• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מקומאחר

מקומאחר

מאת גבריאל זווין

הביקורת של זאת רק אני.

תמונה של זאת רק אני.
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
מקומאחר

מקומאחר

מאת גבריאל זווין

הביקורת של זאת רק אני.

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של זאת רק אני.
הוצאה לאור:כתר
0
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
לידור
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“וואו! ספר מדהים! מדהים! מדהים! גורם לך לחשוב על כל הדברים שכל בנאדם אמור לחשוב עליהם מתישהו: מו”

4/15
ביקורות על מקומאחר
הבאה
Fun To BE A Fan
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

מישהו הצליח לקרוא אתזה ?? אוי ואבוי לי ...התחלתי שני עמודים והתייאשתי ,התחלתי לרפרף אולי זה מתחיל להיות מעניין בהמשך,
אבל כמו שהתרשמתי עלילה שטחית אפילו מעצבנת... יש ספרי נוער הרבה יותר טובים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
אלעד
תמונה של Command
Command
תמונה של ~RAIN~
~RAIN~
תמונה של שונרא החתול
שונרא החתול
א
אור
תמונה של Mira
Mira
6קוראים|גיל ממוצע39|50%נשים

על המבקרת

תמונה של זאת רק אני.

זאת רק אני.

ותיקה
חברה מזה 11 שנים
75 ביקורות•197 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•ספרות קלה - רומנים
תמונה של זאת רק אני.
זאת רק אני.
ותיקה
חברה באתר מזה 11 שנים
ביקורות75
לייקים שקיבלה197
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת33תרגום (נוער)9ספרות קלה - רומנים7

דיון על הביקורת

24 תגובות
זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

תודה !

כיף לשמוע קצת בגרות..
גלית
גלית•לפני 10 שנים

מביך שאדם מעיז להתבטא בכזאת גסות

וכותב בעצמו בקורת עילגת. ממתי גיל הוא גושפנקה לאיכות? ה "נוער" פה ענה בסבלנות ובנימוס על התגרויות בוטות ,כמעט הייתי אומרת התחלפו התפקידים אבל אני לא חושבת (להבדיל מארטי) שנוער בבסיסו מטומטם.
שונרא החתול
שונרא החתול•לפני 10 שנים

זאת רק אני, אור, אנג'ל...

שמרתם על איפוק מכובד מול הבריונות הגסה של ארטי. גם אני השתדלתי לשמור על איפוק כשהעמדתי אותו על מקומו. אני לא בטוחה שהצלחתי. תקראו. http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=90698
רחלי (live)
רחלי (live)•לפני 10 שנים

ועל כן נאמר....סוף טוב הכל טוב....

זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

היי

אני לא זיזלתי בתגובה של אף אחד וכיבדתי את הדעה של כולם אבל כן זה קצת מפגר אז יאללה הדיו נסגר...ארטי בא ניפרד כידידם(:
רחלי (live)
רחלי (live)•לפני 10 שנים

וואווו....לא קצת אבל קצת הגזמתם?

זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

אגב אור !!

הרגת אותי פה מצחוק עם השנינות ...תמשיך ככה!!!!!! וארטי היקר בקשר לבית ספר גם לך יש מחר כי לפי הלקסיקון שלך לא סיימת 12 שנות לימוד...זה הכל , אהה ואם אתה תוקף כי אתה מרגיש מאוים מילדים מתלהבים כמונו אז אני ממליצה לכדורים של גיל המעבר זה ממש יהפוך אותך לאדם אחר....(:
אנג'ל
אנג'ל•לפני 10 שנים

מצטערת, אבל גם אני הרגשתי את הדחף הילדותי הזה להתערב.

arti, ממרומי גילך המכובד, אתה לא אמור לדעת איך להתייחס לתינוקות שכמותנו? למה ישר אנחנו מגיעים למקום של תקיפות וירידות? אתה בכלל מופתע מהעובדה שאור הגיב בה כשישר תקפת אישית את הבן אדם שכתב את הביקורת? כשאתה מדבר על לתת למישהו עצות לשיפור, זאת הדרך האחרונה לשפר מישהו. אתה פשוט אמרת לה "את טועה", לא אמרת לה איך היא תוכל לנסות לתקן ולהשתפר. התגובה שלך, לחלוטין, לא הייתה מועילה, הייתה פוגענית ומזלזלת, ופשוט מיותרת.
arti
arti•לפני 10 שנים
לילה טוב , אור.
א
אור•לפני 10 שנים

אני ארד מהדיון הזה כי אני לא רואה בו טעם.

לא שאני מבין איך בדיוק לצאת נגד התבטאות גסה כזאת מוריד מערכי, אבל לילה טוב שיהיה לך.
arti
arti•לפני 10 שנים
אור אם זה מה שיעשה את אותו הבדל בכדי שהיא תכתוב ביקורת ראויה בפעם הבאה ולא תכתוב כמו ילדה מתלהבת באתר מכובד זה אזיי עשיתי את עבודתי נאמנה. ולך אור , שתיקתך תהה הולמת במעמד זה . אל תוריד מהערך של מה שחשבתי עלייך.
א
אור•לפני 10 שנים
"להתנצח איתך"? לא, עברתי את גיל הגן. אתה פשוט צריך להבין שיש דרך לתת ביקורת, לא כולם אטומים רגשית, ותגובה כמו שכתבת מורידה את הביטחון לגובה של ים המלח ומטה.
arti
arti•לפני 10 שנים
וחוץ מזה אור , אתה רוצה בעצמך להתחיל להתנצח איתי? אתה באמת חושב שכדאי לך בכלל להתחיל? תמשיך לך בחייך. מחר בית ספר , על זה אתה צריך לחשוב ולא על הביקורת שלי.
א
אור•לפני 10 שנים
אני לא צריך אישור להתערב. כל עוד אתה לא כותב בצורה מרהיבה, אני לא חושב שיש לך זכות להגיב תגובה כזאת. ומילא תגובה, לפחות תנסח אותה בצורה הולמת לגילך. כי איך שהתנסחת לא יבייש פרחולה בת 11 עם הרבה הורמונים.
arti
arti•לפני 10 שנים
אור , אם כך תואיל בטובך ואל תגיב , מה קרה? מונית להיות הסגן של? מישהו ביקש ממך להתערב?
א
אור•לפני 10 שנים

-_-

לא אזרום עם שיחה מרנינה זו, אפילו שהפיתוי גדול. (לא.) בכל אופן, לא כולנו נולדים גאונים כמוך לא כולנו כותבים מושלם כמוך אבל זה בסדר הרי אם אתה כותב כל כך מושלם שאתה נותן ביקורות כל כך גועליות זה אומר שלהתחרות בך זה בזבוז זמן, לא? אז למה שלא תפסיק להגיב וזהו?
arti
arti•לפני 10 שנים
לא אור, אני לא מתעורר על רגל שמאל, אני פוקח עיניים וכך מתעורר. אצלך זה שונה?
א
אור•לפני 10 שנים
מה arti, התעוררנו על רגל שמאל היום?
זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

אאוץ!!!

arti
arti•לפני 10 שנים
הבעייה היא לא הלב הצעיר שלך. הבעייה היא הראש שלך וזה קצת יותר גרוע
זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

חחחחח

אתה מצחיק....חח אל תדאג בגיל הצעיר שלי הלב עובד מצוין אצלך זה כבר סיפור אחר....שיהיה לך יום נעים!(:
arti
arti•לפני 10 שנים
הסירי דאגה מליבך, זה נורא לא בריא לדאוג , זה עושה מחלות. חוץ מזה אם את כל כל דואגת על סיבת קריאתי את הספר אז כנראה שאני זה שאמור לדאוג. אנא שפרי את ההתבטאות שלך בביקורת. יש לך רבות לשפר!
זאת רק אני.
זאת רק אני.•לפני 10 שנים

אולי

אבל מה שהדאיג אותי דווקא זה שאדם בגיל שלך קרא כזה ספר...
arti
arti•לפני 10 שנים
כנראה שרק לך זה שיטחי, הביקורת שלך סלחי לי שאני כותב היא כמו של שלומפרית בשוק.
24 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של זאת רק אני.

ברוקלין

ברוקלין

קולם טויבין (טובין)

עלילה יפיפייה ומתחשבת בפרטים, אך הרגשתי שהסופר חושב שאם הוא ייתן שימת לב מרובה לפרטים קטנים זה יצור תחושה שאישה באמת מספרת את הסיפור.
אך הספר היה שטחי ומשעמם בלי תיאור של הדברים החשובים להבנת העלילה , בשונה מניקולס ספארקס לדוגמה, שמתאר את הרגשות ואת החוויות החשובות ביותר לקורא כדי להבין "מי נגד מי" ואת הלך הרוח. רעיון העלילה היה באמת יפה עם פוטנציאל גדול כי הסופר כן שם את האצבע על נקודות חשובות אבל זה הרגיש כאילו ראיתי את העלילה מבעד לזכוכית מלוכלכת ומטושטשת , נשארתי מבולבלת גם בסוף.
לכו תראו את הסרט גרסה הרבה יותר עקבית ונגישה.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
שירת השירים: מבעד לצמתך

שירת השירים: מבעד לצמתך

שולמית מור

שלום לכולם, זה אומנם לא ביקורת אך אם יש מישהו שקנה את הספר ומעוניין למכור יד שניה, אני ממש ישמח שיפנה אלי, תודה!

לפני 8 שנים•זאת רק אני.
במציאות אחרת

במציאות אחרת

נעמה סכר

(מכיל ספוילרים עדינים)
ישנו מחקר שנעשה על ידי פסיכולוגים, בו שמו כלב בכלוב חצוי לשניים, בכל פעם חישמלו את רצפת הכלוב , והכלב מיד ברח מהזרם אל החצי השני וגם שם הוא חושמל ולכן הוא קפץ שוב ושוב עד שהבין שלא משנה לאן ילך אין לו לאן לברוח והוא תמיד יתחשמל ואז החוקרים באו ומצאו אותו פשוט שוכב בכלוב ,חי אך חסר תנועה ,אדיש לחשמל. נשים בצד את חוסר המוסריות וזוועת שבניסוי ,הוא פשוט עלה לי שוב ושוב כשקראתי הספר הזה. אני חייבת לציין שמעולם לא התחברתי לספרים ישראלים ,גם בגלל סוג הכתיבה וגם בגלל שאני קוראת ספר כדי לברוח למקום לא מוכר ונקי מאסוציאציות וספר ישראלי מביא לי שוב ושוב גירויים ומחזיר אותי למקום שממנו אני רוצה לברוח.
הספר הזה קרע לי את הלב, הוא אהבת חיי, ענת היא ילדה פגועה,נשמה מעונה, לחיים שלה אין יציבות , לסבל שלה אין סוף תמיד שחשבתי שממקום מסוים מצב שלה לא יוכל להדרדר יותר זה קרה.היא נולדה לעולם מלוכלך וחשוך כלכך שאין חלון בו אפשר להציץ לחיים יפים יותר של אחרים, זה עמוק עמוק בביוב ממקום שממנו לא קמים.
היא הולכת לעבוד במקום שיש בו כאב אך לא את האפלה של חייה והיא מגלה חיים אחרים,אך הםרחוקים ממנה שנות אור והיא כלכך רוצה להיות בהם.
התיאורים בספר היו קשים מנשוא, הרגשתי בחילה מעוצמת הכאב , זה החזיר אותי למקומות חשוכים בחיי בהם הבטחתי שלעולם לא אבקר.הרגשתי את עוצמת העייפות מהחיים , את חוסר המנוחה שלכל מקום מקום שתלך החשיכה שנטעו בך מפלצות, תבוא איתך, תיסע להוואי והים כבר לא יהיה כלכך כחול, תיסע לפריז והעיר לא תהיה כלכך מוארת , כל מקום שתיגע בו תזהם אותו בזוועות והאפלה בך עד שהקסם ייעלם ממנו, בסוף אתה מפסיק לזוז.לענת יש מזל היא זוכה למקום בחיים שלא היה לה סיכוי לקבל מהם מקום, היא זוכה להכלה מלאה למרות שבולם אמיתי אף אדם לא יסכן את ילדו בשביל שום דבר גם אהבה, בעולם אמיתי היו מעריכים אותה, עוזרים לה, אך לא קושרים גורל בגורלה המר כי הוא רע מדי. וזה מה שעדיין טיפה הרס לי אולי זה קשור בי,בצורה בה אני רואה את העולם, אך אני לא רואה דבר כזה קורה בעולם אמיתי הסיפור היה נראה כך.
ענת הייתה עוזרת אומץ ללכת ללימודים באוניברסיטה למרות הדיכאון והחרדות שבטוח נוצרו לה בעקבות עברה הכואב,
היא הייתה משקרת ומתקבלת לעבודה אך מגלה שהנפש שלה עייפה מדי להתחייבות,שהגוף שלה עייף מהעולם והיא רק להיעלם
,ובטוח לא לקום לילדה כל בוקר ,היא רק רוצה שיכילו אותה כי הנפש שלה עייפה מלהכיל אחרים.
בעולם אמיתי יכל להיות שהיה לה רתיעה קשה מהמין הזכרי בעקבות ההתעללות המינית שעברה, וזה היה מונע ממנה זוגיות,
בעולם אמיתי אחרי כל מה שהיא עברה אני בספק שהיה לה כח בכלל לקום בבוקר שלא לדבר על לחלום ולנסות לעזור לעצמה...
כשאני קוראת את הספר הזה אני נחלקת ל2 .
החלק הראשון שלי חי ובועט מהרגש שיש בספר והוא רוצה כלכך לקבל גם סוף טוב כזה , הוא רוצה כלכך להאמין שזה קיים, הוא רוצה כלכך לקוות שאולי יום אחד אחד זה יקרה גם לו.
החלק השני בי , מרחם עלי ולא רוצה למכור לי אשליות ,נמאס לו כבר לראות אותי מתאכזבת ונשברת לחתיכות כל פעם מחדש, ולכן הוא מנה בתגובה הזו את כל הסיבות למה הספר הזה לא הגיוני....
אני כלכך רוצה שהחלק הראשון ינצח, כי הספר הזה מאיר עניים , מחיה מחדש, מרגש עד טירוף , אני לא אשכח אותו לעולם.
ממליצה לקרוא לכל מי שמרגיש שהוא עמוק מתחת ואין מצב לסגור פערים, למי שחושב שהדלת החוצה נעולה ורחוקה , הספר הזה יעיר את האופטימיות בכם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
רשימת הלעולם-לא

רשימת הלעולם-לא

קותי זאן

אני בדרך כלל לא קוראת ספרי מתח, לא יודעת הם דיכאוניים וחשוכים מדי. הספר הזה היה מושלם1 לא דילגתי על מילה!(ואני מדלגת סדרתית). התיאורים הרגשיים בספר ממש גרמו לי להתחבר לדמות ולמה שהיא עברה,והיו קטעים שפשוט רעדתי מפחד ואני צועקת: תברחי! ואז אני קולטת שאני מדברת לעצמי.... הכי פחות אהבתי זה את הסוף, הוא לא גמור. ישנן הרבה פינות לא סגורות ואני פשוט חשבתי שיש ספר המשך,אז מסתבר שלא...ספוילרים: היה קצת בלאגן, מה שאר הבנות שנחטפו?! מצאו אותם?! בסוף שרה נזכרת שהיא שיתפה אייתו פעולה בעינוי הבנות האחרות והיא שכחה כי היא כנראה הדחיקה אתזה.לא הבנתי למה לא הרחיבו על זה זה די עיקרי. לא הרחיבו על גניפר ומה שהיא עברה שהוביל אותה למצב מסוים של אותה פסיכוזה...יש המון קטעם מעניינים אבל סוג של מבזק חדשות בסוף, אין הסברים או דרך.לדעתי העלילה נהדרת! היה יותר מקצועי אם היו פורסים אותה בסדרת ספרים ומסבירים בשלבים מה בר עליהם במפורט במשך ה5 שנים הללו, או היו עושים הסבר פסיכולוגי לדמות של ג'ק כדי שנבין אותה טוב יותר, או מרחיבים על גניפר....לא תם ונשלם אבל מדהים!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
הדרך הביתה

הדרך הביתה

הילה ארוון

אז ככה, הכתיבה נהדרת, והתיאורים מרגשים כלכך ממש הרגשתי את השלווה והמשפחתיות במושב. דבר אחד הפריע לי עד כדי כך שהוא גרם לספר לקבל 2 כוכבים. הספר היה , אל תתעצבנו, שטחי נתחיל בזה שהדמות של גאיה מייצגת את כל הדברים שאני שונאת ,היא הבחורה האחרונה עלי אדמות שהייתי בוחרת בה להיות חברתי וקל וחומר כדמות להתחבר אליה. היא בת 26 אך ילדותית ובעיקר נסחפת. קשה לי "כבשים אחרי העדר" אני אוהבת אנשים שמכתיבים את הכללים לעצמם .הם לא רצים 7 פעמים מסביב למושב כי הם אכלו עוגה אתמול וחס וחלילה שתהיה להם בטן קטנה,הם לא הולכים לפי הדעה החברתית ההרסנית שאישה צריכה להיות סמל של יופי ואלגנטיות,בנוסף היא מייצגת את תרבות "תל אביב" שאני כלכך שונאת! איפה העומק? איפה החמימות? מה קרה לרצון לגלות את עצמך ואת העקרונות שלך ולא ללכת לפי המודרניזציה והכללים של אחרים?!. אם הייתי יכלה לדבר אל גאיה הייתי אומרת לה: גאיה תתבגרי! תתחילי לאכול ותחשבי פחות על המראה החיצוני שלך זה לא הכל בחיים! מותר שיהיה בטן ומותר שיהיה שומן רופס בידיים, מותר לא להיות יפה לפעמים,ומותר שיצמח חצ'קון. הבטחון העצמי שלך לא צריך להיות תלוי לא בעבודה שלך , לא בהצלחה שלך, ובעיקר לא בשרירי הבטן שלך! אני מניחה שזה כלכך חורה לי כי אני צעירה ואני מחפשת בכל מה שאני קוראת ורואה סוג של מודל ודרך חיים. וממש התאכזבתי כי אני בת 18 מבולבלת ומבולגנת אבל הרבה יותר בוגרת מגאיה.
עצבן אותי שהיא לא אוהבת ילדים אבל משום מה מכל הילדים "המריירים והמעצבנים" בעולם היא התחברה דווקא לבת של סער, צירוף מקרים מוזר,לא?
לעומת זאת סער מייצג הרבה תכונות שאני בהחלט מעריכה,בגרות, יכלת הכלה, עומק , שנינות,ובעיקר אהבתי את מה שהוא ענה לא על היותה טבעונית כי לדעתי גאיה בחרה להיות טבעונית כי זה גורם לה להרגיש רחמנית ועמוקה, אבל היא לא מבינה שרחמנות ועומק מגיעים מבפנים.
המערכת יחסים ביניהם רדודה.כל מה שאני אוהבת בזוגות טובים זה שהם "סובלים את השריטות" אחד של השני בדרך מכילה ואוהבת וביחד הם מרפאים אחד את השני , הם עוברים מסע שהופך אותם לאנשים טובים יותר ומאושרים יותר.
בקיצור הספר היה קצת שטחי , חסר שנינות , ועומק אבל סביל.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
אלה ומייקה לנצח

אלה ומייקה לנצח

ג'סיקה סורנסן

חושך, אפור,לבד. לחלק הצירוף של המילים האלו ישמעו ליריים, אפילו דרמתיים,לחלק זה ישמע עצוב וקר ולא יותר מזה, ולחלק זה ישמע כמו הקול של הגיהינום שנמצא להם תמיד בפינה קטנה בנשמה, ומדי פעם כשהם חלשים הוא משתלט עליהם לגמרי. כך התיאורים בספר הזה ישמעו לכל אחד אחרת, ופה הביקורת הזו תהפוך קצת ליומן. בדומה לאלה אמא שלי לא הייתה יציבה בנפשה. ואני גדלתי להיות ילדה קטנה ודיכאונית וחרדתית מכתה א'.בגיל 16 הייתה לאמא שלי התפרצות נפשית שאינני יודעת מהי עדיין, ובעקבותיה באה ההתמוטטות שלי. אני לא יפרט יותר מדי, אבל למי שלא חווה דיכאון קליני זה נראה מהצד כך: אני שוכבת מהבוקר עד הערב בחושך ובוהה בקיר(במצבים טובים) ומתנדנדת הלוך חזור בטירוף ב5 לפנות בוקר עם פרק יד שרוט (במקרים הרעים).לי לא היה את מייקה , כן היה לי את אחותי שבלעדיה לא הייתי קיימת, אבל הסופרת שכחה לציין בספר את הפרט הכי חשוב, במקרים כאלה לאנשים אין כח להכיל אחד את השני והם נוטים להתרחק כי הם עסוקים בכאב הפרטי שלהם. אין להם את הכח לשאת את הדיכאון והבעיות של האחר כי המיכל שלהם ריק ואזלה הסוללה. המערכת יחסים של אלה ומיקה היא כאילו "בחיים אחרים" היא החלום אבל היא בדרך כלל לא קוראת כי גם למיקה התרוקן המיכל...הספר היה אמיתי ומדויק , התיאורים היו בדיוק התיאורים שלי אם הייתי צריכה לספר על עצמי. העומק שיש בו הוא לא פשוט, יש שם דגש חזק על הרגש ועל הנפש ועל הבחירות שלנו בחיים וזה דגש שלא מובן מאליו.היה משפט שקראתי כשאמא שלי נמנמה לידי :"אני פשוט שונא את המשפחה שלה.הם לקחו ילדה יפהפייה ומלאת חיים,שיכלה לעשות דברים מדהימים בחיים ופשוט שברו אותה".כשקראתי את זה בהיתי באמא שלי והדמעות פשוט נשרו לי מהעניים. ילדים רבים כמוני וכמו אלה ומייקה נולדו בריאים ושמחים ובעיקר יכלים. והחיים הפכו אותנו לשבר כלי שלא מוצא את עצמו ופתאום הוא לא יכל, לא יכל ללמוד,לא יכל להאמין בעצמו , לא יכל לרדת במשקל, ולא יכל לנהל מערכת יחסים, לא יכל להישאר במחויבות כי זה מפחיד ומבטל אותך. עד היום אחרי שנתיים של טיפול אני עדיין שואלת , למה?
בקיצור הספר הזה אמיתי ומרגש ומדגיש את הדבר שהכי חשוב לי בחיים ,וזה אהבה.הסוף טוב ומרגש ולי אישית זה לא שינה דבר כי התיאורים הכניסו אותי למקום חשוך שעוד לא למדתי להשתלט עליו לגמרי. ואני לגמרי ממליצה על הספר כי הוא פוקח את העניים לעולם האינסופי הזה שקוראים לו הנפש , והוא מלמד אותנו להכיר את עצמנו ובעיקר להבין למה. מה שכן הפריע לי זה שלמות החיצונית בספר זה הרגיש כמו נקודת חולשה באופי של הסופרת , כאילו היא בעצמה מתמודדת עם הדימוי הפנימי של הגוף לשלה ולכן כלכך היה חשוב להדגיש את היופי והשלמות של הדמויות.בנוסף הסצנות המיניות היו טיפה מבוססות על המראה החיצוני וקצת שטחיות,אבל חוץ מזה ספר מקסים ואני מחכה בקוצר רוח להמשך, ופשוט מקווה לסוף טוב כי באיזשהו מקום אני רק רוצה לדעת שהוא קיים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
עד הירח ובחזרה

עד הירח ובחזרה

ג'יל מאנסל

שלמות. העומק מסתתר בין השורות, בהערות הציניות ובתאורים. התרגשתי עד דמעות וקיוותי לרגע שאולי הפי אנדינג באמת קיים ומחכה לי בפינה מסוימת בחיים שלי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
הנערה הכי בת-מזל בעולם

הנערה הכי בת-מזל בעולם

ג'סיקה נול

היה לי קשה לקרוא כי הדמות הראשית כלכך שטחית. וכל פעם טועה מחדש. יש שלב בחיים שבו צריך להתבגר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.
חסר מנוחה

חסר מנוחה

שרון צוהר

חח קורע...לא בגלל שהספר הזה מצחיק. בגלל התמימות של הסופרת (ספוילרים)כן ברור שכוכב קולנוע הוא אדם פשוט והוא מבלה במקומות פשוטים וזולים.
ברור ששם הוא יתאהב בבחורה ישראלית וברור ששחקן מהוליווד הוא אדם נאמן למחויבות והוא בחר להתחתן איתה וברור קקאאטט!! שחקנים מהוליווד בדרך כלל מגיעים למעמד כזה תודות לאופי שמתאים ולא מהסוג שמתחתן ולא בוגד....אל תבינו אותי לא נכון ,אני מאמינה באהבה ממבט ראשון אבל זה קצת מוגזם.ובא נודה בזה לא מוכר לי סיפור של בחורה ישראלית שהתחתנה עם בראד פיט...אז זה ספר שמרגיש שכתבה אותו ילדה בת 13 בעיצומה של פנטזיה רצינית.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זאת רק אני.

ביקורות נוספות על "מקומאחר"

מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

בין הספרים הכי מומלצים שיש. הספר נותן דעה כל כך פשוטה וזו גם התיאוריה הכי הכי הכי הגיונית ששמעתי על החיים ב"עולם הבא". מומלץ מומלץ מומלץ!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עיניים משתנות
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

ספר מקסים!
לאורך כל הקריאה חשבתי לעצמי שאם באמת יש חיים אחרי המוות, אני מקווה שהם נראים כמו התאור בספר.

מומלץ בחום :)

לפני 16 שנים•
★★★★★
•דנה
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

וואו! ספר מדהים! מדהים! מדהים!
גורם לך לחשוב על כל הדברים
שכל בנאדם אמור לחשוב עליהם מתישהו:
מוות, העולם הבא (אם יש בכלל).
נכנסתי לספר עם דעה X ויצאתי עם דעה Y. פשוט מקסים!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•לידור
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

במילה אחת. מושלם. לא תואר שאני נותנת בקלות. ספר מושלם, אמיתי, כנה, לא מפאר, לא מתחסד, לא מנסה להעביר שום דבר גדול. רק נערה אחת כמעט בת 16 שחייה נקטעו באחת והיא לא רוצה לקבל את זה.
אני מזהירה כבר עכשיו, אני מתארת את מהלך העלילה והדבר יכלול ספוילרים, אלו מכם שלא רוצים להסתכן מוזמנים פשוט לקרוא את הספר המדהים הזה.
ליז מתה מתאונת דרכים. היא ניסתה להציל את העולם, היא לא נפלה קורבן לאיש זאב רצחני או ערפד צמא לדם, היא פשוט שכחה להביט ימינה ושמאלה לפני שחצתה את הכביש.
במותה, ליז מגיעה אל מעין עולם הבא המכונה "מקומאחר". במקומאחר אף אחד לא מזדקן או מת אלא פשוט מצעיר, כולם נהיים צעירים יותר ויותר עד שלבסוף נשלחים חזרה לעולם החיים, שם הם נולדים מחדש בתור תינוקות אחרים, בלי זיכרון מהחיים הקודמים שלהם. למען האמת די אהבתי את הדמיון לתאוריית גלגול הנשמות, זה נתן לי תחושה שהסיפור לא סותר אף אמונה אלא מכבד את כולן. לא משנה במה אתם מאמינים תוכלו למצוא את הגיבוי שתרצו לזה בספר.
מקומאחר עצמו הוא די גן עדן, ליז מקבלת סבתא, שמתה לפני שנולדה, כדי שתטפל בה ותפנק אותה והיא מוכנה ומזומנה לחקור את הארץ החדשה אליה נקלעה.
אבל ליז לא רוצה לחיות במקומאחר. היא רוצה לחזור לבית שלה, עם אחיה הקטן והכלבה האהובה שלה. היא רוצה ללכת לבית הספר ולהוציא רישיון נהיגה ולהתבגר. ליז רוצה לחיות.
אבל ליז לא יכולה לחיות, כי היא מתה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. זה לא אומר שהיא לא תנסה. ליז תנסה ותנסה, תיצור קשר עם הוריה ותגלה שרק עשתה עוד נזק, לעיתים הדברים ישתפרו, לעיתים יעשו גרועים יותר. כך או כך בסופו של יום ליז תצטרך לקבל את מותה.
דבר לא צפוי שקורה בסיפור, טוב, אולי מעט צפוי, אבל לא עבור ליז, זה שהיא פוגשת בחור, אוון.
אני לא אספר את כול העלילה, למקרה שכמה שובבים מבנכם החליטו לקרוא את הקטע למרות אזהרת הספוילר, אבל אני חושבת שאין צורך. יש כאן אלמנט קלאסי של סיפור אהבה, אבל לצד כול זה ישנו העניין שהכול קורה לפני שהשניים יהיו צעירים מדי. הסיפור אינו כולל נשמות תאומות, למעשה, ליז ואוון נפגשים כחמש פעמים לפני שמתפתחת ביניהם האהבה. הם גם לא קשורים בקשר מיסטי זה לזה או כול בולשיט אחר שמקובל למצוא בספרי פנטזיה זולים. לדוגמא ספוילר, לאלו מכם שעוד לא הלכו , אוון קונה לליז שעון אחרי שהיא מספרת לו על השעון שהיה לה ואבד. השעון לא באמת דומה, הוא שעון יד, במקום כיס, הוא שעון זהב, במקום כסף, למעשה, הוא בכלל לא דומה, וליז יודעת את זה. אבל העיקר הכוונה. אז היא מחייכת ומודה לו ומרגישה קצת פחות עצובה על השעון, אבל לא מפסיקה לגמרי.
ישנו קטע בסיפור שאומר שאוון רוצה להיות ספונטני, להגיד כאן ועכשיו, אבל הרגע עובר והחיים ממשיכים והכול נשכח. הקטע הזה היה כול כך ריאליסטי ואמיתי עד שבא לי לבכות.
לקראת סוף הספר ישנו שיר שאומר "יהיו חיים אחרים" הוא בעצם אומר, יהיו חיים אחרים להתבגר, להזדקן, להתחתן, להביא לעולם ילדים, יהיו חיים אחרים שביל זה, אבל גם החיים האלו שווים משהו.
לסיכום, ספר גאוני. תקראו. הוא לא ישנה את היקום ולא יציל את העולם אבל הוא יספר אך נערה אחת מתמודדת עם אובדן לא הוגן ואיך חיים קצרים ולא מספקים יכולים להיות טובים מספיק.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Fun To BE A Fan
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

אני לא יודע איך להגדיר אתצהספר הזה، וגם לא נעים לי לבקר את רוב הביבקורות פה، אבל לא קראתי את הספר (הדבילי، סורי) הזה עד הסוף. אוקי، אז... זה התחיל מחבר מטורף שלישאמר לי שאני חייב לקרוא את זה. אז אמרתי לעצמי "סבבה، הוא גם קרא את משחקיהרעב، מסומנת،לנצח، ובלה בלה. אז לקחתי את זה، והתחלת י לקרא.
מעמטד הראשוןתהבנתי שזה אחד הספרים המטומטמים והריקניים שקיימים. זה בולשיט אחד גדול،צולא רק זה.... הסגנון כתיבה כל כך מעצבו:"סוזי אומרת בלה בלהבךה، ומרגישה שהיא מטומטמת، קפריקנית וסתומה. היא צודקת".
אז... בקיצור، לאומת הרוב אני ממש לא ממליץ על הספר הזנ. ביי!!!

לפני 13 שנים•אור
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

אהבתי את הספר בסך הכל.... אבל ציפיתי שהעלילה תיהיה טיפה יותר מותחת.... או בכלל, שתיהיה עלילה, כשאני נזכרת בו לאחור, כל מה שאני זוכרת זה כמה מילים על למה כמה מילים בעיה וכמה מילים סיום. ואולי זה רק אצלי...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אריאל
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

ספויילרים לאלה שיודעים יותר מידי
קריאה חובה שווה.
בעולם שלנו, במקומאחר, זה לא משנה.
רוצים לדעת מה יש אחרי המוות? תקראו ותגלו. זה מתחיל באונייה :3
ממשיך במשקפות, בפיג'מות, בניירת, בבאר, ברשת, באחיות שיגור ובעוד מלא דברים אחרים.
אבל זה מרתק. לפחות לקבל רמז למה שיקרה לנו אחרי שנמות.
אבל אף אחד לא יודע.
אבל אני לא אתחיל לחפורררר לכם על כל הדעות הפילוסופיות שלי כרגע.

אז תקראו וזהו!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

ספר מדהים שמספר על ילדה שמתה ועל "חייה" החדשים מספרים איך היא מיתמודדת עם זה ומה ומי עוזרים לה ממליצה גם למבוגרים

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לונה לאבגוד
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

חמוד, בהחלט חמוד לאללה, ה"מקומאחר" שגבריאל זווין מתארת (עד כמה שאפשר לקרוא לספר שעוסק במוות 'חמוד', כן?). הכל בחיים-שאחרי-המוות נורא אופטימי, מקסים ומתוכנן לעילא, וכל האנשים המתים משלימים עם מותם בשלב כזה או אחר, ובעצם זווין מספרת לנו סיפור על השלמה. על קבלה של הדברים הקשים שאנחנו חווים, גם אם זה לוקח זמן, אנרגיה ורגשות שליליים בדרך.
וזה חלק מהבעיה שהייתה לי עם הספר.
כי בחיים האמיתיים - בעולם האמיתי, עולמם של האנשים החיים - זה לא עובד ככה. לא תמיד כ"כ קל לנו לקבל, להשלים ולהמשיך הלאה. אנשים רבים נשארים במקום, שוקעים בחוויות היותר קשות שלהם לאורך הרבה זמן. ונכון - זווין כתבה ספר נוער, וכמובן שהיא לא מעוניינת לדכא אף אחד ו/או לקבל פניות מהורים נזעמים. אבל לספר לילדים ולבני הנוער שלנו שהחיים, והמוות, ורודים מכפי שהם באמת, זה במידה מסוימת לעשות להם עוול.

מה שכן, העולם שזווין יצרה בנוי בצורה מוצלחת מאד, והגיבורה שלה - מה שיותר חשוב לדעתי - אמינה לגמרי ובהחלט מתנהגת כפי שאמורה להתנהג גיבורה במצבה. כך גם דמויות אחרות בספר, אם כי אותן אני מכירה פחות טוב (שהרי מעולם לא הייתי כוכב רוק, ואילו נערה מתבגרת - דווקא הייתי). יש בספר גם דמויות משנה של בעלי-חיים, מה שהוא אולי גימיק אבל עובד ועובד מצוין, כולל השפות "כלבתא" ו"שונרא" (ושוב תודה ליעל סלע-שפירו המתרגמת). וזה מביא אותי לבעיה נוספת שהייתה לי עם הספר.
כמעט כלום בעלילה לא קורה במקרה. אם הגיבורה פוגשת כלבה מסוימת, זה רק כדי שדמות אחרת תוכל לאמץ את הכלבה בהמשך; אם פרט כלשהו מתגלה לגיבורה במקרה, זה רק כדי שהיא תוכל להשתמש בו מאוחר יותר. הרגשתי שה"חוטים" חשופים מדי, שממש רואים את הסופרת יושבת ומתכננת את העלילה כך שהיא תתאים לסיפור. וכקוראת, אני לא אוהבת שמזלזלים ביכולת הסקת המסקנות שלי.

בסך הכל - ספר מוצלח, העוסק בנושא חשוב בצורה מעניינת ויצירתית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הרדוף
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“במילה אחת. מושלם. לא תואר שאני נותנת בקלות. ספר מושלם, אמיתי, כנה, לא מפאר, לא מתחסד, לא מנסה להעביר”