למבוגרים בלבד! נכון, זה מבלבל - זה קשור לקוסם מארץ עוץ, ספר הילדים הנודע. אבל זה הקטע של הספר, הוא קטל כל מעט תמימות שהייתה לספר הילדים. מצד שני, כמה זה רע? אולי זה מה שמיוחד כאן? טוב, זה לא ספר לעשות איתו השוואה לקוסם מארץ עוץ בשום צורה.

אז כן, הרעיון גאוני, לכתוב ספר על המכשפה הרעה מהמערב. חשוב שתדעו: שמו המלא של הספר הוא "מרשעת - קורות חייה של המכשפה הרעה מהמערב". והספר הזה הוא באמת כולו קורות חיים. אין כל כך עלילה, אלא רק מה אלפבה (המכשפה) עוברת מהרגע שהיא נולדה. יש חלק שלם בספר שמספר על חיי התינוקות שלה ועל הילדות. ואז קופצים בזמן, לחיים שלה באוניברסיטה. ואז עוד קפיצה בזמן... אני לא אגלה לכם.

אני זוכר שקראתי וחשבתי לעצמי בזמן הקריאה, wtf... יש מין, אלימות ושפה בוטה. ספר מטלטל מדי וממש מצמרר. אבל מה שחשבתי הכי הרבה במהלך הקריאה הוא שיש יותר מדי תיאורים של פרטים לא חשובים, ואז קפיצה של איזה עשר שנים בזמן. נו באמת, לא עדיף במקום תיאורים של כיסא ושולחן לספר מה קרה בעשר שנים האלה, במקום שנבין לבד לפי שיחות של אנשים? זה היה מעצבן.

אבל עדיין, למרות הכל, אני ממש אוהב את הספר הזה. אולי בגלל שאני ממש אוהב את "הקוסם מארץ עוץ", וזה נחמד וממש מעניין לחשוב על הצד של המכשפה.
יש לי עוד הרבה דברים להגיד על הספר ואני יכול ממש להתעכב על כל פרט, אבל אני לא אעשה את זה כי כל דבר יכול להיחשב באיזשהו אופן כספוילר, אז בקיצור - תקראו, כי יכול להיות שגם לכם הספר הזה ייחקק בזיכרון. ואולי תשנאו אותו כמו הרבה אנשים אחרים. לפחות תבינו על מה כל המהומה סביבו. ועוד פרט מעניין: עשו על הספר הזה מחזמר ממש מצליח, ושינו קצת את העלילה כדי שהמחזמר יתאים גם לילדים; ואמור לצאת סרט קולנוע המבוסס על המחזמר בשנה הבאה או עוד שנתיים. סתם שתדעו.

בכל אופן, נתתי 5 כוכבים כי לפי דעתי הספר הזה הוא יצירת מופת - הוא כל כך ריגש אותי, התחברתי לדמויות ואני חושב שזהו ספר ייחודי מבחינת הרעיון שלו והמסרים שהוא מעביר על התנהגות החברה ועל החיים עצמם.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תום
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

אני לא חושבת ששמעתי אי פעם על המחזמר הנודע 'מרשעת' שמבוסס על הספר עד שקראתי את הכריכה האחורית.
חיפשתי אותו בויקיפדיה, גיליתי שהוא מחזה מצליח בצורה ענקית, ומוזר שלא שמעתי עליו עד עכשיו.
יכול להיות הוא פשוט לא מוצג בארץ ולא זוכה כאן להרבה פופולריות כמו בחו"ל.
בכל מקרה, אני אשמח לראות אותו, כי לפי עלילת המחזה המפורטת ומפוצצת הספוילרים בויקיפדיה, הוא ממש ממש לא דומה לספר. ואני מקווה מאוד שהוא גם יותר טוב ממנו.

הכריכה, התקציר והז'אנר אומרים שהספר הזה הוא ספר נוער, אבל שלא תטעו, זה לגמרי ספר למבוגרים.
קשה לי להגדיר למה, הייתי יכולה לתרץ ולהגיד שזה בגלל הקטעים המיניים הרבים והמיותרים לחלוטין שהיו בו, שאולי לא היו הורסי תמימות, אבל בהחלט זיעזעו אותי קצת. אבל זה לא ממש בגללם.
אני מרגישה שהספר נכתב בנימה מבוגרת יותר, והוא פונה לקהל המבוגרים, וקטעי המין רק מאשרים את זה.
ובטח כפי שהבנתם מהדירוג, לא אהבתי את הספר, וכן, זאת הולכת להיות קטילה, לא עצבנית מאוד, אני מקווה לפחות, אבל קטילה.

לא אכחיש, הרעיון של הספר בעל פוטנציאל מטורף, לקחת סיפור ידוע ולספר אותו מצד של הנבל? שנים חלמתי לקרוא משהו כזה!
אוי, איזו אכזבה.

הספר הזה לא ברור
בכל מובן
הדמויות לא ברורות
הבחירות שהן עושות בספר לא ברורות
הדעות שלהן לא ברורות
העולם לא ברור
החוקים לא ברורים
סדר ההתרחשויות לא ברור
בקיצור, כל הספר אנחנו מעיין מגששים באפלה, מנסים להבין את הסיבות להכל, בזמן שהסופר כנראה ציפה שנבין את הכל בעצמנו, אז לא, אני כנראה לא כזו גאונה כמו שהוא חושב שאני, ואני לא קוראת את כל המחשבות שעברו לו בראש לגבי הסיפור וכנראה הדברים שנראו לו מובנים מאליהם לא היו כאלה בשבילי ואני כן זקוקה להסברים.

"כשאלפבה מתחילה את לימודיה באוניברסיטה הטובה ביותר במדינה, היא נערה מתבודדת ומושא ללעג"
אני אאשים כאן את ההוצאה לאור, כי זה לא נכון ולא מדויק בעליל.
אלפבה היא לא נערה דחויה וקורבן להצקות כמו שמציגים אותה בתקציר.
היא מגיעה לאוניברסיטה, כמה בנות צוחקות עליה פעם וחצי בדיוק, והיא כבר נהיית חלק מחבורה של סטודנטים.
נערה דחויה אמרתם, לא?

הדבר שהפריע לי הכי הרבה, יותר הכל מה שציינתי למעלה, הייתה הכתיבה.
היא נמרחת, מייגעת, שטוחה ומשעממת להחריד. לא הצלחתי להישאב לתוך הספר בכלל, כל הזמן חיכיתי שהפרק יסתיים כבר כדי שאוכל לעזוב את הספר.
כאן סיכמתי את דעתי

הספר היה אמור לחדש לי לגבי המכשפה הרעה מהמערב ולתת לי נקודת הסתכלות שונה עליה, להפתיע אותי, להשאיר אותי בהלם מהסיפור העצוב שלה.
אפילו בזה הוא נכשל.
לא הרגשתי שדעתי על המכשפה הרעה מהמערב משתנה במיוחד, וסיפור חייה לא הפתיע אותי או ריגש או או עניין אותי בכלל. ובסוף הספר, חיכיתי לאיזה טוויסט מפתיע, משהן שיגרום לי הזדהות עם המכשפה, משהו שיגרום לי להיות עצובה על המוות שלה.
ובכן, גם הטוויסט הזה לא הגיע, הספר מסתיים בסוף הידוע לכולנו, בצורה שלא מחדשת כלום, כמו כל שאר הספר הזה.

היה לספר הזה פוטנציאל, לפחות בהתחלה שלו, אבל הספר עצמו מאכזב נורא, וחבל.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•SHIRA
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

ואוו, הרבה זמן לא ראיתי ספר עם התפלגות ציונים כלכך קיצונית. או שאוהבים אותו, או ששונאים אותו. ומכיוון שרוב הביקורות לא אוהדות בכלל אני רוצה להגן על הספר.
לפני בערך 15 שנה קיבלתי המלצה מבת דודה שלי לקרוא את הספר, הדברים מעט התעכבו והגעתי לקרוא אותו רק עכשיו.

לא ראיתי את המחזמר המדובר ואפילו לא שמעתי עליו. גם את הספר של פרנק באום אני לא זוכר לפרטיו. אבל, אני מרגיש שהספר מתאר בצורה מאוד אמיתית את הקורות של המכשפה הרעה מהמערב. לאורך כמעט כל הספר מתוארת ארץ עוץ (אוז) בצורה מאוד חיה גם שלטונו של הקוסם וגם כל המהפך שקורה במעמד של בעלי החיות מתוארים בצורה מאוד ריאלית למרות הפנטזיה שבה מתרחשת כל העלילה.
הדמות של אלפבה מרתקת בכל התהפוכות שעוברות עליהומעוררת הזדהות לאורך כמעט כל הסיפור.

קצת פחות אהבתי את הסוף של הסיפור, הבנת המניעים של הדמויות הולכת ומתערערת (לפחות מבחינתי) והעלילה נכנסת להתרחשות עמומה. היה חסר לי קצת פירוט על הפיכת אחותה ל"מכשפה הרעה מהמזרח" וכל מה שעובר בראש שלה אלפבה מול דורותי נשמע קצת מוזר. נשמע שלמרות שהמחבר מאוד סולד מהקנוספט של הילד כמציל העולם הוא נכנע לנראטיב של פרנק באום בצורה כזו שנראה שאלפבה תוכרח להודות שטעתה. וזה קצת מבאס אחרי שלאורך כל הספר יש איתה הזדהות כלכך טובה.

ספר מומלץ!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•סלארטיבארטפאסט
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

אוח, אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אוקי, אז קודם כל אני אגיד שהוא מדהים! אבל ממש מדהים!
זה כל כך מעניין לקרוא על עולמה של אלפבה. זה פשוט מרתק!
הטוויסטים בעלילה הזאת בכלל לא צפיויים, אלה ההפך!
לא ידעתי מה עומד לקרואת בעמוד הבא, ואהבתי את זה!
לסיכום, פשוט תיקראו אותו.
הוא שווה את זמנכם.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Cassi
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

לפני לא הרבה זמן גילתי שיש מחזמר על המכשפה המרושעת מהקוסם מארץ עוץ.
השקעתי הרבה בחיפוש המחזמר בעברית, שהתברר שלא הוצג בכלל בישראל. אבל נו, טוב, ישראל, מה אפשר כבר לצפות?
אך שגילתי שיצא תרגום לספר הזה, הייתי חייבת לקרוא אותו, כי סוף סוף יש משהו בעברית שקשור המחזמר! (לא ידעתי שיצא תרגום לפני זה...)

אבל לצערי, -ולמרות שהרעיון עצמו של הסיפור מעולה- הספר היה מייגע.
הכתיבה הייתה משעממת ויצא שדילגתי על חלקים רבים בספר, בעיקר תיאורים. ואפילו יצא שדילגתי בהתחלה על כמה פרקים שלמים...
ממש התאמצתי לקרוא אותו.
וכל העניין הזה שכל הזמן מוציאים את אלפבה (המכשפה המרושעת מהמערב) כמסכנה, שעברה הזנחה, וילדה שחסרה לה אהבה בחיים, היה ממש מעצבן.
זה היה נראה שהסופר ממש מתאמץ להמציא דברים שיגרמו לאלפבה לשנוא את העולם וסיבות שהיא הפכה למכשפה.
ובשלב מסוים הסופר פשוט מתחיל לקרוא לאלפבה מכשפה, אבל גם משתמש בשם שלה, אלפבה.
מה הרעיון? תבחר שם אחד וזהו.
ועצם זה שבאמצע השיחה היא הופכת ממכשפה לאלפבה היה מאוד מבלבל ולא קשור.
אבל נקודת האור היחדה של הספר הייתה גלינדה. אוי, כמה שאהבתי את הדמות הזאת.
גלינדה פשוט נערה מעצבנת ומתנשאת שאוהבת בגדים, ולאט לאט לומדת להכיר את אלפבה.

אזהרת ספויילר
והדבר שהכי עיצבן אותי הוא הסוף.
לפי מה שאני זוכרת שקראתי, המכשפה הרעה מהמערב ראתה את הנעליים של דורותי ואז ניסתה לקחת אותן מדורותי. ודורותי התעצבנה, אז היא שפכה על המכשפה מים.
הסופר ממש שינה את זה.
פתאום המכשפה רוצה שדורותי תבוא אליה, מרחיקה את כולם משתיהן, צורחת עליה שהיא רוצה לרצוח אותה ואז כמעט נשרפת ודורותי המסכנה מנסה לעזור לה בכך ששופכת עליה דלי מים.
הו, למה אי אפשר להשאיר את הסוף המקורי ופשוט לכתוב למה זה קרה? למה היא רצתה את הנעליים ולא ידע שדורותי מחזיקה בהן קודם?
סוף ספויילר

אז פשוט אל תקראו את הספר הזה. הוא לא שווה את הזמן שלכם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•החצילה מקומה שלישית
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

אזהרה- אם אתם רוצים רק לקרוא ביקורת יבשה על הספר, תדלגו על כל מה שמסומן בכוכבית, או יותר טוב, תסתפקו בביקורת אחרת, אני מאוד חופרת כאן...

טוב, איך אתחיל? כשמדברים על מרשעת יש שלושה דברים שחייבים להתייחס אליהם- 1. המחזמר 2. העלילה ו-3. צורת הכתיבה (כמו בכל ספר, אבל במיוחד בספר הספציפי הזה).

אבל אני אתחיל במשהו אחר. מרשעת הוא ספר שונה משאר הספרים שלי. אני רק בת 14. ולמרות שאני יודעת הרבה יותר מדי דברים (מהסוג המיני) בגלל שאני כמו הרבה אחרים פה, החלטתי למצוא עוד מקום לפרדי לספק את תאוות הקריאה שלי, האינטרנט. אבל, אני בכל זאת בת 14, ובחיים האמיתיים אני לא אקרא מה שאני יכולה לקרוא באינטרנט, גם בגלל כוח השיפוט שלי, שפועל יותר במחוץ לאינטרנט וגם, כמובן לצנזורה שההורים שלי, כהורים עושים.

אל תטעו, אני לא מנסה לומר שמרשעת הוא ספר אירוטי. לא. שכן, יש בו סצנות, ואני מחוייבת לציין שאחת מהן היא מאוד WTF, ואני לא מדברת על החלק המיני בה, ולכן אני חושבת שאתם צריכים לפחות לעבור בין עולם הפאנפיקשן כדי לקרוא את זה אבל לא תמצאו את הספר הזה במדף הנוער.

שזה מאוד מוזר כי בספרייה במושבה שסבתא שלי גרה בה, שהשאלתי בה כמה ספרים בעבר, יש מדף ״נוער בוגר״. ויש בו את דמדומים. אני חושבת שכמה שדמדומים נחשב ספר נוער, בעיקר בגלל שילדות או בנות 12 או שיש להם את יכולת הקריאה של בנות 12 אוהבות אותו. ולמרות זאת יש שם סצנות שבדיוק כמו מרשעת לא כדאי שיגיעו לידי ילד תמים בן 12 לפני שנהרסה ילדותו על ידי עולם הקריאה של האינטרנט והחברה שאנחנו חיים בה כיום

טוב. נסחפתי בואו נגיע לעניין.

גם אני, כמו כל הקוראים פה שכנראה לא נולדו כשספר זה יצא, הגעתי לספר הזה בגלל המחזמר. אבל בדרך שונה, ומסיבה שונה.
אני רואה גלי. המחזמר מהיחידים שאני יכולה לסבול חוץ מהמחזמר המאוד פוטרי. שם הם פשוט עפים על מרשעת המחזמר והמוזיקה של המחזמר, מאוד טובה. אז רציתי לראות מה העלילה. בכל זאת המכשפה הרעה. אבל כמו שציינתי אני לא מתה על מחזות זמר. אז גיליתי שיש ספר. ורציתי מאוד לקרוא את זה.

בבית הספר שלי יש רשימת המתנה מטורפת לספר הזה. אז בפעם הראשונה בחיי, החלטתי לרשום אותי בתור. בגלל רשימת ההמתנה היה לי רק חודש לגמור את הספר. שזה המון זמן, אבל דדליינים והקצבות זמן רק מכניסים אותי לפאניקה שלא אצליח לסיים בזמן ואז אני בכלל לא קראתי אותו. מספר העמודים שכן קראתי הרגישו ארוכים ומהר החזרתי אותו.

קניתי אותו השנה בשבוע הספר כדי באמת לנסות אותו. והחלטתי להיפטר לפחות זמנית מההרגל שלי לקרוא פרק אחד לפחות, או את כל הספר בבת אחת, ופשוט לקרוא אותו לפני השנה, כמה עמודים בכל פעם.
ככה הכתיבה, שיכולה להרגיש כארוכה ומייגעת, יכולה פתאום להפוך ליותר מהנה.

העלילה בסדר לא משהו מדהים. מיליון דמויות מעצבנות, סוג הספר שבו את לא מבינה חצי ממה שהם מדברים עליו כי זה מונח שהסופר המציא, ולהפתעתי (כי אני חובבת סדרות טלוויזיה וזה לא קורה שם אף פעם, וגם לא הרבה בסרטים) הדמות הראשית, אלפבה היא דווקא מאוד מהנה לקרוא עליה. אבל זה קצת נהרס כשאת יודעת מההתחלה שלא יהיה לה סוף טוב.

זהו. חרא סיום לביקורת מספר 2.

לפני 8 שנים•naomida1
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

הרבה מכם קראו את הסיפור הישן על אוז מנקודת מבטה של דורותי, אבל אי פעם יצא לכם לשמוע מה הפך את המכשפה המרשעת מהמערב למרשעת?
בעיקרון, כולם כבר שמעו על wicked, וזו רק הוצאה יפה ומחודשת שלו, אבל זה לא אומר שלא צריך לכתוב עליה ביקורת.
הספר כולו הוא על חייה של אלפבה, שמוכרת לנו בתור המכשפה המרשעת מהמערב.
לחיות בתור בחורה ירוקה, עם משפחה מתוסבכת כל כך (האבא הוא כומר איגודאי בשליחות דתית, אחותה חסרת הזרועות היא בכלל אחותה למחצה בלבד בגלל חבר משפחה מנוח, שאם זה לא מספיק, שני ההורים שלה היו מאוהבים בו, ומה לא, בעצם?) זו משימה קשה. ככל שהספר מתקדם ניתן לראות את השקפת העולם שלה, השאלה שהיא מתחבטת בה רבות- מה זה רשע, בעצם? ומה גרם לאישיותה להתעצב כך.
יש לי וידוי- לא באמת קראתי את הקסם מארץ עוץ, אבל הספר נראה לי טוב על המדף ולאחר שקראתי אותו, אני ללא ספק אקרא את הקוסם מארץ עוץ.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•may
מרשעת [מהדורת 2015]

מרשעת [מהדורת 2015]

גרגורי מגווייר

ספר מעולה!!!!!!
קראתי והלכתי גם למחזמר.
חלק מהפרטים שונים ממה המופיעים במחזה אבל סה"כ העלילה דומה מאוד

מומלץ מאודדדדדדדדדדד

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תותיט
1.0
1.0
דירוג
5.0
לפני 9 שנים

“ספר מעולה!!!!!! קראתי והלכתי גם למחזמר. חלק מהפרטים שונים ממה המופיעים במחזה אבל סה"כ העלילה דומה”

10/13
ביקורות על מרשעת [מהדורת 2015]
הבאה
זאת רק אני.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 10 שנים

“הרבה זמן לא כתבתי ביקורות...בכל זאת אתתזה הייתי חייבת לכתוב. כלכך התלהבתי מהרעיון ולקחתי את הספר הב”