• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האויב שלה

האויב שלה

מאת לנה להטוליינן

הביקורת של עומר ציוני

תמונה של עומר ציוני
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
האויב שלה

האויב שלה

מאת לנה להטוליינן

הביקורת של עומר ציוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של עומר ציוני
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2014
סדרה:הבלשית מאריה קאליו #2
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
רונדו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“נניח שאתם בפינלנד וקבעתם דייט ואז אתם מקבלים SMS "ניפגש באספואיטאראנטה, לאפינלאהדנקאטו פינת קאלוואלנ”

3/5
ביקורות על האויב שלה
הבאה
עודד
לפני 5 שנים

“גילוי נאות: קראתי רק עד עמוד 100. ספר מומלץ בעיקר לקוראות חובבות ספרי בילוש. הספר יצא לאור בשנת”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

פינלנד היא לא ארה"ב. לא צרפת ואפילו לא גרמניה. היא בסך הכל מקום משעמם עם אנשים פשוטים, שקטים ושתויים.
לכן הניסיון של הסופרת להרעיד ולהסעיר מציאות לא קיימת, כשהיא מערבבת בחגיגה הזו תפיסות פמיניסטיות ו"תרבות נורדית" כביכול, יוצא מגוחך שלא לומר - נלעג.
לכאורה סיפור בלשי. לכאורה רצח לא פתור בעיירה רחוקה מהלסינקי המפוענח על ידי בלשית משטרה לשעבר ומתמחה במשפטים. הכל לכאורה. המציאות הפינית צועקת מכל שורה - שקט שם, שלו שם, קר שם. החיים שם נעים לאט מאד. כאמור - זו לא ארצות הברית..
אז הסיפור דלוח, ההתנהלות צפויה והפתרון הזוי.
ואם נתקעתם עם הספר בטיסה שבה כל שאר חומרי הקריאה הם בשפה זרה - אז תוכלו לסיים את הספר. בכל סיטואציה אחרת - זה לא יהיה קל...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של רץ
רץ
תמונה של אמיתית
אמיתית
תמונה של בת-יה
בת-יה
תמונה של אפרתי
אפרתי
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של חני
חני
תמונה של Mira
Mira
8קוראים|גיל ממוצע62|88%נשים

על המבקר

תמונה של עומר ציוני

עומר ציוני

ותיק
חבר מזה 16 שנים
681 ביקורות•6 נבחרות•5,086 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של עומר ציוני
עומר ציוני
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות681
ביקורות נבחרות6
לייקים שקיבל5,086
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת284מתח ריגול והרפתקאות116ספרות מקורית87

דיון על הביקורת

4 תגובות
א
אוהב ספרים •לפני 9 שנים

בניגוד לראשון

שהיה משעמם, הספר הזה מהנה ומותח עד סופו. ממליץ.
בת-יה
בת-יה•לפני 10 שנים
איכשהו נראה לי שהסופרת מנסה לחקות את השבדים, ומהספרים שלהם נמאס לי לגמרי.
yaelhar
yaelhar•לפני 10 שנים

קראתי את הראשון שלה והיה ברור לי שלא אקרא עוד ממנה.

חני
חני •לפני 10 שנים

עומר אבל זה מה שסופרים עושים

הם מרעידים מקומות ,מיפים מקומות שכוחי אל ומפיחים בהם חיים.זה שהספר לא מספק את הסחורה זה כבר משהו אחר..לפעמים הייתי רוצה להגיע למקום כזה שקט.ההפך הגמור מפה. העיקר שנמסר שלך עבר.
4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של עומר ציוני

דרגה 26 מקורות אפלים

דרגה 26 מקורות אפלים

אנתוני זייקר

ספר מתח מצוין שקשה להניח מהיד. ועם זאת יש כאן הרבה קטעי זוועה ואימה וטירוף אל-אנושי. אז לבעלי עצבים חזקים וחוסן לדימיונות זוועה - זהו ספר מצוין. לאחרים - קצת פחות...

לפני 3 ימים•
★★★★★
•עומר ציוני
זמן בין התפרים

זמן בין התפרים

מריה דואניס

לכאורה הספר היה אמור להיות מיוחד ומרתק. תקופת מלחמת האזרחים הספרדית, אבל במדינת החסות המרוקאית. אישה לבדה מול העולם. בפועל - פיספוס.
מרוקו היא ארץ מרתקת. יש בה ריחות וטעמים ונופים עשירים מאין כמותם. יש בה גולים מכל העולם שהביאו איתם תרבויות ושפות מגוונות. מי צריך יותר מזה?
ואז הגיעה מריה דואניס עם סיפור מעניין ונחמד על אישה ממעמד נמוך שהתאהבה בנוכל שחמד את כספה וכך התגלגלו השניים לטטואן, משם ברח הנבל והשאיר אותה לבד. גם הסיפור לא רע. איך היא משתקמת ולוחמת לחזור למקום סביר בחברה האנושית. אלא שכל העושר הנהדר הזה מתפספס. כי יש כאן מעט מאד ריחות וצבעים ונופים. ומעט מדי מפגש בין תרבויות. וגם כהוא ישנו - אז הוא מטושטש ולא ברור. חבל. כי הספר הזה יכול היה להיות ספר מופת.
אז לסיכום - אהבתי את הבלילה של הסיפור והמקום, אבל הרבה פחות את האופן שבו סופר הסיפור.

לפני שבוע•
★★★★★
•עומר ציוני
1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

אורן קסלר

ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את מערכת היחסים שבין יהודים לערבים בארץ ישראל.
כפי שכתב המחבר, מהומות הדמים של ה"מרד הגדול" 1936-1939, הוא זה שעל בסיסו נבנו מערכות היחסים בין היהודים לערבים בארץ ישראל מאז. בו נתקבעו דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים.
כמו הסירוב הערבי לדבר עם המתווכים או עם היהודים, התנהגות שהובילה להפסד מדיני אדיר (מבחינתם) מאז ועד היום. או הדפוס של המאמצים היהודיים לקבלת הכרה מהעולם המערבי שמנהל את העולם. ו... אולי גם המזל הגדול של היהודים.
אבל בספר הזה, שנכתב לאחרונה (יש בו התייחסות גם לטבח אוקטובר 23), יש הכל - מתאור המאורעות שמעמיד בספק אפילו את התקופה הקשה שלנו (גם אז מדובר היה על שלש שנים, על אלפי הרוגים בשני הצדדים) ועד לתיאורי המערכת הפוליטית (שבה לא תמיד היהודים ניצחו, אלא האינטרסים של המעצמה הגדולה באיזור).
לימוד החומר הזה ובצורה המעמיקה שכתב המחבר (יותר עיתונאי, אבל בוודאי שלא היסטוריון) יעניק לקורא מידע ויכולת הבנה על מערכות היחסים בין העמים ובינם לבין העולם הגדול, מאז ועד היום. פשוט ספר מעניין ומרתק, אבל גם ספר חובה.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

מיקלוש ניסלי

ספר חשוב מאד אבל קשה לקריאה ומזעזע. הוא נכתב על ידי אדם שהיה שם ושרד. "רקד עם מלאך המוות" יום יום. פשוט לא יאומן.
לא יאומן "מזלו הטוב" שבזכותו הצליח לשרוד ולספר לעולם מתוך המציאות הבלתי הגיונית של אנשי הזונדקומנדו, לא יאומן כי הוא ראה את האדם בכיעורו הגדול ביותר, בחוסר האנושיות שלו.
והוא שרד כדי לספר. הספר נכתב מייד לאחר השחרור ויש בו הרבה מהאותנטיות של כותב שאינו סופר או עיתונאי, אלא אדם מיוסר שחייב היה להעיד ולמסור את עדותו לפני שהוא שוכח.
ספר חובה למי שרוצה לנסות ולהבין מה היה שם.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
האדריכל מפריז

האדריכל מפריז

צ'רלס בלפור

ספר טוב. טוב אבל לא מדהים. העלילה מתנהלת די בנוחות, מתארת חיים "רגילים" תחת הכיבוש הגרמני. אבל בלי הפתעות גדולות ובלי תפניות מעניינות. הספר בהחלט קריא ומציג נקודת מבט מעניינת על המציאות באותה התקופה, אבל לא יותר מזה. אז 4 כוכבים - מגיע לו בגלל שהספר קריא ומעניין - אבל לא יותר מזה.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
שאל היסטוריון

שאל היסטוריון

גרג ג'נר

איזה ספר נפלא. קודם כל - כי הוא מעשיר בידע. שנית - כי הוא כתוב בשפה עממית נחמדה, וממש אפשר לשמוע את המחבר מדבר באחד מהתסכיתים שלו... מה שנקרא במקומותינו "מדע פופולרי".
אהבתי מאד לקרוא בספר שמקרב את ההיסטוריה האנושית (ולא רק האירופאית) את הציבור הרחב.
שמחתי ללמוד ולהתעשר באירועים שלא הכרתי.
והכל בצורה קולחת ונחמדה. פשוט הנאה צרופה!

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
יצר המוות

יצר המוות

ג'ד רובנפלד

אני אוהב לקרוא ספרים שבהם מעבר להנאה מהספר, אני גם לומד משהו. והספר הזה האיר לי כמה אירועים היסטוריים שלא הייתי מודע אליהם, ובראשם כמובן אותו פיצוץ במנהטן אחרי מלחמת העולם השניה. כשקראתי בספר על האירוע, הייתי בטוח שמדובר בסיפור דימיוני. אז מיד הלכתי ובדקתי ו... גיליתי שאכן היה אירוע כזה. אז תודה לך רובנפלד שהוספת לי מידע חשוב. ובאשר לסיפור עצמו - למרות שהוא קצת אמריקאי (הגיבור היא איש מושלם, חזק להפליא, אמו בכלי הרג ומשחית, שיודע הכל וגם לא מת אף פעם) עדיין הסיפור הוא טוב. כתוב היטב, מעניין ובחלקים נרחבים גם מותח. וכמו שיעל כתבה - ברור מאד שהסופר מעריץ את פרויד ולכן הוא מכניס אותו לסיפור, אבל זה בסדר. זה משתלב יפה. והתוצאה - סיפור שמסופר היטב, על בסיס עובדות היסטוריות (לא הכל!) ואפילו מותח.

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
לא הבנתי כלום

לא הבנתי כלום

דייגו דה סילבה

אולי זה רק אני, אבל אני ממש לא מתחבר להומור ולא לספר. מבחינתי - בהחלט אפשר לוותר

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני
מעגל אבנים

מעגל אבנים

ג'ון דאר למברט

הרעיון נשמע מעניין ולכן החלטתי לקרוא את הספר. ואכן - החלק הראשון היה מעניין, אם כי לא בדיוק מדעי. סיפור מעניין. בחלק השני הסופרת חוזרת על עצמה. שוב - בלי יומרות מדעיות, אבל אותם שמות ואותה התנהגות. רק תקופה אחרת (עדיין רחוקה מאד מימנו). בחלק השלישי - שוב חוזרת על עצמה: הדמויות, המראות. נו, כאן החלטתי שהבנתי ואין טעם להמשיך ולחפש "מה נקודת השיא בסיפור". שוב אותן דמויות, שוב אותה התנהגות של הדמויות, ולכאורה פשוט תקופה אחרת. אז אם אין לכם מה לעשות, ואם דיוק היסטורי-אבולוציוני לא בדיוק חשוב לכם, זה ספר טוב להעברה של שלש עד ארבע שעות.

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני

ביקורות נוספות על "האויב שלה"

האויב שלה

האויב שלה

לנה להטוליינן

אם קריאה של ספרי מתח היא אסקפיזם - אז מה טוב יותר בימים אלה מעלילת רצח שממוקמת במקום רחוק ושונה, במזג אוויר קריר גם בקיץ - פינלנד. נראה שחיים ברווחה יחסית, מתלבטים אם להיכנס לסאונה או לוותר היום. כל כך שקט, כל כך שלו, מסתכלים לשמים רק כדי לראות ציפורים, ולא לעקוב אחרי מסלולים של רקטות. אז למה כל כך רע להם? מדוע הם שותים כל כך הרבה? מדוע יש כל כך הרבה הרס עצמי והתנהגות מסוכנת וביזארית?
לא יודעת להשיב על חידה זו.
מכל מקום, מאריה קאליו, שבספר הראשון של להטוליינן הייתה בלשית משטרה שחוקרת רצח, היא עורכת דין מתמחה במשרד קטן בעיירה שלווה. כשהיא נתקלת בגופה של בחורה שהכירה היא נשאבת לחקירת הרצח של הבחורה הזו ולשאלות על אירועי העבר. גם הפעם תצליח לפתור את התעלומה.

הספר בסדר. קצת קשה לזכור את השמות ושמות החיבה השונים של הדמויות בספר. איכשהו נראה שבפינלנד לכל אחד יש שם חיבה ולא תמיד ברור הקשר בין שני השמות. עקרונית אפשר לוותר ולחפש עלילה מוצלחת יותר לצורך בריחה מן המציאות.

לפני 12 שנים•נוריקוסאן
האויב שלה

האויב שלה

לנה להטוליינן

נניח שאתם בפינלנד וקבעתם דייט ואז אתם מקבלים SMS "ניפגש באספואיטאראנטה, לאפינלאהדנקאטו פינת קאלוואלנטייה (*)". במשך 20 דקות אתם מזינים את הכתובת לוויז ואז האפליקציה מתחילה להבהב, הסמרטפון משמיע רעשים, מעלה עשן ושובק... גם הוא לא היה יכול להתמודד עם השמות הפיניים הללו שבספר מהווים "באמפרים" בשטף הקריאה - מקומות, כתובות ושמות משפחה. למזלו של הקורא לשמות הפרטיים הבלתי אפשריים יש לרוב כינויים קצרים.

בספרה השני של להטוליינן חוקרת המשטרה מאריה קאליו הפכה להיות עו"ד, אלא שהיא ממשיכה להתנהל כחוקרת לאחר שקרובת משפחה של החבר שלה נרצחת וקרוב אחר, שהואשם ברצח, שוכר את שירותיה. כדי שתביא לשחרורו מאריה יוצאת למצוא את הרוצח ה"אמיתי". כמקובל במותחן מסוג זה יש לא מעט חשודים כשבכל שלב בעלילה חשדותיה של מאריה מופנים לחשוד אחר, עד שהיא מוצאת את הרוצח/ת.

הספר, שנכתב ב-1994, הוא מותחן ניינטיס מובהק. אין בו הקשרים חברתיים, פוליטיים או היסטוריים (סטייל נסבו) וניכר שהוא מושפע מאד מסדרת הטלוויזיה "טווין פיקס" ששודרה כמה שנים לפני כן. העלילה מתרחשת בעיר קטנה וסובבת סביב משפחה ממעמד גבוה ומכריה, אנשים שלכאורה הם מכובדים אבל מתחת לפני השטח קיימים יחסים מעוותים, סטיות מיניות, בגידות, אלימות וכל אותם "מטעמים" שטווין-פיקס הצטיינה בהם (כנראה שהסופרת "חרשה" על הסדרה הזאת בוידיאו).

בסה"כ זהו מותחן טוב וזורם (למעט הבאמפרים) ואם לא מצפים ליצירה נסבואית ההנאה מובטחת.

* השמות אמיתיים מתוך הספר, אבל נמצאים בחלקים שונים של העיר

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רונדו
האויב שלה

האויב שלה

לנה להטוליינן

גילוי נאות: קראתי רק עד עמוד 100.
ספר מומלץ בעיקר לקוראות חובבות ספרי בילוש.

הספר יצא לאור בשנת 1994, השני בסדרת רבי מכר שבמרכזה בלשית. לא קראתי את הספר הראשון בסדרה, ובכלל חבל שהסופרת לא "התכתבה" עמו יותר.

הסופרת היא מפינלנד - מקום התרחשות העלילה. ציפיתי להכיר קצת את פינלנד, מנהגיה ותרבותה. אולם, עד המקום בו "פיטרתי" את ספר לא מצאתי כול ייחוד מקומי, וניתן, לכאורה, למקם את העלילה בקלות בארץ אחרת.

עם מה נשאר הקורא/ת? פתרון החידה הבלשית: מי הרוצח/ת?
לזכותה של המחברת יש לזקוף את תרשים האילן המשפחתי המכיל את מירב הדמויות בספר. לא היה לי כוח ללמוד ולהכיר את השמות המתורגמים מהשפה הפינית. פה זה לא "מלחמה ושלום".

לסיכום: לחולי "בלשיטיס" אמתיים. אולי גם לקוראות עם תודעה מגדרית.

לפני 5 שנים•עודד
האויב שלה

האויב שלה

לנה להטוליינן

יש בלשית בפינלנד,
מאריה קאליו ,האויב שלה הוא הספר השני בסדרת רבי המכר של לנה להטוליינן ,
התשובה הפינית להניג מנקל
הקורא ירצה לקרוא עוד.
"תחושת ציפייה מורעבת עמדה באוויר. אנשים בחנו זה את זה באופן גלוי. אחד החברה בחליפת פוליאסטר תקע בי מבטים במטרה ברורה להכיר אותי יותר מקרוב. הסטתי את מבטי.
שני בחורים לבושים בבגדי עור שכמו יצאו מציוריו של טום אוף פינלנד התנשקו בלהט בפינה.
גבר שנראה כמו פקיד מס הכנסה התבונן בהם בחמדה.
הטיפוס בחליפת הפוליאסטר החל לחצות את האולם לכיווני,
אבל למרבה המזל ויתר על כוונותיו כשהמלאכית חזרה אלי, מרשרשת בשמלתה.
לנה להטוליינן האויב שלה עמ' 142

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רוןש