אם יש לכם רשימה של ספרים טובים ששווים קריאה חוזרת, שהפואנטה מעניינת ולא חרושה והדמויות אמיתיות, אז אתם יכולים להכניס את הספר "13 האוצרות לרשימה".
האמת, התקציר והכריכה לא משכו ועיניינו אותי במיוחד. מהתקציר הנחתי שזה ספר לילדים יותר קטנים בגלל הפיות. הכריכה פשוט לא הייתה מובנת לי. אבל מהר מאוד הבנתי את טעותי.
הספר מדהים ומקורי. הרעיון שלו יוצא דופן והוא מראה שבספר טוב לא צריכה להיות דמות שהולכת למקום חדש ופוגשת בן והם מתאהבים ונלחמים בכוחות הרשע והאהבה מנצחת ובלה בלה בלה בלה.
טניה, גיבורת הספר, רואה פיות והיא לא יכולה לספר עליהן לאף אחד מפני שיחשבו שהיא משוגעת או שהפיות יפגעו בה.יום אחד לאחר מפגש עם פיות, לאמא של טניה, שלא רואה פיות, נמאס והיא שולחת את טניה לבית סבתה.
אהבתי מאוד בספר, שלמרות שהרעיון שלדמות הראשית יש כוח מסויים וסופסוף היא מגלה אנשים שיכולים להסביר לה מה הוא (וכול השטויות הלעוסות מהסוג הזה) הספר מעניין לא דומה לספרים אחרים.
גם אהבתי את הרעיון שפיות, שכולם חלמו שפיה טובה תבוא ותעפוך אותם לסינדרלה או משהו בסגנון, הן פחות או יותר הדמויות הרעות בספר.
ולמרות זאת, יש כמה דברים לא טובים בספר. בניגוד לשם הספר, חוץ מהסבר קצר בערך בסוף הספר, אין ממש התייחסות ל13 האוצרות. הם לא גורם משמעותי וחשוב.
גם מאוד הפליא אותי שפביאן קיבל את העובדה שיש פיות באמת, יחסית בקלות. אני הייתי הולכת לדפוק את הראש בקיר או משהו.
ההרפתקאה שלהם מתחילה בשלב די מאוחר בספר.
בנוסף, גם כשהגעתי לסוף הספר והיה היזכור של דמות, לא ידעתי מי היא כי לךדמויות שמות לא מובנים ושחכתי אותם די מהר.
לסיכום, הספר קליל ונחמד עם פואנטה קצת שונה ממה שיש היום ברוב הספרים. ממליצה מאוד.
-שירה-
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
