יום חמישי שעה שש, ישבתי רגל על רגל במשרד שלי בפנקס ארבע, שתיתי גולדסטאר וניסיתי לחשוב על התוכניות למחר, לא ממש הצלחתי, חשיבה זה לא הצד החזק שלי כידוע, פתאום נשמעה דפיקה בדלת.
"אין פה אף אחד." אמרתי.
כנראה שלא נשמעתי מספיק משכנע, כי הדלת נפתחה, ולחדר נכנסה בצעד מהוסס, בלונדינית בת שלושים ושתים, רזה עם המון רגליים, היא לבשה שמלה שחורה עם מחשוף לא קטן, שעורר בי עניין מקצועי מסויים.
"הקוסמטיקאית, זה בדירה ממול." אמרתי ביובש.
"אני מחפשת חוקר פרטי, ארז בראון, זה פה?"
"אנחנו סגורים." אמרתי, "אבל בסדר... מה את צריכה?"
"קוראים לי תמר אטיאס, אני מומחית בזהוי פלילי, אני עובדת במז"פ ירושלים ואם אתה..."
"לא רצחתי אף אחד, למרות שהיו לי כוונות... את גרושה, נכון?"
היא הנהנה באיטיות.
"יש לך יותר מזל ממני. את רוצה שאני אעזור לך בסיפור הזה עם אפריים, אל תגידי לי שאת רוצה לבדוק אם הוא בוגד בך? קצת טפשי, לא? הוא גם ככה נשוי, ונהג משאית, אני לא יודע איזה משניהם יותר גרוע."
"איך אתה יודע על אפריים?" היא הסתכלה עלי בחשש, "אחותי צלצלה אליך."
"אף אחד לא צלצל אלי, זה המקצוע שלי לדעת דברים."
"ובכל מקרה זה לא קשור לאפריים." היא סידרה את השיער בתנועה הססנית.
"אז זה קשור לחקירה ההיא ברוסיה? כי אני לא עובד בחוץ לארץ, כשאני עובר את הירקון אני לוקח פספורט, תצטרכי לטפל בזה בעצמך."
"איך אתה יודע על החקירה, זה אמור להיות סודי." היא אמרה בבהלה.
"סודי... חחחח בארץ הזאת אין שום דבר סודי. הכל כתוב בספר הזה." אמרתי, והוצאתי אותו מהמגירה.
היא הציצה בכריכה, "שחף שחור." היא קראה בחשד, "מי זאת רינת קליין?"
"היא סופרת, תואר שני בהנדסה כימית ובלונדינית." אני לעומת זאת חוקר פרטי, עם פרופסורה במדעי הרחוב ובלי יותר מדי שיער על הראש.
"איך הספר?" היא שאלה והתחילה לדפדף.
"זאת דרמה משפחתית, כתובה יפה, תמרה אטיאס עלתה בגיל צעיר מאוד מרוסיה, היא השאירה מאחוריה סודות משפחתיים אפלים, עכשיו היא כבר ילדה גדולה, והיא נוסעת לרוסיה לפתור תעלומה, נשמע לא רע, נכון?"
"זה ספר מתח?"
"לצערי אף אחד לא מת, אז לא ממש, זה יותר סיפור על אהבה, ועל סודות, ועל מה שקורה ללב כשהאהבה מתקלקלת."
"לפחות הסוף טוב?"
"זה נגמר בטרגדיה-הגיבור והגיבורה מתחתנים... סתם... רק התחלתי לקרא, אני לא יודע מה קורה בסוף. " אמרתי והתקרבתי אליה, "ככה זה החיים מחקים את האמנות או שאולי זה ההפך, אני לא ממש סגור על זה, אבל אם את רוצה, נוכל לבדק את זה ביחד..."
"מצטערת לא מתאים לי." היא אמרה וקמה מהכסא, "אולי בספר הבא..."
הספר הוא דרמה משפחתית, קריאה מאוד, הדמות הראשית מענינת ומסקרנת, והסיפור נע במהירות בין עבר להווה, בין רוסיה וישראל, הספר אינו חף מטעויות, אבל הוא בהחלט ראוי ונעים לקריאה.
גילוי נאות, קניתי את הספר בכספי שלי בדוכני הוצאת סלע בשבוע הספר, (50 שקל) , אני מכיר את רינת קליין מסימניה ומפורום תפוז, והיא אכן בלונדינית, כל השאר הוא פרי דמיוני הקודח.
