הערה: הביקורת מכילה ספוילר. הוא מסומן ויש אזהרה לפני כן, וכתבתי מתי הוא נגמר. קריאה נעימה!
-----
כמה שמעתי על הספר הזה. ביקורות מעולות, שבר שיאים.. אז התעניינתי. אז השאלתי. אז קראתי.
את האמת? לא התלהבתי.
הספר מתמקד בפני, נערה בת 16 מברייטון שבאנגליה, שנגררת אחרי חברה שתלטנית, מאוהבת נואשות, איך לא, בבחור מקובל אך רדוד, וחברת נפש של אליוט, נער הומו בעל מלתחה מתוחכמת. ולפני יש סוד- היא מנהלת באינטרנט בלוג אנונימי שבו היא מספרת על חייה, על חבריה, על בנים ועל התקפי החרדה שלה.
כשהיא, אליוט ומשפחתה טסים לניו יורק, היא פוגשת באדם, גיטריסט צעיר, חתיך כמובן, שאומר לה כל משפט שני כמה שהמבטא שלה חמוד. נשמע מושלם, נכון? לא נכון! גם לאדם יש סוד. סוד שעלול לחשוף את זהותה ברשת, לגמור את היחסים ביניהם ולערער את היחסים שלה עם אליוט.
ספוילר!!!!
כמובן שבסוף אדם טס לבריטניה, כורע ברך בפני פני ומצהיר על אהבתו הגדולה אליה. כמובן שהיא שוכחת מה הוא עשה לה ונענית לאהבתו. כמובן. משהו כמו 80 עמודים לפני סוף הספר הוא התחיל להיות מותח. מעניין. שינוי קטן בהשוואה לרצף האירועים המושלמים שקרו לאורך כל הספר. אבל הסוף הרס את זה. היא עם הבחור החתיך, חברה סולח לה, היא נעמדת מול חברתה בפעם הראשונה בחייה, והיא מבינה שהיא בסוף לא מאוהבת בבחור המקובל, בדיוק כשזה התחיל להחזיר לה אהבה.
סוף ספוילר.
ההשפעה של המחברת גדולה מאוד על הספר הזה. גם היא מברייטון, גם היא הקימה אימפריה אינטרנטית, גם לה יש התקפי חרדה. אולי בגלל זה הספר זוכה למעט תיאורים מעניינים על ברייטון, אבל זהו. כאן זה נגמר. הספר כתוב בשפה נמוכה עד בינונית, וכולו צבוע בצבע וורוד בזוקה. מומלץ לנערות רומנטיקניות שחור נשאר בליבן וזקוקות לספרים רומנטיים כמו דמדומים. או שלא כמו דמדומים. אבל זה כבר וויכוח אחר.
(זאת הביקורת הראשונה שלי ואשמח לתגובות, עצות ושיפורים!)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
