ספר מתח מצמרר, עם תיאורים גרפיים לא קלים לעיכול,

החברים תחתיי היו חלוקים בדעתם בין מותחן מעולה, ל..אה... לא משהו.

אני אוהבת מתח מאד, אני אוהבת תיאורים, זוועות ותעלומה - כל זה היה שם, אבל...

משהו הרגיש פחות, קצת נמרח, קצת הלך לאיבוד, קצת איבד איזון.

אבל, בכל זאת מומלץ לאוהבי הז'אנר.

קריאה מהנה

מותחן בינוני. אכן הרבה מתח ואי ודאות, כמו גם נושא חדשני בז'אנר הזה - "לוחש" - מי שגורם לאחרים בכוח רצונו ואישיותו לרצוח אך אי אפשר להטיל עליו אשמה או אחריות פלילית. יותר מדי הפתעות לא תמיד מוסברות והגיוניות. מה שלי הפריע - אם כי זה שולי - לא ברור היכן העלילה - שמות הגיבורים השונים לוקטו משלל מדינות העולם כך שקשה לשייך לתרבות כלשהי או למדינה כלשהי. הסופר איטלקי וזה ברור ולא ברור למה הוא נקט בטכניקה של אי זהות מדינתית/תרבותית. בסה"כ ספר קריא עם לא מעט מגבלות שגרמו לי לא אחת לשאול מה בדיוק קרה כאן ולמה.

הזוועתון הזה נכתב על מדינה אלמונית המכונה "המדינה" ועל ערים פלמוניות ששמן אינן ננקב. את שמות גיבוריו ליקט הסופר מרוב מדינות אירופה ברוח "אירופה אחת" או "גוש האירו ינצח", רוצים דוגמאות? דבי גורדון, שרה רוזה, מייק, אליסיה, קלאוס בוריס, מילה וסקז, גורן גאווילה, טימותי, ג'וזף רוקפורד, סטיב, פאבלו, רולף, אלברט, אלכסנדר ברמן, ורוניקה, סבין, קרוליין, גלוריה, רונלד דרמיס וכו' וכו'
הסופר בעצמו, בעל השם הכל כך איטלקי, גר ברומא ונושא רשימת תודות לעשרות אנשים ששמם איטלקי למהדרין.
מסקנה אחת: הסופר לא רצה לכתוב על איטליה מכורתו ספר זוועתי שכזה. מסקנה יותר עמוקה: לסופר יש מספר עצום של חברים שלא אוהבים אותו, אחרת הם היו יועצים לו לקבור את כתב היד ליד שש הזרועות הקבורות.
סיקרנתי אתכם, אה?
גם אני הסתקרנתי. וטיבו של ספר מתח, גרוע ככל שיהיה, שהוא שולח את זרועות התמנון שלו וכורך אותן סביב צווארכם, ומונע מכם לסגור את הספר ולהשליך אותו לפח האשפה הקרוב, או לתת אותו כמתנת יומולדת למישהו שאתם ממש ממש שונאים.
אז קראתי.
אתם מכירים את הבדיחה על הבחור שביקש מהשדכן להכיר לו בחורה? מה אתה מחפש? שאל השדכן. בחורה יפה, חכמה, גבוהה, עשירה, מבית טוב, שיש לה מקצוע מבוקש. בחורי היקר, ענה לו השדכן, מרשימה כזאת אני עושה חמישה שידוכים.
בספר הזה יש אינספור רוצחים, אינספור נירצחים, העדרויות, פדופילים, פסיכופתים, סוציופתים, עבר והווה מתערבבים כדי להעניק לנו טוויסטים למכביר, לשוטרים יש בעצמם קופה של שרצים או עבר דרמטי ונורא שיש לו קשר להווה הדרמטי והנורא. בקיצור, הסופר הוא כמו קוסם, טומן ערב רב של זוועות בצילינדר שלו כדי להוציא ממנו רוצח אחד.
הסופר דווקא בחור משכיל וגם נעזר לא מעט בספרות מקצועית ובחברים גרועים, אבל ריבונו של עולם, אין גבול??? לא השארת לך שום רעיון מגעיל לספר הבא, השתמשת בכל הגועל בספר הזה.
גם את הרעיון הבסיסי הוא גנב מהגברת הזקנה, אגתה כריסטי, שמכניסה אותו בכיס הכי קטנטן שלה. אבל נדמה לי שהוא אפילו לא הרגיש שגנב אותו, כל כך התרחק מתרבותה של כריסטי.
נשאלת השאלה, למה הוצאת זמורה ביתן הוציאה את הספר הזה לאור (אני נשבעת לכם, קראתי כמה ביקורות משתפכות ברשת), הוא לא סקנדינבי, הוא קשה לעיכול, הוא כתוב לא רע, אבל הוא ספר רע.
והעטיפה?
גברבר כחול עיניים עם זקנקן אופנתי, מכשף אתכם.
אולי בכלל ההוצאה מוכרת רק את העטיפה והספר הוא בחינם?

ספר פשוט מעולה!
בתור חובב ספרי מתח, זה ללא ספק אחד הספרים המשובחים שקראתי. אז נכון, כמו בכל ספר, יש קטע או שניים שדי ניתן היה לוותר עליהם, אבל בסופו של יום, מדובר בעלילה מורטת עצבים שלא נותנת לך מנוחה. בנוסף, בבשונה מדמויות של סופרים אמריקניים, הדמויות כאן קצת פחות מושלמות וקצת-הרבה יותר פגומות ואנושיות. בקיצור, אמינות יותר.
אני ללא ספק אמליץ על הספר הזה לכל חברי חובבי הספרים. וגם לאלה שלא... :-)

הטוב: כמעט הכל.
הרע: נושא קצת קשה לעיכול.
המכוער: נראה לי שהבחור על הכריכה... (סתם, הומור)

זהו אחד מספרי המותחנים הטובים ביותר שקראתי. דונאטו קאריזי יכול ללמד את סופרי המותחנים כיצד לבנות ספרי מתח טובים כמו ''הלוחש''.
מה שמושך בספר הזה, זה העלילה הנבנית באיטיות כזו שיכולה לגרום לפיל לצאת מעורו כמו כן, גם העלילה שפשוט לא יודעים מה הולך לקרות בסוף!!!
הספר הזה פשוט שיגע אותי! לא עזבתי אותו במהלך היממה שקראתי אותו. בקושי ניתנו רמזים מקדימים לגבי מה שיתרחש וכל גילוי הייתה הפתעה מזעזעת.
הספר מחריד, מטלטל ופשוט מצמרר. הכי טוב לקרוא אותו בלילה כשכולם ישנים והכול חשוך...:)
ממליצה מאוד למי שאוהב מתח וקצת להזדעזע

בגדול- אכזבה. המחבר עשה מחקר מקיף בנושא רוצחים סדרתיים, ובעיקר אודות "הלוחשים"- אנשים שמשכנעים אחרים לרצוח. הוא ניסה לדחוף את כל הידע שלו בנושא לתוך מותחן, אבל מה שיצא לו בסוף זו עלילה הזויה. מציאת רוצח על ידי מתקשרת? נו באמת. יש עוד הרבה דברים הזויים בספר (ולא אספר כדי לא להרוס את העלילה)
הוא מנסה לרקוח תבשיל שיש בו הכל:
* רוצח סדרתי סדיסטי שהוא גם גאון שצופה את כל המהלכים האפשריים שקיימים בעולם.
* ערמות של איברים וגופות- חלקם בתיאורים שגורמים לך לקבס בבטן
* פסיכולוגיה בגרוש- ניתן למצוא בכמויות בספר

התוצר הסופי הוא עיסה לא ברורה.

מותחן אימה מ-ע-ו-ל-ה!!!
עלילה מפותלת ביותר המכילה מספר סיפורי אימה-זוועה המשתלבים בצורה חכמה ביותר עם מסגרת הסיפור המרכזי (שהינו מרדף מבעית אחרי רוצח סידרתי מתוחכם ביותר).
ספר עמוס מאוד במוטיבים מוכרים מז'אנר האימה כמו שאני אוהב היכול להרתיע קוראים שזוועתוני אימה הם לא כוס התה שלהם.
(באנגלית יש מילה מצוינת לסוגה הזו הניקראת TERROR, להבדיל מ HORROR, שבסיפרות האימה האנגלו-סאקסית של שנות ה 60 וה 70 הינו הקיצוני יותר).

תזכרו את המשפט הבא לאורך כל קריאת הספר:
"לעיתים הרשע מערים עלינו ולובש את דמותם של הדברים הפשוטים ביותר"

(מתוך כריכת קדמית של הספר)

Wow Wow Wow .... ועוד Wow בשביל הספר הבא של דונאטו קאריזי!!!

לספר הזה נשאבים....
אוהבי ז'אנר המתח לא יסירו אותו מידיהם! הספר שנון, חכם, קצבי וחד כתער.
על הכריכה האחורית נרשם:
"חמש ילדות נחטפו במהלך שבוע אחד, ולאחריו שבעה- עשר ימים ארוכים של דממה. ואז מתגלות בקרחת יער שש זרועות שמאל במעגל קברים".
אי אפשר להתעלם מפתיח כזה נכון?
הספר מתחיל במכתב שנרשם על ידי ד"ר אלפונס ברנז'ה מבית הכלא למר גרין ממשרד התובע המחוזי. נושא המכתב הינו האסיר אר-קיי 357/9. האסיר אינו מנדב את פרטיו האישיים. הוא נעצר כשהוא משוטט עירום בלילה. טביעות אצבעותיו שללה את מעורבותו בפשעים קודמים והוא מסרב לבדיקות ד.נ.א. הוא נחשב לאסיר נוח, אינו מרדן ומציית לכל חוקי בית הכלא. המיוחד באסיר הזה שהוא נוהג לנגב ולקרצף כל חפץ שבא עימו במגע ובעל שיגעון להיגיינה כולל הימנעות מהשארת "חומר אורגני".
אי שם ב-5 לפברואר 2 ילדים מטיילים להנאתם ביער עם כלבם הלברדור. לפתע הכלב החל לחפור ולהשתולל, כי הוא הריח דבר מה ואז פתאום צצה הזרוע הראשונה...
בתוך שבוע אחד נחטפו 5 בנות: דבי, אנקה, סבין, מליסה וקרולין.
תוך כדי דיון סביב האירוע עם חבורת השוטרים שזומנה למקום, הקרימינולוג ניגש לפקד רוץ' ומה בפיו? יש בעיה ... הוכרז על 5 ילדות נעדרות אך נמצאו 6 זרועות ...
כל הזרועות משויכות לילדות נעדרות בגילאי 8-13 מלבד אחת הזרועות. כל הילדות היו מוכרות למשטרה. אף אחד לא ידע מי הנעדרת השישית, האם היא בחיים? האם היא מתה? האם היא מוסתרת? האם היא הוברחה?
תעלומה: "6 זרועות 5 שמות"???.... של מי הזרוע השישית?
לצוות החוקרים מצטרפת מילה – מומחית למקרי היעדרויות ובמהלך הקריירה שלה היא פתרה 89 מקרים וקיבלה 3 עיטורים. כמו כן היא זכתה לשבחים רבים. מילה העדיפה לשמור על אלמוניותה. היא לא אהבה להצטלם, שנאה את דמותה במראה ולא בזבזה זמן על איך שהיא ניראת-בגדיה שימשו אותה רק לשמירת חום גופה. בהמשך היא מתחברת לגורן גווילה – קרימינולוג. כל הצוות שהוא עבד במחלקת החקירות ידעו שהוא גרוש +ילד ושאשתו ברחה ממנו.
לימים ועם פתרון של "כמעט" כל התעלומה, פקד רוץ' שהיה ממונה על החקירה, שולח את מילה לדרכה, אבל היא מתעקשת לאתר את ילדה מספר שש שאולי עוד בחיים.
להרחיב על הספר בוודאי שאני לא יכולה. אם זה היה סרט הייתי מזהירה שהסרט מלווה בקטעים קשים לצפייה. במקרה הזה אני מזהירה שיש תיאורים לא קלים בספר.
כמו בכל ספר מתח העלילה מורכבת מאקשן, פיתולים וטוויסטים שחלקם היה צפוי וחלקם היה מפתיע כל קורא ספרי מתח "מנוסה".
להלן מספר ציטוטים שהם רק התבלין של כל התבשיל:
עמוד 221: "אבל גורן דיבר: אלוהים דומם, השטן לוחש".
עמוד 281: "משום שהילדים נמצאים בינינו, היא חשבה. לפעמים פשוט צריך לחפש אותם במבוגרים שהם כיום."
עמוד 329: "פעם שמעתי מישהו אומר שתמיד אפשר להפגין רשע, אבל אי אפשר להפגין טוב. משום שרשע משאיר עקבות, ואילו בטוב אפשר רק לחזות".
עמוד 360: "אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול על אנשים, אבל למעשה אנחנו לא יודעים כלום".....
כמנהגי, אני אוהבת להתרשם מכריכות שהמעצבים מחליטים להצמיד לעלילה.
אין לי ספק שצילום האיש עם העיניים הכחולות שחצי מפניו מוסתרות על ידי זרוע שמאלית מתאימה. רק בגלל המבט הזגוגי, העמוק והנוקב הזה - שווה ומסקרן ליטול את הספר ולהתחיל לקרוא בו.
אהבתי במיוחד את הפיסקה האחרונה שנכתבה על ידי הסופר בדברי התודה:
"לכל מי שהגיע לסיומן של עמודים אלה, בתקווה שהענקתי לו מתנה של רגשות. חלק מהרווחים מספר זה ייתרמו לארגון אימוץ – מרחוק".
כל הכבוד למר דונאטו קאריזי ועל אחת כמה וכמה שמדובר בספר ביכורים. אני תקווה שנזכה לקרוא בעתיד ספרים נוספים מפרי עטו.
ממליצה לא להמתין למחר .... קראו בבקשה את מה שכתבתי כאן ורוצו לקרוא... אם תתחילו עכשיו לא תרצו להפסיק לקרוא!
לי יניני

ספר מרתק, ומלא הפתעות. ההתחלה אולי קצת רדודה אבל עם התפתחות העלילה, קשה להתנתק מהקריאה. כדי להבין ממש רצןי לקרוא מקטעים מסוימים יותר מפעת אחת. ממליץ.
האם ישנם ספרים נוספים שלו שתורגמו לעברית?